חיים רבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים מנחם רבין
1915 –‏ 1996
אין תמונה חופשית
תרומות עיקריות
חקר לשון מגילות ים המלח ואת לשון ימי-הביניים. חקרהעברית המודרנית. חקר בלהגים הערביים הקדומים ובשאלת חלוקת הלשונות השמיות לקבוצות.

חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה בלשן וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים רבין נולד בגרמניה לד"ר ישראל אברהם רבין ולד"ר אסתר רבין.

בשנת 1938 התמנה כמרצה ב-School of African and Oriental Studies באוניברסיטת לונדון. בשנת 1941 עבר לאוניברסיטת אוקספורד, ושם התמנה כמרצה לעברית שלאחר המקרא בשנת 1943. במשרה זו החזיק‏[1] עד שנת 1956, אז עלה לישראל, ומאז כיהן כפרופסור ללשון העברית באוניברסיטה העברית[2]. בנוסף הוא צורף אז לאקדמיה ללשון העברית‏[3]. בשנת 1964 הוא לימד עברית בסורבון כמרצה אורח‏[4]. בסוף שנות ה-60 עמד בראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית‏[5]. בתחילת שנות ה-70 שימש אחראי לצד הלשוני לימודי של סדרת לימוד העברית עברית בסימן טוב[6]. בשנת 1978 כיהן בוועדה שבחרה את זוכה פרס ישראל ללשון עברית‏[7].

חיים רבין הוא אחיהם של פרופ' מרים בן פרץ, חוקרת חינוך והוראה, ופרופ' מיכאל רבין, חוקר בתחום מדעי המחשב.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום העברית, חקר חיים רבין את לשון מגילות ים המלח ואת לשון ימי-הביניים כפי שהיא משתקפת בסגנונו של רס"ג ובמערכת הזמנים של ספר חסידים. בתחום העברית המודרנית פרסם רבין מחקרים רבים הבוחנים שאלות כגון "תחיית הלשון העברית", נורמטיביות לשונית ועוד.

בתחום הלשונות השמיות עסק רבין, בין השאר, בלהגים הערביים הקדומים ובשאלת חלוקת הלשונות השמיות לקבוצות.

שני הערכים הגדולים שכתב באנציקלופדיה המקראית, "עברית" ו"שפות שמיות", הם למעשה חיבורים העומדים בפני עצמם כמונוגרפיות. הערך "שפות שמיות" אף יצא כספר בהוצאת האנציקלופדיה המקראית (רבין תשנ"א).

רבין טען שניקוד טברני אינו פונומטי אלא תעתיק פונטי טהור‏[8].

רבין היה בעמדת מיעוט בטענו שמגילות ים המלח אינם של האיסיים אלא של כת הקרובה לפרושים‏[9], בעקבות תיאור דרכי קבלת חברים חדשים‏[10].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשל"ב: מבוא לתורת התרגום (מקראה לשיעורים של ח' רבין וש' בלום), המרכז לבלשנות שמושית, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
  • תשנ"א: שפות שמיות: פרקי מבוא. ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים (הדפסה שנייה: תשנ"ג). ISBN 965-342-575-7
  • תשנ"ט: משה בר-אשר וברק דן (עורכים), חקרי לשון: אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה. מוסד ביאליק, ירושלים.

