חיל המשטרה הצבאית

חיל המשטרה הצבאית
סמל הכומתה, ודגל חיל המשטרה הצבאית.
פרטים
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
יחידת אם	אגף כוח האדם
סוג	חיל
פיקוד
מפקדים	מפקדי החיל

סיכה של חיל המשטרה הצבאית

תג מפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי

חיל המשטרה הצבאית (בר"ת: מ"צ או חמ"ץ) הוא חיל המשטרה הצבאית בצה"ל האחראי על תחומי אכיפת חוק, משטר וסדר. בין תפקידיו: חקירת עבירות פליליות בצה"ל (על ידי יחידת מצ"ח), הפעלת מעברים על גדר ההפרדה ואכיפת חוקי משמעת - תעבורה והופעה צה"לית תקינה. החיל כפוף לאגף כוח האדם של צה"ל בזמן שגרה, ולאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בחירום.

בראש המשטרה הצבאית עומד קצין המשטרה הצבאית הראשי (הַקַמצָ"ר) בדרגת תת-אלוף. הקמצ"ר הנוכחי הוא תת אלוף מאיר אוחנה. כומתת החיל היא בצבע כחול עם סמל המשטרה הצבאית. צבעי החיל הם כחול-אדום, "ירושה" מהמשטרה הצבאית הבריטית מימי המנדט.

דימויו של החיל בקרב חילי ומתגייסי צה"ל נמוך בדרך כלל, וזאת בגלל שחלק מתפקידיו הם אכיפת כללי ההופעה והמשמעת ופיקוד על בסיסי הכליאה (בתי סוהר) הצבאיים. מאפיין נוסף של חיל זה הוא שיתוף של נשים בכל תפקידי החיל, והיה החיל הראשון ששיתף נשים בפעילות קרבית.

המשטרה הצבאית אחראית למספר תחומים:

• אכיפת משמעת חיילי צה"ל - בתחומי ההופעה והלבוש.
• איתור ולכידת עריקים.
• אכיפת חוקי התנועה בנוגע לכלי רכב צבאיים.
• חקירה וטיפול בעבירות מסוימות (כגון גניבה בבסיסים ושימוש בסמים אסורים).
• טיפול בכלואי צה"ל בבסיסי הכליאה הצבאיים.
• בדיקה ביטחונית של פלסטינים במחסומים (מאז 2004).
• בזמן חירום, אחראית המשטרה הצבאית על הכוונת התנועה בצירי האספקה, בריכוזי כוחות ובמרכזי הלוגיסטיקה, על חסימת אזורי לחימה בפני גורמים בלתי מורשים וכן על טיפול בשבויי מלחמה.

שוטרות צבאיות מקבלות את פניו של מזכיר ההגנה האמריקני, רוברט גייטס, במסדר כבוד

היסטוריה

הייסוד

ראשיתו של חיל המשטרה הצבאית בשנות ה-40, כשארבעה חיילים, קפטן דני ליפשיץ ושלושה סמלים יהודים אנגלים התנדבו לבריגדה היהודית. יחידה זו הצטרפה לבריגדה כשזו כבר הייתה בחזית האיטלקית. מיד הוחל בגיוס מתנדבים נוספים מהבריגדה היהודית, ואלה נשלחו לבית הספר לשוטרים ליד נאפולי, איטליה. בקורס, שארך 6 שבועות למדו השוטרים הצבאיים פרקים בתורת החוק הצבאי, דרכי פיקוח על חיילים ורכיבה על אופנוע. השוטרים הצבאיים בבריגדה היהודית מילאו את כל התפקידים של משטרה צבאית; כמו כן אסרו וחקרו גרמנים ואיטלקים אנשי גסטפו, ס.ס. ומפקדי מחנות עבודה. ההופעה של השוטרים הצבאיים הותירה רושם עז, במיוחד על שארית הפליטה באירופה: השוטר הצבאי, שסמל מגן דוד ענוד על תג זרועו העביר תחושת ביטחון בשרידי היהודים שחיפשו לעצמם מקלט.

