חיל האוויר העיראקי

סמל חיל האוויר העיראקי

חיל האוויר העיראקי (בערבית: القوة الجوية العراقية) הוא זרוע האוויר של הכוחות המזוינים של עיראק. מפקד החיל הנוכחי הוא הגנרל כמאל ברזאני. החיל מונה כיום 1,600 חיילים ומתפעל קרוב ל-90 כלי טיס. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נחשב החיל לגדול מבין חילות האוויר במזרח התיכון.

היסטוריה

החיל נוסד ב-22 באפריל 1931 בזמן שלטון הבריטים בעיראק. לפני הקמת החיל, חיל האוויר המלכותי הבריטי בעיראק היה אחראי על השליטה במרחב האווירי של עיראק. הפעילות המבצעית הראשונה בה השתתף החיל היה בשנת 1941 בעת המלחמה האנגלו-עיראקית. ב-1948 השתתף החיל גם בלחימה לצד הכוחות הערבים בארץ ישראל.

אחרי המהפכה הצבאית ב-1958 (הפיכת ה-14 ביולי) כוננה עיראק יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות. בהדרגה, הפכה ברית המועצות לספקית נשק עיקרית והחיל החל לקלוט מערכות נשק סובייטיות לצד מערכות הנשק הבריטיות אותן הפעיל כבר. ב-1966 ערק הטיס ממוצא אשורי מוניר רדפא לישראל עם מטוס המיג-21 אותו הטיס. במהלך מלחמת ששת הימים הותקפו מספר בסיסים עיראקיים על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי והחיל איבד מספר מטוסים.

במהלך שנות ה-70 החלה עיראק לרכוש מערכות נשק מתקדמות מצרפת שכללו בין היתר מטוסי מיראז' F-1 ויגואר. עיראק גם העבירה מטוסי קרב לסוריה ומצרים ששימשו אותן במהלך מלחמת יום כיפור.

במהלך שנות ה-80 גדל החיל בצורה מסיבית מ-330 ל-950 מטוסים זאת בשל מלחמת איראן-עיראק. חיל האוויר העיראקי מילא תפקיד מרכזי בהתקפות העיראקיות על הכוחות האיראניים. למרות גודלו, חיל האוויר העיראקי קרס במהלך מלחמת המפרץ. רבים ממטוסיו הושמדו, הן באוויר והן על הקרקע, ומטוסים רבים נסו לשטח איראן. בתום המלחמה נאסר על חיל האוויר העיראקי לטוס בדרום ובצפון המדינה, זאת כדי לספק הגנה לאוכלוסייה השיעית והכורדית שניסו למרוד בשלטון המרכזי. בשנים שלאחר מלחמת המפרץ ירדה יכולתו של חיל האוויר העיראקי בצורה משמעותית ומרבית המטוסים תוחזקו בצורה גרועה. החיל כמעט ולא השתתף בלחימה בעת מלחמת עיראק ב-2003 שהסתיימה בכיבושה של עיראק ובהפלת משטרו של סדאם חוסיין.

כיום נמצא החיל בתהליך שיקום. מרבית מערכות הנשק שלפני הפלישה העיראקית אינם בשימוש והחיל החל לקלוט מערכות נשק מערביות שחלקן נתרמו על ידי ארצות הברית ומדינות אחרות. ב-2008 הביעה עיראק רצון לרכוש מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-16 פייטינג פלקון בנוסף למטוסי תובלה ומסוקים.

נכון ל-2012 מפקד החיל הוא חמיד אל מליקי.

כלי התעופה שבשירות

דגם	ייעוד	כמות	הערות
ססנה 172	מטוס קל/אימון בסיסי	8	אופציה ל-28 מטוסים נוספים
ססנה 208	מטוס קל/אימון בסיסי	13
SAMA CH2000	מטוס קל	8	גרסה ירדנית של המטוס
C-130 הרקולס	מטוס תובלה	3	6 מטוסים נוספים אמורים להיכנס לשירות
קינג אייר	מטוס תובלה	18	דגם ER; 6 מטוסים נוספים אמורים להיכנס לשירות
קינג אייר	מטוס סיור	6	דגם ISR
בל UH-1	מסוק תובלה	16
בל 206	מסוק תובלה	5
מיל Mi-17	מסוק תובלה	27	25 מסוקים נוספים אמורים להיכנס לשירות

טייסות חיל האוויר העיראקי

• טייסת 2 - מפעילה מסוקי תובלה מסוג בל UH-1 שנתרמו מירדן ושופצו בארצות הברית. הטייסת פועלת מבסיס טאג'י.
• טייסת 3 - טייסת סיור המפעילה מטוסי קינג אייר. הטייסת פועלת מבסיס קירקוק.
• טייסת 4 - מפעילה מסוקי תובלה מסוג מיל Mi-17 מבסיס טאג'י.
• טייסת 12 - טייסת אימון הפועלת מבסיס קירקוק.
• טייסת 15 - טייסת למשימות מיוחדות
• טייסת 23 - מפעילה מטוסי תובלה מסוג C-130 הרקולס מבסיס בגדד.
• טייסת 70 - טייסת סיור המפעילה מטוסי SAMA CH-2000 מבסיס בצרה.

קישורים חיצוניים

טל מיכאל וליה שנל, ‏מעל הפרת והחידקל, באתר חיל האוויר הישראלי