חיל האוויר המלכותי האוסטרלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכוחות המזוינים של אוסטרליה
Autriservice.gif

זרועות

Ensign of the Royal Australian Air Force.svg
חיל האוויר המלכותי האוסטרלי
Flag of Australia.svg
צבא אוסטרליה
Naval Ensign of Australia.svg
הצי המלכותי האוסטרלי

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורי הכוחות המזוינים של אוסטרליה
דרגות הכוחות המזוינים של אוסטרליה

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של אוסטרליה

חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (ב-אנגלית: Royal Australian Air Force- RAAF) הוא הזרוע האווירית של כוחות ההגנה של אוסטרליה (Australian Defence Force - ADF). חיל האוויר הוקם במרץ 1921[1] והוא ההמשך של "כוחות התעופה האוסטרלים" (Australian Flying Corps- AFC) שהוקמו ב 1912.‏[2][3] חיל האוויר לקח חלק ברוב מלחמותיה של אוסטרליה במאה ה-20, כולל מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם. לאחרונה השתתף החיל בפלישה לעיראק ב-2003 ועדיין מעורב במלחמה באפגניסטן. המוטו של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מבוסס על המשפט הלטיני "Per ardua ad astra" שמשמעותו "Through struggle to the stars" ("אל הכוכבים באמצעות מאבק").‏[4]

דגל חיל האוויר המלכותי האוסטרלי

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה צבאית של אוסטרליה

הקמה 1912[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס SE5 בצרפת, 1918

שורשיו של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מגיעים לשנת 1911, כאשר התקיימה בלונדון ועידה אימפריאלית ובה הוחלט כי יש לפתח את תחום הטייס במסגרת הצבאות של האימפריה הבריטית. אוסטרליה הייתה היחידה באותו זמן שיישמה את ההחלטה הזאת בייסדה את "בית הספר המרכזי לטייס" (Central Flying School) בפויינט קוק (Point Cook) בויקטוריה ב-22 באוקטובר 1912.‏[5] חיל האוויר המלכותי של אוסטרליה היה השני בסדר ההקמה מבין כל חילות האוויר בעולם.‏[4]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

מיד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נשלחו מטוסים כדי לסייע בכיבוש המושבה הגרמנית גינאה החדשה הגרמנית. אך המושבה נכנעה עוד לפני שהמטוסים הספיקו להגיע. הפעולה המבצעית הראשונה של הכוח לא התרחשה עד ל-27 במאי 1915, כאשר נקראו מטוסיה של טייסת שישבה בעיראק לעזור לבריטים להגן על שדות הנפט שלהם בעיראק. הכוח האווירי השתתף מאוחר יותר בפעולות במצרים, ובארץ ישראל ובחזית המערבית בכל מהלך המלחמה. עד לסוף המלחמה היו כבר 4 טייסות שביצעו פעילות מבצעית והוקמו עוד 4 טייסות שעסקו באימון טייסים. 460 קצינים ו-2234 בעלי דרגות אחרות שירתו בחייל ועד 200 נוספים שירתו בכוחות האוויריים של בריטניה. אבדות החיל במלחמה מנו 175 הרוגים, 111 פצועים, 6 שמתו כתוצאה מהתקפות גזים ו-40 שבויים.

התקופה שבין מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח האווירי האוסטרלי היה חלק מצבא אוסטרליה עד 1919 ולחם במלחמה במסגרת הכוח האימפריאלי האוסטרלי. ב-1920 הייתה הפסקה בפעילות הטייס וב-1921 הופרד הכוח מהצבא והוקם כחייל עצמאי בשם חיל האוויר המלכותי האוסטרלי. התוספת "מלכותי" אושרה ביוני 1921 על ידי המלך ג'ורג' החמישי. בשנת 1919 קיבלה אוסטרליה (יחד עם ממשלות קנדה, ניו זילנד, דרום אפריקה והודו) ממשלת בריטניה 128 מטוסים וציוד נלווה רב מעודפי חיל האוויר המלכותי הבריטי כאות תודה על המאמץ המלחמתי שלה במלחמת העולם הראשונה. משלוח זה נודע בשם המתנה האימפריאלית (Imperial Gift) ואפשרה את הקמתו של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי כחיל עצמאי.‏[6]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

