חיל האוויר המלכותי הסעודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגלו של חיל האוויר המלכותי הסעודי

חיל האוויר המלכותי הסעודיערבית: القوات الجوية الملكية السعودية‎) הוא זרוע האוויר של הכוחות המזוינים של ערב הסעודית. החיל נחשב לאחד הגדולים והמתקדמים במזרח התיכון יחד עם חיל האוויר הישראלי, חיל האוויר הטורקי וחיל האוויר המצרי. חיל האוויר המלכותי הסעודי מתפעל בעיקר מטוסי קרב מערביים מתקדמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיל הוקם עוד בשנות ה-20 בעזרת סיוע בריטי, בשנות ה-50 עבר החיל ארגון מחדש והחל לשתף פעולה עם חיל האוויר האמריקאי. במסגרת שיתוף הפעולה אפשרה ערב הסעודית לארצות הברית להשתמש בבסיס הצבאי בדהראן. הנוכחות האמריקאית בבסיס מהווה עד היום מטרה לגורמים פונדמנטליסטיים הרואים בכך עדות לשליטה האמריקאית במדינה. במהלך ימי מלחמת המפרץ הראשונה הותקף הבסיס בטילי סקאד עיראקיים.

עד למלחמת המפרץ הראשונה לא עמד חיל האוויר המלכותי הסעודי במבחן ממשי. בתום המלחמה, לנוכח הכשלים שהתגלו וכן חוסר היכולת הצבאית של ערב הסעודית להגן על עצמה, החליט בית המלוכה הסעודי על ארגון מחדש של הצבא, הצטיידות בכלי נשק מתקדמים וקיום אימונים משותפים עם צבא ארצות הברית ועם הצבא הבריטי. כחלק ממסע ההצטיידות רכשה ערב הסעודית בין היתר מטוסי F-15 ומטוסי טורנדו אשר מהווים עד היום את המטוסים העיקריים של החיל. בנוסף, רכשה ערב הסעודית גם 5 מטוסי E-3 Sentry (איווקס) לבקרה והתראה מוקדמת למרות התנגדות נחרצת מצד ישראל.

ב-2007 חתמה ערב הסעודית חוזה ענק שנאמד ב-10-16 מיליארד דולר לאספקת 72 מטוסי יורופייטר טייפון[1] הנחשבים למתקדמים ביותר אחרי ה-F-22 האמריקאי. העסקה לוותה בשערורייה גדולה כשהתברר שהבריטים שיחדו כספית ומינית גורמים סעודיים והחוזה אף עמד בפני ביטול.[דרוש מקור] כמו כן, חתמה ערב הסעודית על הסכם עם ארצות הברית לרכישה של כ-84 מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-15SA אשר צפויים להגיע בתחילת שנת 2015.

השאלות בנוגע לחוזקו של חיל האוויר הסעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות גודלו והציוד המתקדם שברשות חיל האוויר המלכותי הסעודי, החיל אינו נחשב לחזק במיוחד. דבר זה התבטא במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, כשהצבא הסעודי לא היה ערוך להגנת המדינה מפני התקפה. החיל סובל מתחזוקה לקויה של כלי הטיס, מהיעדר אימונים ברמה גבוהה ומהיעדר כוח אדם מיומן ומוכשר. ישנם דיווחים רבים שטייסים אמריקאיים, בריטיים וסעודיים הם שמתפעלים את כלי הטיס ומועסקים על ידי חיל האוויר המלכותי הסעודי. בשנים האחרונה התהדקו היחסים עם פקיסטן ומדריכים צבאיים רבים נמצאים במדינה.

כלי הטיס שברשות חיל האוויר המלכותי הסעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F-15 סעודי

מטוסי קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • F-15 - ברשות החיל 153 מטוסים, מתוכם 82 מדגם C/D ו- 71 מדגם S (גרסה של דגם E בעל רזולוציית מכ"ם נמוכה יותר). בהתאם להבנות עם ישראל, יש איסור אמריקאי שהמטוסים ישהו בבסיס טבוק הקרוב לגבול עם ירדן ומצוי מספר דקות טיסה מאילת. למרות האיסור, מטוסי F-15 סעודיים נחתו בבסיס מספר פעמים. בנוסף, ארצות הברית נמנעת מלמכור מכלי דלק תצורתיים המגדילים את טווח הפעולה של המטוסים.
  • טורנדו - ברשות החיל 120 מטוסים, מתוכם 96 מדגם IDS המשמש לתקיפה קרקעית ו- 24 מדגם ADV המשמש ליירוט.
  • F-5 טייגר - 110 מטוסים נמצאים בשירות.
  • יורופייטר טייפון - 72 מטוסים אמורים להירכש.

מטוסי אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי תובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי בקרה והתראה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי תדלוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוקי קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוקי תובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]