חיי פיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיי פיי
חיי פאי.jpg
עטיפת הספר "חיי פיי" בהוצאה העברית
מחבר יאן מרטל
שם בשפת המקור Life of Pi
שפת המקור אנגלית
הוצאה 2001
סוגה ספרי הרפתקאות ומסעות
תרגום לעברית

ראו בפסקה

תרגום לעברית
מספר עמודים

319 עמודים

(בגרסה העברית)

חיי פייאנגלית: Life of Pi), ספרו השלישי של יאן מרטל, הוא רומן הרפתקאות, שיצא לאור בשנת 2001.

מחברו יאן מרטל, קנדי במוצאו, שהה בילדותו, כבן להורים דיפלומטים, במדינות רבות, ואף בבגרותו טייל במדינות רבות, בהן הודו. לצורך כתיבת "חיי פיי" בילה שם מרטל חצי שנה, במהלכה ביקר במקדשים, מסגדים, כנסיות וגני חיות. הדבר מסביר את היכרותו הרבה של המחבר בפרטי העלילה, הסובבת סביב נושאים מגוונים, בהם: יחסיות האמת, התנהגות בעלי חיים, יחס בני האדם אל בעלי החיים, דתות, אתאיזם ואגנוסטיות, הממשל ההודי בתקופת המהפכה של שנות השבעים ועוד.

הספר תורגם לשפות רבות, הפך לרב מכר וזכה במספר פרסים ספרותיים, בהם פרס מאן בוקר לשנת 2002.

בסוף 2012 יצא לאקרנים הסרט "חיי פיי", המבוסס על הספר, בעיבוד יאן מרטל, ובבימוי אנג לי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור הספר, פַּיי פאטל (או בשמו המלא, פיסין מוליטור פאטל), הוא ילד טמילי שנולד בהודו של שנות השישים. אביו, סנטוש, הוא מנהל גן חיות גדול בפונדישרי שבהודו, וכך זוכה פיי להיוולד לתוך גן חיות, ולבלות את ילדותו בין בעלי החיים.

ידיד של משפחת פאטל, פרנסיס אדירובאסאמי (או בכינויו, מאמאג'י - דוֹד), איש עסקים, אך גם אלוף השחייה של דרום הודו, מנסה ללמד את כל המשפחה לשחות, אך אינו מצליח ביותר. פחדם של בני המשפחה ממים גדול:

"הוא ניסה ללמד את הורי לשחות, אבל מעולם לא הצליח להביאם אל מעבר לשכשוך בחוף הים, וביצוע תנועות... מגוחכות... כמי שצועד בג'ונגל ומפלס לו דרך בסבך... ראבי (אחיו של פיי), גילה חוסר התלהבות בהתאם".

לעומת זאת, כאשר הוא מנסה ללמד את פיי לשחות, פיי מגיב בהתלהבות, מקבל את "מתנתו" של מאמאג'י, ומוצא אהבה חדשה בחייו, השחייה. שמו של פיי, שנגזר משמה של בריכת השחייה האהובה ביותר על מאמאג'י, מוכיח את עצמו.

פיי הוא נער פעלתן וסקרן, בעל תחביבים רבים. עד מהרה הוא בוחן את מגוון הדתות הקיימות בהודו ונעשה בעת ובעונה אחת הינדי מאמין, נוצרי אדוק ומוסלמי מסור. הוא אינו מבין מה רע באמונתו המשולשת, ומדוע יכול להיות לאדם רק "דרכון אחד" להגיע אל השמים. הרי הוא "רק רוצה לאהוב את אלוהים" ולהגיע אליו, ואפילו "באפו גנדי אמר, 'כל הדתות צודקות!'".

גם הביולוגיה מושכת את לבו של פיי, ועד מהרה הוא רוכש לו שני מורים-ידידים חדשים, סאטיש קוּמאר הסוּפי המיסטיקן המוסלמי וסאטיש קומאר האתאיסט איש המדע הביולוג. כל תחביביו של פיי יסייעו לו בהרפתקה עתידית שלו בים, בה יצטרך גם לדעת לשחות, גם להתמודד עם בעלי חיים וגם להיות מאמין גדול ולא לזנוח את התקווה.

באמצע שנות השבעים, עקב משבר פוליטי בהודו, מחליטים הוריו של פיי לעקור לקנדה ולהקים שם גן חיות, ואז קורה אסון: מסיבה לא-ידועה טובעת ספינת המטען היפנית שבה הם נוסעים, ופיי הוא השורד היחיד, כל בני משפחתו ומלחי הספינה נספו. הוא נסחף באוקיינוס בסירת הצלה ובה גם צבוע נקוד, טיגריס בנגלי, אורנג אוטן וזברה שבורת רגל, משרידי גן החיות ההודי.

מעל מאתיים ימים שוהה פיי בסירת ההצלה, עד שהוא מגיע לחופי מקסיקו. במהלך התקופה הוא רואה את הזברה והאורנג אוטן נטרפים בידי הצבוע ואת הצבוע נהרג בידי הטיגריס. רק הוא מצליח לשרוד, ולא להיות למאכל לחיות הטרף, וזאת בשל שילוב של מזל ושכל, המופעלים באילופו של הטיגריס. כך, נאלץ פיי ללמוד לצוד דגים וצבים, לחסוך במים ובאוכל ותוך כדי זה להאכיל את הטיגריס שבספינתו ולשמור על עליונותו למולו.

לאחר 227 ימים של הישרדות, מאבק בים, בטיגריס מורעב וברעב ובצמא שלו עצמו, מגיע פיי לחוף מקסיקו, ומספר את סיפורו לנציגי חברת הספינות היפנית. הנציגים היפנים אינם מאמינים לגרסה שמספק לאירועים, והוא מספר לבקשתם סיפור חדש שיתיישב עם דמיונם.

בגרסה השנייה השורדים הם פיי, אמו, טבח הספינה ומלח יפה תואר ושבור רגל. הניצולים כורתים את רגלו של המלח כדי להצילו מנמק, אך הוא מת מן הקטיעה. במהרה מתגלה הטבח כניצול תאוותן האוכל את כל המזון שנמצא בסירת ההצלה, ומתחיל לאכול גם את גופו המת של המלח. בסכסוך בין אמו של פיי לטבח, הוא רוצח אותה, ואז פיי משיב לו כגמולו והורג אותו. בסיפור זה הניצולים כולם הם בני אדם ולא לחינם נחשב האדם "לחיה המסוכנת ביותר בגן החיות". אולם, כפי שמבחינים גם היפנים ששומעים את הסיפור, גרסה זו מייצגת את הסיפור כפי שסיפרו פיי לאורך כל הספר, כאשר המלח בעל הרגל השבורה מקביל לזברה, אמו של פיי מקבילה לאורנג אוטן, הטבח הוא הצבוע ופיי עצמו הוא הטיגריס.

מצד אחד, רוב מוחלט של הפרקים בספר מסופרים על פי הגרסה הראשונה, והגרסה השנייה סופרה רק על מנת לרצות את הנציגים היפנים שלא יכלו להתמודד עם הסיפור שתיאר. מצד שני, הגרסה השנייה של הסיפור אכן הגיונית יותר מאשר הראשונה, וייתכן והגרסה הראשונה של הסיפור נועדה רק על מנת להשקיט את המצפון של פיי, כחלק מדרכי התמודדותו עם העולם.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית בידי עופר שור בשנת 2003, ויצא לאור בהוצאת כנרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]