המערכה באירופה ובמזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי טייסת המפציצים 460 שמצבת כוח האדם שלה בתקופת פעילותה במערכה באירופה במלחמת העולם השנייה עמד על כ-200 איש ומספר ההרוגים בה עלה על 1000 איש. כלומר, מצבת כוח האדם של הטייסת "נמחקה" 5 פעמים. כאן בתמונה קבוצתית בבסיס חיל האוויר בלינקולנשיר, אנגליה, אוגוסט 1943 על גבי המפציץ שכונה "G for George" ומוצג כיום באתר הזיכרון המרכזי בקנברה

בספטמבר 1939 עמד סדר הכוחות של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי על כוחות המוצבים בחמישה בסיסים עיקריים (כולל בית הספר לטיסה בפוינט קוק) ובעוד חמישה בסיסים קטנים.‏[7] מיד עם פרוץ המלחמה, הצטרפה אוסטרליה לתוכנית אימוני האוויר של חבר העמים הבריטי כשטייסי החיל השתתפו באימונים באוסטרליה לפני שעברו לקנדה לקבל אימון מתקדם. 19 טייסות של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי שירתו בבריטניה, בצפון אפריקה ובים התיכון. כ-9% מכוח האדם ששירת במסגרת חיל האוויר המלכותי הבריטי באירופה ובים התיכון היו מקרב חייל האוויר המלכותי האוסטרלי.‏[8] עקב היותם של מפעלי התעשייה האווירית הבריטית מטרות להתקפותיו של הלופטוואפה, הקימה ממשלת אוסטרליה את המחלקה הממשלתית לייצור מטוסים כדי לספק את צרכיהם של חילות האוויר של חבר העמים, וחייל האוויר המלכותי של אוסטרליה השתמש בסופו של דבר במספר גדול של כלי טיס שהיו גרסה מקומית של המטוסים מתוצרת בריטניה. במערכה באירופה בלטו צוותי האוויר האוסטרלים בעיקר בכוחות המפציצים של חיל האוויר המלכותי הבריטי. אף על פי שהם היוו רק 2% מכלל המגויסים האוסטרלים במהלך המלחמה, הם היוו כמעט 20% מההרוגים. הדוגמה הבולטת ביותר למספר הרב של ההרוגים מבין צוותי האוויר הייתה טייסת 460 של החיל שהטיסה בעיקר מפציצי לנקסטר ואף על פי שהסד"כ שלה עמד על 200 איש, נהרגו בקרבות 1018 אנשי צוות אוויר. כלומר, כוח האדם של היחידה נמחק חמש פעמים. סך כל ההרוגים והנעדרים של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי במערכה באירופה היה 5488.

המערכה באוקיינוס השקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בופייטר מטייסת מס' 30 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מעל רכס הרי אואן סטנלי, גינאה החדשה, 1942