אחד התפקידים החשובים שבו לקחה חלק היחידה הקטנה של המשטרה הצבאית בבריגדה היה סיוע להעברת שארית הפליטה. בתחילת 1946 למשל, הוטלה על כיתת שוטרים צבאיים יהודים בפיקודו של יעקב מנדל להשתתף בחסימת הגבול בין גרמניה לבלגיה מפני משאיות עמוסות בפליטים יהודים.

מלחמת העצמאות

רכב של המשטרה הצבאית בזמן מלחמת העצמאות

במהלך מאבק היישוב לעצמאות, ההנהגה היהודית הקימה את "שירות המשטרה הצבאית" שהייתה הבסיס להקמת חיל המשטרה הצבאית עם הקמת צה"ל. לקראת הכרזת המדינה סיים המחזור הראשון של שוטרים צבאיים את הקורס, שנמשך כחודש ימים. הקורס נערך בבסיס המשטרה הצבאית הארעי בקריית-מאיר (ליד בניין עיריית תל אביב כיום). הקורס הראשון סבל מהיעדר תכנון ומשאבים. "לא היה מה לעשות עם הטירונים", נזכר קצין ההדרכה יונה שושני, "וזו הסיבה, שנאלצנו להעביר מידי יום שיעורים בתרגילי סדר שנמשכו יותר מארבע שעות". במהלך מלחמת העצמאות שירות המשטרה הצבאית לקחה חלק במבצע יואב, מבצע עובדה ואחרים, אך עיקר פועלה היה בסימון כבישים ועזרה בניוד בכוחות. מעבר למשימות אלו, השוטרים הצבאיים גם נטלו חלק בנטילת חלק פעיל בהגנה על ירושלים הנצורה, הובלת שיירת תותחים לכיוון דגניה א' על מנת לעצור את ההתקפה הסורית וסיכול מזימת שוד של כנופיה ערבית ובה חמישים איש, באזור בית שאן.

ב-1949 קיבלה המשטרה הצבאית את סמלה (בתמונה למעלה) שמכיל מגן וחמש להבות שמייצגים את חמשת חוקיה של המשטרה הצבאית:

• טוהר היד
• טוהר הנשק
• טוהר הלב
• טוהר המעשה
• טוהר העין

מבצע קדש

במהלך מבצע קדש בשנת 1956, חיילי המשטרה הצבאית פעלו בחזית. במלחמה עסקה המשטרה הצבאית בשילוט מדבר סיני, שהיה בבחינת נעלם עבור חיילי צה"ל, ובמבצעי סריקות אחר כלי נשק בערי הרצועה, מחשש שתושבי המקום ישתמשו בהם כנגד חיילי צה"ל. עיקר פועלם היה סימון כבישים בחצי האי סיני לכוחות צה"ל. מבצע זה העלה לראשונה את שאלת הטיפול בשבויי מלחמה. המשטרה הצבאית בנתה בתי סוהר בדרום (ניצנים) ובצפון (עתלית), כדי להחזיק בכ-5,500 השבויים המצריים שנפלו בשבי בזמן המלחמה.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים הוצבו שוטרים צבאיים בכל צומת מרכזי בישראל וכיוונו את התנועה. חלק מהשוטרים הוסבו ללוחמים כחלק מיחידות לוחמות. חלק אחר הוצב ברצועת עזה כדי לשמור על הסדר לאחר כיבושה. המשטרה הצבאית הייתה אחראית על השבויים המצריים.

מלחמת יום הכיפורים

הקונספציה של מלחמת יום הכיפורים לא פסחה גם על המשטרה הצבאית, שלא הייתה מוכנה למלחמה. במהלך המלחמה, המשטרה הצבאית הייתה אחראית להובלת הדוברות ששימשו לצליחת תעלת סואץ, וכמו כן השתתפו השוטרים בוויסות כוחות צה"ל לאורך התעלה תחת אש כבדה, פעילות שבמסגרתה נהרגו חמישה שוטרים. בנוסף, יחידות המשטרה הצבאית נלחמו כמסגרות חי"ר בכל חזיתות המלחמה.