מאמרים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תש"ה: "ר' אברהם בר חייא ותחיית הלשון העברית בימי הביניים", בתוך: מצודה, ג'-ד', עמ' 158-170.
  • תש"ו: "הדיאלקטים העתיקים של השפה הערבית ויחסם לעברית", בתוך: מלילה, ב', עמ' 243-255.
  • תשי"ז: "סימפוזיון על 'מחקרים קומראניים'", בתוך: בית מקרא, ג', עמ' 125-126.
  • תשי"ח: "לחקר העברית הספרותית החדשה", בתוך: לשוננו, כ"ב, עמ' 246-257.
  • תשי"ח: "עברית בינונית" (ביקורת על ספרו של ח"ב רוזן, עברית טובה), בתוך: לשוננו לעם, קונטרס פ"ה, עמ' 88-92.
  • תש"ך: "התנועות הקטנות בעברית הטברנית", בתוך: ספר טור-סיני (החברה לחקר המקרא, ירושלים), עמ' 169-206.
  • תש"ך: "ā שמית והשתקפויותיה בעברית", בתוך: תרביץ, ל', עמ' 99-111.
  • תשכ"א: "המבנה הספרותי של מגילת מלחמת בני אור ובני חושך", בתוך: ח' רבין וי' ידין (עורכים), מחקרים במגילות הגנוזות (פרסומי היכל הספר, ירושלים), עמ' 31-47.
  • תשכ"ב: "על לשון כתובת מישע", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', עמ' 926-929.
  • תשכ"ג: "עברית מדוברת לפני 125 שנה", בתוך: לשוננו לעם, קונטרס קל"ז, עמ' 111-145.
  • תשכ"ד: "בעיית הלשון העברית הנכונה מנקודת מבטה של הבלשנות", בתוך: לשוננו לעם, קונטרס קמ"ט, עמ' 161-173.
  • תשכ"ח: "ניקודו של נסתר עבר בניין פיעל בעברית הטברנית", בתוך: לשוננו, ל"ב, עמ' 12-26.
  • תשכ"ט: "זמנים ודרכים בפועל שבלשון 'ספר חסידים'", בתוך: דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, ב', עמ' 113-116.
  • תשכ"ט: "השפעל בעברית ובארמית - מהותו ומוצאו", בתוך: ארץ ישראל, ט', עמ' 148-158.
  • תשל"ב: "עִבְרִית", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, ו', טורים 51-73.
  • תשל"ב: "הרקע ההיסטורי של העברית של קומראן", בתוך: מ' בר-אשר (עורך), קובץ מאמרים בלשון חז"ל, א', עמ' 355-382.
  • תשל"ט: "גיוון סגנוני בגוף הסתמי במקרא", בתוך: ספר מאיר ולנשטיין (החברה לחקר המקרא וקרית ספר, ירושלים), עמ' 256-268.
  • תש"ם: "מה הייתה תחיית הלשון העברית", בתוך: ספר הזיכרון לשלום סיון (קריית ספר, ירושלים), עמ' 125-140.
  • תשמ"ב: "שפות שמיות", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, כרך ח', טורים 337-386.

ספרים בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1947: (with H. M. Nahmad) Arabic Reader. London: Lund Humphries & Co.
  • 1948: Hebrew Reader. London: Lund Humphries & Co.
  • 1951: Ancient West-Arabian. London: Taylor's Foreign Press.
  • 1954: The Zadokite Documents. Oxford: Clarendon Press.
  • 1957: Qumran Studies. London: Oxford University Press.
  • 1958: The Revival of Hebrew. (Israel Digest, Israel Today, 5), Jerusalem.
  • 1988: Die Entwicklung der hebräische Sprache. Wiesbaden.
  • 2000: The Development of the Syntax of Post-Biblical Hebrew. Leiden: Brill.

מאמרים בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1943: "Saadya Gaon's Hebrew Prose Style", in: E. J. Rosenthal (ed.), Saadya Studies (Manchester University Press), pp. 127-138.
  • 1952: "The Revival of Hebrew", in: Israel Cohen (ed.), The Rebirth of Israel (London: Goldston), pp. 108-119.
  • 1953: "Revive Hebrew Language", in: Jewish Vanguard (London).
  • 1954: "The Renaissance of Hebrew", in: The Lion Club (London: Ethiopian Studies' Society), pp. 9-12, 48.
  • 1955: "The Dead Sea Scrolls and the History of the O.T. Text", in: Journal of Theological Studies 6, pp. 174-182.
  • 1958: "The Historical Background of Qumran Hebrew", in: C. Rabin & Y. Yadin (eds.), Aspects of the Dead Sea Scrolls, pp. 144-161.
  • 1963: "The Revival of Hebrew as a Spoken Language", in: Journal of Educational Sociology 36/8, pp. 388-392.
  • 1971: "Semitic Languages", in: Encyclopaedia Judaica, 14 (Jerusalem), col. 1150-1157.
  • 1973-1974: "The Song of Songs and Tamil Poetry", in: Studies in Religion-Sciences Réligieuses 3, pp. 205-219.
  • 1996: "De la spécificité des langues juives", in: Histoire, épistémologie, langage 18/1, pp. 11-19.

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.