תחילתה של המערכה באוקיינוס השקט והתקדמותם המהירה של היפנים, איימו לראשונה על שטחה של אוסטרליה. חייל האוויר המלכותי האוסטרלי לא היה מוכן באופן יחסי למערכה זו וכוחותיו בגזרה היו מצומצמים ביותר. ב-1941 ובתחילת 1942 השתתפו רבים מצוותי האוויר של החיל, יחד עם צוותי האוויר של חיל האוויר המלכותי הבריטי בקרבות במלאיה, בסינגפור ובהודו המזרחית ההולנדית וספגו אבדות רבות מקרבות עם מטוסי הזירו היפנים. במהלך קרב רבאול בתחילת 1942 ניהלו הכוחות של חיל האוויר מאבק קצר אך חסר תועלת כאשר נעו היפנים דרומה לכיוון אוסטרליה. המתקפה ההרסנית על דרווין ב-19 בפברואר 1942 העצימה את החשש לאיום שמולו ניצבה אוסטרליה. כמענה לאיום זה הועברו כוחות רבים של החיל מאירופה (על אף שרבים גם נשארו שם עד סוף המלחמה). המחסור במטוסי קרב ובמטוסי הפצצה הובילה לרכישתם של מטוסי הקיטיהוק ולבנייה המהירה של מטוס הקרב האוסטרלי הראשון, הבומרנג (CAC Boomerang). מטוסי הקיטיהוק של החיל לקחו חלק פעיל מאוד בקרבות במערכה בגינאה החדשה ובמערכה באיי שלמה. כמענה לאפשרות של מתקפה כימית יפנית על אוסטרליה, הצטייד גם חיל האוויר המלכותי האוסטרלי בנשק כימי.‏[9] בקרב ים ביסמרק מטוסי הבריסטול הוכיחו את עצמם כאפקטיביים ביותר להתקפות הן על הקרקע והן בים. מטוסים אלה יוצרו מאוחר יותר החל מ-1944 במפעלי התעשייה האווירית באוסטרליה. על אף שהיה גדול יותר בממדיו ממטוסי הקרב היפנים, הייתה למטוס זה יכולת לפתח מהירויות גבוהות יותר מהם ולהשיגם. כוח המפציצים הכבדים של החיל היה מבוסס בעיקר על המפציץ הכבד "ליברטור" (B-24 Liberator) ששבע טייסות הצטיידו בו והוא היה מסוגל להמריא מבסיסים באוסטרליה ובגינאה החדשה לעבר מטרות בבורניאו ובפיליפינים.‏[10] לקראת סוף שנת 1945 קיבל החיל 500 מטוסי קרב-הפצצה מוסטנג. מטוסים אלה מתוצרת ארצות הברית הורכבו במפעלי התעשייה האווירית האוסטרלית, אך מאוחר יותר יוצרו רוב המטוסים באוסטרליה.‏[11] "חיל האוויר הטקטי הראשון" (First Tactical Air Force), שכלל מעל 18,000 איש ב-20 טייסות היה הגוף העיקרי במסגרת חיל האוויר המלכותי האוסטרלי. הוא לקח חלק בקרבות בפיליפינים ובבורניאו והיה מיועד להשתתף בפלישה ליפן. תוכנית זו הייתה מיועדת גם לכוחות המפציצים שנותרו באירופה, אך התוכנית לא יצאה לפועל עקב סיומה הפתאומי של המלחמה בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. כתוצאה מהשתתפותם של טייסי אוסטרליה בתוכנית אימוני האוויר של חבר העמים הבריטי, 20,000 שירתו יחד עם טייסים ממדינות אחרות של חבר העמים במלחמה באירופה. במלחמת העולם השנייה שירתו 216,900 גברים ונשים בחיל האוויר המלכותי של אוסטרליה., 10,562 מהם נהרגו בקרבות ו-76 טייסות הוקמו במהלך המלחמה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המלחמה הקרה

הסגר על ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הסגר על ברלין ב-1948-1949, השתתפו טייסת של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי ושני צוותים שאיישו מטוסים של חיל האוויר המלכותי הבריטי ברכבת האווירית לעיר. אף על פי שסיוע זה היה קטן יחסית למאמץ הכללי, הוא היה משמעותי.ב-2062 טיסות, הוטסו 7030 טונות של מטען ו-6964 נוסעים.

מלחמת קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת קוריאה

במלחמת קוריאה בין 1950-1953, מטוסים של החיל שהוצבו ביפן במסגרת כוח הכיבוש הבריטי, היו בין הראשונים להשתתף במשימות סיוע, בסיורי קרב אוויריים ובמשימות ליווי. כאשר למטוסי כוחות האו"ם היה קושי להתמודד עם מטוסי הסילון הסובייטים מיג-15, היו אלה מטוסי המטאור של הטייסת ה-77 של החיל שנחלו הצלחה מול הטייסים הרוסים שנלחמו בשורות חיל האוויר של צפון קוריאה. יחד עם זאת, כאשר צברו הטייסים הצפון קוריאנים ניסיון, הועברו מטוסי המטאור למשימות סיוע קרקעי מאחר שמטוסי המיג היו עדיפים עליהם בקרבות אוויר. בנוסף למשימות תובלה רבות שבוצעו במהלך המלחמה, ביצעו הצוותים של הטייסת ה-77 18,872 טיסות, הרסו 3700 בניינים, השמידו 1408 כלי רכב, 16 גשרים, 98 רכבות והרגו מספר לא ידוע של חיילי אויב. 3 מטוסי מיג-15 הופלו ושניים נוספים הופלו כנראה. אבדות חייל האוויר המלכותי האוסטרלי במהלך מלחמת קוריאה הסתכמו ב-41 הרוגים וב-7 שבויים. 22 מטוסי מוסטנג ו-44 מטוסי מטאור הופלו בקרבות.

