חיי פיי
| חיי פיי | |
|---|---|
 עטיפת הספר "חיי פיי" בהוצאה העברית |
|
| מחבר | יאן מרטל |
| שם בשפת המקור | Life of Pi |
| שפת המקור | אנגלית |
| שנת הוצאה | 2001 |
| סוגה | ספרי הרפתקאות ומסעות |
| תרגום לעברית |
ראו בפסקה |
| מספר עמודים |
319 עמודים |
ערך זה עוסק ברומן של יאן מרטל. אם התכוונתם לסרט שמבוסס על הרומן, ראו חיי פיי (סרט).
חיי פיי (באנגלית: Life of Pi), ספרו השלישי של יאן מרטל, הוא רומן הרפתקאות, שיצא לאור בשנת 2001.
מחברו יאן מרטל, קנדי במוצאו, שהה בילדותו, כבן להורים דיפלומטים, במדינות רבות, ואף בבגרותו טייל במדינות רבות, בהן הודו. לצורך כתיבת "חיי פיי" בילה שם מרטל חצי שנה, במהלכה ביקר במקדשים, מסגדים, כנסיות וגני חיות. הדבר מסביר את היכרותו הרבה של המחבר בפרטי העלילה, הסובבת סביב נושאים מגוונים, בהם: יחסיות האמת, התנהגות בעלי חיים, יחס בני האדם אל בעלי החיים, דתות, אתאיזם ואגנוסטיות, הממשל ההודי בתקופת המהפכה של שנות השבעים ועוד.
הספר תורגם לשפות רבות, הפך לרב מכר וזכה במספר פרסים ספרותיים, בהם פרס מאן בוקר לשנת 2002.
בסוף 2012 יצא לאקרנים הסרט "חיי פיי", המבוסס על הספר, בעיבוד יאן מרטל, ובבימוי אנג לי.
[עריכה] עלילה
גיבור הספר, פַּיי פאטל (או בשמו המלא, פיסין מוליטור פאטל), הוא ילד טמילי שנולד בהודו של שנות השישים. אביו, סנטוש, הוא מנהל גן חיות גדול בפונדישרי שבהודו, וכך זוכה פיי להיוולד לתוך גן חיות, ולבלות את ילדותו בין בעלי החיים.
ידיד של משפחת פאטל, פרנסיס אדירובאסאמי (או בכינויו, מאמאג'י - דוֹד), איש עסקים, אך גם אלוף השחייה של דרום הודו, מנסה ללמד את כל המשפחה לשחות, אך אינו מצליח ביותר. פחדם של בני המשפחה ממים גדול:
- "הוא ניסה ללמד את הורי לשחות, אבל מעולם לא הצליח להביאם אל מעבר לשכשוך בחוף הים, וביצוע תנועות... מגוחכות... כמי שצועד בג'ונגל ומפלס לו דרך בסבך... ראבי (אחיו של פיי), גילה חוסר התלהבות בהתאם".
לעומת זאת, כאשר הוא מנסה ללמד את פיי לשחות, פיי מגיב בהתלהבות, מקבל את "מתנתו" של מאמאג'י, ומוצא אהבה חדשה בחייו, השחייה. שמו של פיי, שנגזר משמה של בריכת השחייה האהובה ביותר על מאמאג'י, מוכיח את עצמו.
פיי הוא נער פעלתן וסקרן, בעל תחביבים רבים. עד מהרה הוא בוחן את מגוון הדתות הקיימות בהודו ונעשה בעת ובעונה אחת הינדי מאמין, נוצרי אדוק ומוסלמי מסור. הוא אינו מבין מה רע באמונתו המשולשת, ומדוע יכול להיות לאדם רק "דרכון אחד" להגיע אל השמים. הרי הוא "רק רוצה לאהוב את אלוהים" ולהגיע אליו, ואפילו "באפו גנדי אמר, 'כל הדתות צודקות!'".
גם הביולוגיה מושכת את לבו של פיי, ועד מהרה הוא רוכש לו שני מורים-ידידים חדשים, סאטיש קוּמאר הסוּפי המיסטיקן המוסלמי וסאטיש קומאר האתאיסט איש המדע הביולוג. כל תחביביו של פיי יסייעו לו בהרפתקה עתידית שלו בים, בה יצטרך גם לדעת לשחות, גם להתמודד עם בעלי חיים וגם להיות מאמין גדול ולא לזנוח את התקווה.
באמצע שנות השבעים, עקב משבר פוליטי בהודו, מחליטים הוריו של פיי לעקור לקנדה ולהקים שם גן חיות, ואז קורה אסון: מסיבה לא-ידועה טובעת ספינת המטען היפנית שבה הם נוסעים, ופיי הוא השורד היחיד, כל בני משפחתו ומלחי הספינה נספו. הוא נסחף באוקיינוס בסירת הצלה ובה גם צבוע נקוד, טיגריס בנגלי, אורנג אוטן וזברה שבורת רגל, משרידי גן החיות ההודי.
מעל מאתיים ימים שוהה פיי בסירת ההצלה, עד שהוא מגיע לחופי מקסיקו. במהלך התקופה הוא רואה את הזברה והאורנג אוטן נטרפים בידי הצבוע ואת הצבוע נהרג בידי הטיגריס. רק הוא מצליח לשרוד, ולא להיות למאכל לחיות הטרף, וזאת בשל שילוב של מזל ושכל, המופעלים באילופו של הטיגריס.
לאחר 227 ימים של הישרדות, מאבק בים, בטיגריס מורעב וברעב ובצמא שלו עצמו, מגיע פיי לחוף מקסיקו, ומספר את סיפורו לנציגי האגף הימי היפני. אלא שכאן מתחילה העלילה להסתבך, הם אינם מאמינים לו והוא מספר סיפור חדש, גרסה שנייה, שתתיישב עם דמיונם.
בגרסה השנייה השורדים הם פיי, אמו, טבח הספינה ומלח שבור רגל. הניצולים כורתים את רגלו של המלח כדי להצילו מנמק, אך הוא מת מן הקטיעה. במהרה מתגלה הטבח כניצול תאוותן האוכל את כל המזון שנמצא בסירת ההצלה, ומתחיל לאכול גם את גופו המת של המלח. בסכסוך בין אמו של פיי לטבח, הוא רוצח אותה, ואז פיי משיב לו כגמולו והורג אותו. הגרסה השנייה מזעזעת יותר, אך לצערם של הקוראים, אמינה יותר: כך מתנהגים ניצולים, ולא לחינם נחשב האדם "לחיה המסוכנת ביותר בגן החיות".
אך למה סיפר פיי את הגרסה הראשונה, האם זה רק בגלל שהיא נוחה יותר ואופטימית יותר? ואולי זה בגלל שהיא, אכן, אמיתית? מי יודע את האמת? עם שאלות אלו משאיר אותנו כותב הספר.
[עריכה] תרגום לעברית
הספר תורגם לעברית בידי עופר שור בשנת 2003, ויצא לאור בהוצאת כנרת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- שירי לב-ארי, הנדודים בעולם עושים אותך יהודי, באתר הארץ
- תיאור הספר ב"מועדון קריאה"
- מאמר ב"נענע", על אמת ומציאות