משימה נוספת שהוטלה על החיל במהלך המלחמה הייתה החיפוש אחר הנעדרים, שמספרם נאמד בכ-900, ברחבי רמת הגולן וסיני, וכן שמירה על השבויים המצריים והסוריים.

מלחמת לבנון

במבצע שלום הגליל חמ"צ לקחה חלק בדומה לשאר המלחמות. שני אירועים זכורים מתקופת המלחמה הם אסון צור הראשון, ואסון צור השני (התקפות מחבלים על בסיס המשטרה הצבאית בצור).

הכשרה

ההכשרה בחיל מתבצעת בבית-הספר למשטרה צבאית (בה"ד 13). בתחילה שכן הבה"ד בצריפין. ב-1969 עבר בה"ד 13 לשומרון, לבסיס קדום, ליד שכם וקדומים. בשנת 1995 עבר למיקומו הנוכחי, במחנה בית-ליד ע"ש מוטה גור ליד צומת השרון שליד נתניה. הבה"ד מרכז תחתיו הן את ההכשרה הבסיסית (טירונות, קורסים בסיסיים) וכן הכשרות מתקדמות בחיל (השלמה חילית לצוערי החיל, קורסים פיקודיים והשתלמויות שונות).

חיילי המשטרה הצבאית משלימים טירונות ברמה רובאי 02 (שאורכה שישה שבועות). בסוף הטירונות החיילים נשבעים אמונים בכותל המערבי. מיד לאחר הטירונות ממויינים החיילים לקורסים שונים שנערכים גם הם בבה"ד.

במערך המילואים משובצים שוטרים צבאיים באגדים לוגיסטיים מרחביים ואוגדתיים וכן ביחידות שיטור פיקודיות.

מגזרים

ניידת של המשטרה הצבאית מדגם רנו מגאן

רכב של המשטרה הצבאית להובלת כלואים המכונה "זינזאנה"

בחיל ישנם מגוון של מגזרים:

• שיטור ותעבורה - עוסקים באכיפה של תנועה, הופעת חיילים ואבטחת בסיסים צבאיים.
• לוכד/ת עריקים/ות - עוסקים בלכידת עריקים/חשודים.

הבלשים במגזר השיטור עוסקים בעיקר בלכידת העריקים והמשתמטים,אך עוסקים בעוד מגוון תפקידים כמו הגברות אכיפה,לווים חבושים לכלא ובמקרים מסיומים נותנים מענה שיטורי בהפרעות סדר בין אם בבסיסי צה"ל או בסביבה אזרחית. הבלשים נעים באופן קבוע ללא מדים ויש להם אישור לנוע בתחבורה ציבורית ללא מדי צה"ל באופן סמוי,למעט מקרים מיוחדים(טקסים,לוויות וכדומה),אופן הכשרתם חודש וחצי והיא מתקיימת בבה"ד 13 ובמכון ויניגיט,ולאחר מכן חפיפה בבסיסים.

• המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) - כל תיקי החקירה בצה"ל שייכים להם ומטופלים על-ידם. ביחידה משרתים חוקרים ובלשים, שתפקידם לחקור אירועים פליליים שמתרחשים בצה"ל, וכן תאונות דרכים.
• מדריך/ת כלואים - עוסקים בפיקוד על חיילי צה"ל הכלואים בבסיסי הכליאה ומסייעים בהגברת מוטיבציית הכלואים לחזור לשירות תקין בצה"ל.
• מאבחנים ביטחוניים (מא"ב) - חיילי יחידת המעברים, המורכבת משני גדודים: גדוד "תעוז" באיו"ש (אזור יהודה ושומרון) וגדוד "ארז", האחראי כיום על המעברים בגזרת עוטף ירושלים ובעבר היה אחראי בעיקר על מעבר ארז שבצפון רצועת עזה. חיילי היחידה מוגדרים לוחמים לכל דבר והשתתפו באירועים שונים לצד לוחמי חי"ר.
  • גדוד "ארז" הוקם ב־1995 כחלק ממימוש הסכמי אוסלו. בעבר, הגדוד היה שייך לאוגדת עזה בפיקוד דרום ופעל בשיתוף פעולה עם חיל המשטרה הצבאית. כיום, הגדוד שייך לחמ"צ ואחראי על המעברים המרכזיים בעוטף ירושלים ובהם: קלנדיה, ביתוניא (מעבר סחורות), רחל (בכניסה לבית לחם), חיזמא, הזיתים, אל-זעיים, סוואחרה, שועפט ועוד. מחולק ל-3 פלוגות: א', ב' ו-ג'. לגדוד הישיגים מבצעיים רבים מאוד - תפיסת מחבלים, אמל"ח, שב"חים, דרושי חקירת שב"כ, מבוקשים ועוד.
  • גדוד "תעוז" הוקם ב־2004. מטרתו היא למנוע כניסת פעילות חבלנית עוינת, הברחת אמצעי לחימה, סיכול פיגועים, מניעת הסתננות ומניעת סיוע לארגוני טרור המנסים להפר את מרקם החיים התקין בשטחי מדינת ישראל. אחראי על המעברים: אליהו, מכבים, חוצה שומרון, בית"ר, ג'בעה ועוד. מחולק ל-4 פלוגות: איתן, סחלב, הכתר ולהב-המכבים.

מגזרים בעבר

חלק מסמכויות המשטרה הצבאית עברו לידי השב"ס:

• מטפל עצורי שטחים (מ' עצ"שים) - מסלול שהופסק בראשית 2006 היות שכל מתקני הכליאה הצבאיים עברו לפיקוד שירות בתי הסוהר כחלק מאסטרטגיית השירות לפיה שב"ס צריך להיות רשות הכליאה הבלעדית במדינת ישראל.

במסלול מטפל עצורי השטחים מדריכי הכלואים עבדו מול עצורים ביטחוניים (פלסטינים), באחד משלושה מתקני הכליאה הצבאיים:

• מתקן כליאה מגידו - מתקן כליאה הממוקם בסמוך לצומת מגידו עבר לפיקוד שב"ס בפברואר 2005.
• מתקן כליאה עופר - מתקן כליאה הנמצא מצפון לירושלים עבר לפיקוד שב"ס באוקטובר 2006.
• מתקן כליאה קציעות - מתקן כליאה הנמצא בחולות חלוצה עבר לפיקוד שב"ס במרץ 2006.

כמו כן מטפלי עצורי השטחים שירתו במתקני השהייה, בהם תחת חקירת השב"כ והמשטרה אוספים די ראיות כדי להרשיע עצורים ביטחוניים עד שנת 2004 היו לצה"ל מספר מתקני השהייה וביניהם:

• מעצר סאלם (מנשה) - בצפון ליד מגידו, אחראי לגזרת ג'נין. (הועבר לידי שירות בתי הסוהר בשנת 2006)
• מעצר אפריים (קדומים) - במרכז ליד אריאל ושכם, ובתוך ההתנחלות קדומים, אחראי על גזרת טול-כרם קלקיליה. (נסגר ב-2006 ויועד לשמש כבית מעצר ארעי במקרה של מלחמה)
• מעצר שומרון (חווארה) - במרכז בכניסה לשכם, אחראי על גזרת שכם.
• מעצר בנימין - צפון ירושלים ליד רמאללה, אחראי לגזרת רמאללה. (הועבר ב-2006 לידי כלא עופר)
• מעצר עציון - גוש עציון, אחראי לגזרת עציון.