שינוים במבנה החיל בשנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1953 התמנה קצין בכיר מחיל האוויר המלכותי הבריטי, מרשל האוויר סר דונלד הרדמן (Donald Hardman) כמפקד חיל האוויר המלכותי האוסטרלי. הוא הוביל מהלך של ארגון מחדש של החיל לשלושה פיקודים: פיקוד העורף, פיקוד התחזוקה ופיקוד ההדרכה. חמש שנים לאחר מכן שוב אורגן החיל מחדש לשני פיקודים: הפיקוד המבצעי ופיקוד התמיכה. פיקוד התמיכה היה אחראי על מערך ההדרכה, אספקת ציוד, ניהול צי המטוסים, המחסנים, והציוד, תחזוקה ותיקונים ותפקידי מנהלה אחרים.

מצב החירום במלאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצב החירום במלאיה, בין השנים 1950-1960, טייסת של מטוסי לינקולן וגף של דקוטות לקחו חלק בפעולות כנגד לוחמי הגרילה הקומוניסטים. הדקוטות ביצעו משימות תובלה, תובלת כוחות, הצנחת כוחות ופיזור כרוזים. מטוסי הלינקולן, שהופעלו מבסיסים בסינגפור ובקואלה לומפור היוו את עמוד התווך של הכוח האווירי שפעל נגד המורדים הקומוניסטים בהפציצם את בסיסיהם בג'ונגלים. אף על פי שהיה קשה להעריך מידת ההצלחה של התקפות אלה, הן אפשרו לממשל הבריטי להציק למורדים, להתקיף את הבסיסים שלהם כאשר הם זוהו ולגרום להם להיות בתנועה מתמדת. מאוחר יותר, ב-1958 הצטרפו למשימות ההפצצה הללו מטוסים מסוג "קנברה".

מלחמת וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת וייטנאם

במהלך מלחמת וייטנאם החל מ-1964 ועד 1972 העסיק חיל האוויר המלכותי האוסטרלי כוחות תובלה, מסוקים ומפציצים. מפציצי הקנברה יצאו ל-11,963 משימות הפצצה שבמהלכן הופלו שני מטוסים. אחד מהם נעלם במהלך משימת הפצצה ושרידיו ושרידי גופות הטייסים התגלו ב-2009. השני הופל על ידי טיל קרקע אוויר וצוותו חולץ. צוותי האוויר של החיל הטילו 76,389 פצצות, גרמו למותם הוודאי של 786, למותם המשוער של עוד 3390, להריסתם של 8637 מבנים, 15,568 בונקרים, 1267 ספינות נהר ו-74 גשרים. מטוסי התובלה של החיל נתנו סיוע לכוחות קרקע. מסוקי החיל פינו פצועים ונתנו סיוע קרקעי קרוב. אבדותיו של חיל האוויר המלכותי של אוסטרליה במלחמת וייטנאם הסתכמו ב- 6 הרוגים בקרבות, בעוד 8 שמתו שלא במהלך הקרבות, וב-60 פצועים.

מלחמת וייטנאם ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשורים הבאים הפעיל חיל האוויר המלכותי של אוסטרלי רכבות אוויריות בהזדמנויות שונות כמו למשימת שמירת השלום במזרח טימור. אחרי מלחמת וייטנאם לא הופעלו מטוסי הקרב של החיל עד למלחמת עיראק ב-2003, כאשר 14 מטוסי F/A-18s פעלו במשימות ליווי ובמשימות הפצצה וביצעו 350 טיסות והפילו 122 פצצות מונחות לייזר. מאז אוגוסט 2007 יחידת בקרה ומעקב אווירית של החיל נמצאת בפעילות מבצעית בקנדהאר שבדרום אפגניסטן.‏[12]

דרגות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר המלכותי האוסטרלי ירש את סולם הדרגות שלו מחיל האוויר המלכותי הבריטי. חיל האוויר הבריטי ביסס את דרגות הקצונה שלו על אלה של הצי המלכותי הבריטי ואת שאר הדרגות על אלה של הצבא הבריטי. סימני הדרגות ברובם זהים לאלה של חיל האוויר הבריטי בתוספת הכיתוב "אוסטרליה" (AUSTRALIA). הדרגה הבכירה יותר שניתנת למשרת פעיל, "מרשל אוויר", היא דרגתו של מפקד החיל. במקרים בהם ראש מטה כוחות ההגנה של אוסטרליה הוא קצין חיל האוויר, דרגתו היא "מרשל אוויר ראשי". הדרגה "מרשל של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי" לא מוענקת לקצין בשירות פעיל. היא משמשת כדרגת כבוד וכיום מחזיק בה הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו.

