חיל האוויר העיראקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל חיל האוויר העיראקי

חיל האוויר העיראקיערבית: القوة الجوية العراقية) הוא זרוע האוויר של הכוחות המזוינים של עיראק. מפקד החיל הנוכחי הוא הגנרל כמאל ברזאני. החיל מונה כיום 1,600 חיילים ומתפעל קרוב ל-90 כלי טיס. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נחשב החיל לגדול מבין חילות האוויר במזרח התיכון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיל נוסד ב-22 באפריל 1931 בזמן שלטון הבריטים בעיראק. עד להקמתו, שלט חיל האוויר המלכותי הבריטי במרחב האווירי של עיראק. הפעילות המבצעית הראשונה בה השתתף החיל היה בשנת 1941 בעת המלחמה האנגלו-עיראקית. בשנת 1948 במלחמת העצמאות סייע החיל גם בלחימה לצד הכוחות הערבים בארץ ישראל.

אחרי המהפכה הצבאית בשנת 1958 (הפיכת ה-14 ביולי) כוננה עיראק יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות. בהדרגה, הפכה ברית המועצות לספקית נשק עיקרית והחיל החל לקלוט מערכות נשק סובייטיות לצד מערכות הנשק הבריטיות אותן הפעיל. בשנת 1966 ערק הטיס ממוצא אשורי מוניר רדפא לישראל עם מטוס המיג-21 החדיש אותו הטיס. בתחילת מלחמת ששת הימים ביצע חיל האוויר העיראקי ארבע התקפות בשטח ישראל אחת מהן באמצעות מפציץ טופולוב 16 שגרם ל-14 הרוגים ישראלים ולעשרות פצועים. בתגובה מהצטרפות עיראק למלחמה הותקף בסיס חיל האוויר העיראקי H-3 על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע מוקד והחיל איבד מספר מטוסים.

במהלך שנות ה-70 החלה עיראק לרכוש מערכות נשק מתקדמות מצרפת שכללו בין היתר מטוסי מיראז' F-1 ויגואר. עיראק העבירה מספר טייסות קרב לסוריה ומצרים ששימשו אותן במהלך מלחמת יום כיפור.

במהלך שנות ה-80 גדל החיל בצורה ניכרת מ-330 ל-950 מטוסים זאת בשל מלחמת איראן-עיראק. חיל האוויר העיראקי מילא תפקיד מרכזי בהתקפות העיראקיות על הכוחות האיראניים. למרות גודלו, חיל האוויר העיראקי קרס במהלך מלחמת המפרץ. רבים ממטוסיו הושמדו, הן באוויר והן על הקרקע, ומטוסים רבים נמלטו לשטח איראן. בתום המלחמה נאסר על חיל האוויר העיראקי לטוס בדרום ובצפון המדינה, זאת כדי למנוע את התקפת האוכלוסייה השיעית והכורדית שניסו למרוד בשלטון המרכזי. בשנים שלאחר מלחמת המפרץ ירדה יכולתו של חיל האוויר העיראקי בצורה משמעותית ומרבית המטוסים תוחזקו בצורה גרועה. החיל כמעט ולא השתתף בלחימה בעת מלחמת עיראק ב-2003 שהסתיימה בכיבושה של עיראק ובהפלת משטרו של סדאם חוסיין.

כיום נמצא החיל בתהליך שיקום. מרבית מערכות הנשק שלפני הפלישה העיראקית אינם בשימוש והחיל החל לקלוט מערכות נשק מערביות שחלקן נתרמו על ידי ארצות הברית ומדינות אחרות. בשנת 2008 הביעה עיראק רצון לרכוש מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-16 פייטינג פלקון בנוסף למטוסי תובלה ומסוקים.

נכון ל-2012 מפקד החיל הוא חמיד אל מליקי.

כלי התעופה שבשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם ייעוד כמות הערות
ססנה 172 מטוס קל/אימון בסיסי 8 אופציה ל-28 מטוסים נוספים
ססנה 208 מטוס קל/אימון בסיסי 13
SAMA CH2000 מטוס קל 8 גרסה ירדנית של המטוס
C-130 הרקולס מטוס תובלה 3 6 מטוסים נוספים אמורים להיכנס לשירות
קינג אייר מטוס תובלה 18 דגם ER; 6 מטוסים נוספים אמורים להיכנס לשירות
קינג אייר מטוס סיור 6 דגם ISR
בל UH-1 מסוק תובלה 16
בל 206 מסוק תובלה 5
מיל Mi-17 מסוק תובלה 27 25 מסוקים נוספים אמורים להיכנס לשירות

טייסות חיל האוויר העיראקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונדל חיל האוויר העיראקי
  • טייסת 2 - מפעילה מסוקי תובלה מסוג בל UH-1 שנתרמו מירדן ושופצו בארצות הברית. הטייסת פועלת מבסיס טאג'י.
  • טייסת 3 - טייסת סיור המפעילה מטוסי קינג אייר. הטייסת פועלת מבסיס קירקוק.
  • טייסת 4 - מפעילה מסוקי תובלה מסוג מיל Mi-17 מבסיס טאג'י.
  • טייסת 12 - טייסת אימון הפועלת מבסיס קירקוק.
  • טייסת 15 - טייסת למשימות מיוחדות
  • טייסת 23 - מפעילה מטוסי תובלה מסוג C-130 הרקולס מבסיס בגדד.
  • טייסת 70 - טייסת סיור המפעילה מטוסי SAMA CH-2000 מבסיס בצרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל מיכאל וליה שנל, ‏מעל הפרת והחידקל, באתר חיל האוויר הישראלי