• כוח 100 - יחידת לוט"ר של חמ"צ עבור מתקני כליאה צבאיים. לבסוף הסמכויות עברו לשב"ס. הייתה במתקני הכליאה עופר ומתקן כליאה מגידו, הייתה אחראית לאבטחת הפעילות השוטפת במתקן הכליאה, לוויים לבתי משפט, בתי חולים שחרורים ומשימות רבות אחרות. היחידה התפרקה ב-2007 עקב מעבר מתקני-הכליאה לשירות בתי הסוהר.
• פלוגות יל"ס (יחידה להשלטת סדר) - הוקמו כנגזרת של הסכמי אוסלו לצורכי פינוי עתידי של המתיישבים היהודים‏.
  • סחלב - בחטמ"ר יהודה בגזרת חברון, משנת 2000 שונה יעוד הפלוגה לבט"ש
  • סירפד - גזרת מרכז וצפון חבל עזה, פורקה ב-2002
  • סייפן - בגזרת חטמ"ר בנימין (אזור מכבים רעות), פורקה ב-2000

תגי יחידות

• 

  תג מפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי

• 

  תג המשטרה הצבאית לפיקוד המרכז

• 

  תג המשטרה הצבאית לפיקוד הצפון

• 

  תג המשטרה הצבאית לפיקוד הדרום

• 

  תג בה"ד 13 של המשטרה הצבאית

• 

  תג גדוד ארז

• 

  תג גדוד תעוז

• 

  תג המשטרה הצבאית החוקרת (מֵצַ"ח)

• 

  תג כלא 4, כלא 6, כלא 400

• 

  תג כלא מגידו

• 

  תג מחנה עופר

• 

  תג כלא קציעות

הכומתה והכובע - מקור וסיבות

צבע הכומתה כחול. מקור הצבע של הכומתה במשטרה הצבאית הבריטית, שלובשת כומתות כחולות-אדומות. הצבע האדום ירד מהפרק בגלל שהיה שייך לצנחנים, וכחול אושר בשנת 1997 על ידי הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק כדי ליצור גאוות יחידה. בהתחלה חבשו השוטרים הצבאיים קסדה לבנה ("קלימרו") ורק בסוף שנות ה-80, לאחר תלונות רבות מצד החיילים, החליט הקמצ"ר, שלום בן-משה, להחליף את הקסדה בכובע מצחייה לבן.

קציני המשטרה הצבאית הראשיים

דרגה	שם	תקופת כהונה	הערות
סא"ל	דני מגן	1948-1950
אל"ם	יוסף פרסמן	1950-1951
אל"ם	ברוך יצהר	1951-1954
אל"ם	צבי-שמשון שפיר	1954-1960
אלוף	רפאל ורדי	1960-1962	לימים ראש אכ"א
אל"ם	ישראל כרמי	1962-1971
אל"ם	זלמן ורדי	1971-1976
תא"ל	בנימין ענבר	1976-1977
תא"ל	ברוך ארבל	1977-1980
תא"ל	חיים גרניט	1980-1982
תא"ל	מאיר גבע	1982-1985
תא"ל	אמיל אלימלך	1985-1989
תא"ל	שלום בן-משה	1989-1991
תא"ל	מוטי בירן	1991-1995
תא"ל	ניר-עם גולדברום	1995-1998
תא"ל	יורם צחור	1998-2002
תא"ל	מיקי בראל	2002-2005
תא"ל	רוני בני	2005-2009
תא"ל	מאיר אוחנה	2009-2013	קמצ"ר הנוכחי

קישורים חיצוניים

• אתר חיל המשטרה הצבאית
• תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, אדום כחול, סיפורו של חיל המשטרה הצבאית 1948 - 2008,ההוצאה לאור של משרד הביטחון, 2008.
• כתבה בבמחנה על שינוי מעמד גדוד המעברים לגדוד לוחם
• יום בדרכים עם קצין המשטרה הצבאית הראשי, "במחנה"
• חיל המשטרה הצבאית באתר יחידה, "יחידה"