דרגות הקצינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרשל של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (Marshal of the RAAF)
  • מרשל אוויר ראשי (Air Chief Marshal)
  • מרשל אוויר (Air Marshal)
  • מרשל אוויר משנה (Air Vice-Marshal)
  • קומודור אוויר (Air Commodore)
  • קפטן קבוצה (Group Captain)
  • מפקד כנף (Wing Commander)
  • מפקד טייסת (Squadron Leader)
  • ליטננט טיסה (Flight Lieutenant)
  • קצין טיסה (Flying Officer)
  • קצין טייס (Pilot Officer)
  • צוער (Officer Cadet)

דרגות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגד (Warrant Officer)
  • סמל טיסה (Flight Sergeant)
  • סמל (Sergeant)
  • רב טוראי (Corporal)
  • איש אוויר ראשי (Leading Aircraftman)
  • איש אוויר (Aircraftman)

דרגה מיוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגד של חיל האוויר (Warrant Officer of the Air Force)

סמלי החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונדל חיל האוויר המלכותי האוסטרלי

במקור השתמש חיל האוויר המלכותי האוסטרלי ברונדל של חיל האוויר המלכותי הבריטי בצבעים אדום, לבן וכחול. אך במהלך מלחמת העולם השנייה הוסר העיגול האדום הפנימי שהיה דומה לדגל היפני לאחר שצוות מטוס של הצי האמריקני טעה בזיהויו של מטוס אוסטרלי בפעילות בזירת האוקיינוס השקט.‏[13] לאחר המלחמה הועלו מספר הצעות לרונדל חדש. בניהן: הצלב הדרומי, בומרנג, ענף של שיטה, וקנגורו אדום. ב-2 ביולי 1956 אומץ העיצוב הנוכחי של הרונדל. העיצוב כולל עיגול פנימי לבן ובתוכו קנגורו אדום והמוקף במעגל אדום. הקנגורו פונה שמאלה למעט מקרים בהם הוא מסומן על גבי מטוס או רכב, שאז עליו לפנות לכוון הנסיעה/טיסה. קיימת גם גרסה בגווני אפור. מסוקים של צבא אוסטרליה מסומנים לפעמים רק בדמות הקנגורו בצבע שחור או בצבעי הסוואה.

סמל החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חיל האוויר המלכותי האוסטרלי

סמלו של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי התקבל בשנת 1939. הוא מורכב מהכתר האיפריאלי על גבי מסגרת עגולה כחולה שעליה המילים "חיל האוויר המלכותי האוסטרלי" (Royal Australian Air Force). העיגול טעון בדמות עיט אוסטרלי מחודד זנב. מתחת לעיגול מופיעה מגילה עם המוטו של חיל האוויר, "Per ardua ad astra" שמשמעותו בלטינית "Through struggle to the stars" ("אל הכוכבים באמצעות מאבק").

סדר הכוחות הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליוני 2011 מונה חיל האוויר המלכותי האוסטרלי 14,573 איש ואישה בשירות קבע ו-2800 משרתים פעילים במילואים.‏[14]

כלי הטיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי הטיס של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי נכון לדצמבר 2012 הם:

תמונה סוג המטוס ארץ

המוצא

יעוד דגם/דגמים כמות

בשירות

הערות
מטוסי קרב
2OCU 1985.jpg
F/A-18 הורנט

McDonnell Douglas F/A-18 Hornet

Flag of the United States.svg מטוס קרב

רב משימתי

F/A-18A

F/A-18B

71 מורכב באוסטרליה על ידי מפעלי התעשייה האווירית הממשלתית. המטוס עבר שדרוגים מאז נכנס לשירות בשנות השמונים ונשאר בכשירות למרות בעיות הקשורות לעייפות החומר שגרמו לכך שהוא עלול לא להישאר מטוס קו ראשון עד להחלפתו המתוכננת בשנת 2020, על אף שמגמה זו מתמתנת בזכות תוכנית שיפורים במבנה שלו.‏[15] מטוסים אלה יוחלפו ב-100 מטוסי F-35 Lightning II.
RAAF (A44-222) FA 18F Super Hornet landing.jpg
F/A-18 סופר הורנט

