חיל הז'נדרמים המיוחד של רוסיה
| חיל הז'נדרמים המיוחד של האימפריה הרוסית Отдельный корпус жандармов |
|
|---|---|
![]() |
|
| מטה | סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| משרד ממשלתי אחראי | משרד הפנים |
| שנת הקמה | 1826 |
| שנת פירוק | 1917 |
| מנהל הסוכנות | דמיטרי טאטישצ'ב (אחרון) |
חיל הז'נדרמים המיוחד או גיס הז'נדרמים הנפרד (ברוסית:Отдельный корпус жандармов) היה משטרה פוליטית של האימפריה הרוסית שעסקה בהוצאה לפועל צווי משפט, רדיפת עריקים, מאבק במהומות ופיזורם, מעצר פושעים מסוכנים וסיוע למשטרות מקומיות בעת הצורך.
בהתאם להנחיות משנת 1871 חקירת פשעים נגד המדינה היו באחריות בלעדית של החיל. במידה ובמהלך החקירה התגלו פשעים נוספים- הם היו מועברים למשטרה.
בהקמתו הוא היה חלק של צבא האימפריה הרוסית ובהמשך הוכפף למשרד הפנים. נכון לשנת 1892 בחיל היו כ-15 אלף חיילים וקצינים.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
עוד בתקופתו של פיוטר הגדול היה נהוג שצבא מסייעת לכוחות המשטרה באמצעות פרשים. מספר הפרשים המסעיים היה משתנה בהתאם לצורך והיה נפוץ במיוחד במוסקבה ובסנקט פטרסבורג. לצורך הסדרת הנושא, ב-1 בפברואר 1817 הוקמו קבוצות ז'אנדרמים בסנקט פטרסבורג, מוסקבה, ערים שהיו מרכזי הגוברניות ו-3 ערי נמל - אודסה, פאודוסיה וטגנרוג. בהמשך השנים הוקמו קבוצות בערים נוספות.
קציני הז'נדרמים באו בקרב הצבא. מכיוון שקידום קצינים בחיל היה מהיר יותר על כל מקום פנוי היו מספר מועמדים מקציני צבא.
ב-26 ביוני 1826 הוקם משרד ראש הז'נדרמים כאשר הרוזן בנקנדורף היה לראשו , ב-1871 החיל קיבל סמכות לחקור תיקים פליליים ופוליטיים.
בהתאם לצו מ-25 ביוני 1882 שר הפנים קיבל תואר מפקד הז'נדרמים. בעקבות ההתנקשות בחיי שר הפנים דמיטרי ספיאגין ב-1902 גדודי הז'נדרמריה ככוח ביטחון המדינה הוכפפו סופית לאוכרנה. בתחילת 1917 מספר הערים בהם היו יחידות ז'נדרמים הגיעה ל-75. לאחר מהפכת פברואר, במרץ 1917 חיל בוטל. חלק ממשרתי החיל גויסו לצבא והיתר הוצאו לגמלאות. כל התיקים שטיפולם לא הסתיים הועברו לפרקליטות ותיקים שקשורים עם ריגול הועברו לצבא.
ראשי הז'נדרמים לדורותיהם [עריכה]
- אלכסנדר פון בנקנדורף (1826-1844)
- אלכסיי אורלוב (1844-1856)
- ואסילי דולגורוקוב (1856- 1866)
- פיוטר שובאלוב (1866 - 1874)
- אלכסנדר פוטאפוב (1874-1876)
- אלכסנדר דרנטלן (1878 - 1880)
- פיוטר אורז'בסקי (1882-1887)
- ניקולאי שבקו (1887-1895)
- אלכסנדר פרזה (1896-1897)
- אלכסנדר פנטלייב (1897-1900)
- הרוזן פיוטר סביאטופולק-מירסקי (1900-1902)
- ויקטור פון ואל (1902-1904)
- קונסטנטין רידזבסקי (1904-1905)
- דמיטרי טרפוב (מאי-אוקטובר 1905)
- ולדימיר דדיולין (1905-1906)
- פיודור טאובה (1906-1909)
- פאבל קורלוב (1909-1911)
- ולדימיר טולמצ'וב (1912-1913)
- ולדימיר דג'ונקובסקי (1913-1915)
- דמיטרי טאטישצ'ב (1915-1917)
מבנה החיל [עריכה]
נכון לשנת 1913, מבנה החיל היה כדלקמן:
- המנהל הראשי שכלל מנהל החיל (שר הפנים), מפקד החיל (שגן שר הפנים), מפקד כוח שיטור ומטה החיל
- מנהלות בערים שהם מרכזי הגוברניות, אודסה ומבצר שליסלבורג
- מינהל הסיבירי עם מרכזו בטובולסק
- מינהלת החיל בוורשה
- מינהלות החיל ברכבת
- יחידות החיל שהיו ממוקמות ב-18 מבצרים
- חטיבות החיל במוסקבה, סנקט פטרסבורג וורשה
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| קהילת המודיעין הרוסית | ||
|---|---|---|
| יחידות מודיעין בצבא ובמשרד ההגנה | ||
| ממשלת רוסיה |
הביון החיצוני • הביטחון הפדרלי • משרד הפנים • מאבק באלכוהול הלא חוקי • פספ"ם |
|
| נשיא הפדרציה הרוסית |
מועצת הביטחון • המאבק בסמים • האבטחה הפדרלית (התקשורת המיוחדת) • ביטחון הנשיא • ועדת החקירות |
|
| ארגונים לשעבר באימפריה הרוסית, ברית המועצות ורוסיה |
הז'נדרמריה • אוכרנה • ביטחון המדינה • פאפס"י • פס"ק |
|