Boeing F/A-18E/F Super Hornet

Flag of the United States.svg מטוס קרב

רב משימתי

F/A-18F

F/A-18F+

24 מטוסים דו-מושביים מדגם F/A-18Fs נרכשו כצעד ביניים עד להגעתם של מטוסי ה-F-35As, כדי להתגבר על הפער הפתאומי ביכולות החיל עקב הוצאתם משירות של מטוסי ה-F-111s ב-2010 וכדי לגבות בעיות של עייפות החומר שמיוחסות לצי מטוסי ה-F/A-18.
מטוסי אימון
RAAF BAe Hawk AVV Creek.jpg
BAE Systems Hawk Flag of the United Kingdom.svg מטוס אימון

"מאמן מוביל"

(LIFT)

Hawk 127 33 מטוס אימון בתצורה דו-מושבית. מורכב באוסטרליה.
RAAF Pilatus PC-9A Avalon Vabre.jpg
Pilatus PC-9 Civil Ensign of Switzerland.svg

Flag of Australia.svg

מטוס אימון מתקדם PC-9 65 מיוצר באוסטרליה
Australian Beechcraft B300 King Air 350.JPG
קינג איר

Beechcraft Super King Air

Flag of the United States.svg מטוס אימוני ניווט B350 8
מטוסי שליטה ובקרה
RAAF Wedgetail Ryabtsev.jpg
Boeing 737 AEW&C Flag of Australia.svg מטוס שליטה ובקרה E-7A Wedgetail 6
מטוסי תדלוק אווירי
KC-30A RAAF YBBN 20111106.jpg
Airbus A330 MRTT Flag of Spain.svg מטוס תדלוק אווירי KC-30A 5
מטוסי סיור ימיים
AP-3C Orion 2008.jpg
AP-3C Orion Flag of the United States.svg מטוס סיור ימי AP-3C

P-3C

19 מיועדים להוצאה משירות עד 2019.‏[16] יוחלפו כנראה על ידי 8 מטוסי Boeing P-8 Poseidon ו-7 כלי טיס בלתי מאוישים גדולים.‏[17]
כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ)
IAI Heron 1 in flight 2.JPEG
הרון 1 – התעשייה האווירית לישראל

IAI Heron

Flag of Israel.svg

Flag of Canada.svg

סיור

מעקב

הרון 1

IAI Heron

3 בהסכם חכירה ארוך טווח עם קנדה.‏[18] שני מטוסים נמצאים בשירות מבצעי באפגניסטן והמטוס השלישי משמש לאימונים.
מטוסי תובלה
RAAFC17A41207.JPG
C-17 גלובמאסטר

Boeing C-17 Globemaster III

Flag of the United States.svg מטוס תובלה אסטרטגי C-17A 6
RAAF Lockheed Martin C-130J-30 YPMC Creek.jpg
‏C-130J סופר הרקולס

Lockheed Martin C-130J Super Hercules

Flag of the United States.svg מטוס תובלה טקטי C-130J-30 12‏[19]
RAAFBBJA36001.JPG
Boeing Business Jet Flag of the United States.svg הטסת אח"מים 737–700 BBJ 2 בחוזה החכרה ארוך טווח. משמש להטסת אישים לנסיעות רשמיות.
RAAFA37001.JPG
Bombardier Challenger 600 Flag of Canada.svg הטסת אח"מים CL 604 3
Australian Beechcraft B300 King Air 350.JPG
קינג איר

Beechcraft Super King Air

Flag of the United States.svg מטוס תובלה קל B350 8

צוות אווירובטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות האירובטיקה בתצוגה אווירית

צוות האווירובטיקה של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מבצע כ-150 תצוגות אוויר בשנה באוסטרליה ובדרום מזרח אסיה והוא חלק מבית הספר המרכזי לטיסה בסייל, ויקטוריה. הצוות משתמש במטוסי Pilatus PC-9 שנבחרו בשל היותם מטוסים קלים להטסה ובעלי יכולת תמרון וכוח מנוע מצוינים. בכל זאת קיימות במטוסים אלה כמה בעיות, כולל תגובה חזקה למערבולות. נכון להיום לא קיימת תוכנית להחלפתם של מטוסים אלה. הצוות מבצע את תצוגותיו במבנה של שישה מטוסים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]