חיל המשמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חיל המשמר (ה-חי"ם) היה אחד מיחידות ההגנה שהוקם ב-1939 ותפקידו העיקרו היה הגנה נייחת על היישובים היהודיים. הוא הופקד על משימות הגנה ושמירה, והורכב מחיילים שנקבעו לכך בגלל גיל גבוה, כושר בריאותי וכדומה.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלקח מלקחי מאורעות תרצ"ו תרצ"ט, הוחלט בפיקוד "ההגנה" להקים כוח מקרב צעירי הארגון בשם חיל השדה שימשיך בדרך הפו"ש שקדמה לו, ויאורגן בפלוגות ובגדודים לפעולה במרחב גם מחוץ לאזור מגוריהם, ואילו הבוגרים יותר יאוגדו בחיל משמר (חי"ם) להגנת יישוביהם.

חברי החי"ש ולאחר מכן חברי הפלמ"ח ביצעו משימות שדרשו ממבצעיהם כוח פיזי, זריזות יתר ואימון מקיף יותר. זאת הסיבה לכן שגויסו למשימות אלה בני הגילים הצעירים יותר, בעלי כושר גופני טוב יותר, שכן מדובר ביחידות בעלות אופי אקטיבי יותר.

אופי המשימות של חברי החי"ם היה פחות אקטיבי, אך באותה רמת אחריות. הגיל הגבוה יותר של מרבית חבריו (שהיו בני 35-50) התאימם לתפקידים ה"אפורים" יותר של עבודת השמירה בעמדות, המחייבים סבלנות ואורך רוח. יש הטוענים שסיבה נוספת להקמת החי"ם, הייתה בשורשיו של הלוחם שקישרוהו עם המקום שעליו היה צריך להגן, שלרוב היה זה מקום מושבו שלו ושל משפחתו וחבריו, דבר שהגביר את הרצון והמוטיבציה להגן ולעמוד על המשמר כאשר חייהם של היקרים לו בידיו.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות בחי"ם הייתה תלוי בעיקר במצב הביטחוני בארץ, כאשר ימי מתיחות עוררו את האנשים לפעולה ובימי שקט הייתה הפעילות יורדת ופוחתת, אבל הנכונות להתייצב ולפעול הייתה קיימת תמיד.

ארגונו של החי"ם היה טריטוריאלי, ואנשיו התחלקו לפי אזורי מגוריהם. החי"ם לא הוקם כחיל בפני עצמו אלא לצורכי מנהל כ"א. החוליה הייתה היחידה הקטנה ביותר, היא מנתה 3-4 אנשים והייתה הקשורה לעמדה מסוימת. האזור, שכלל יישוב אחד או כמה יישובים סמוכים, היה יחידת הפיקוד היסודית.

יש להבדיל בין חיל המשמר בנפות שמחוץ לשלוש הערים הגדולות לבין החיל שבשלוש הערים הגדולות-חיפה, תל אביב וירושלים. בנפות הכפריות - טבריה, צפת, עפולה ונהריה, ובייחוד ביישובים הקטנים וביישובי ההתיישבות העובדת, כמעט כל איש המסוגל לשאת נשק נחשב לחבר הארגון בכוח, ובשעת הצורך- אף בפועל. במושבים ובקיבוצים הייתה החברות ב"הגנה" אוטומטית. חברותם בארגון ניתנה להם בלי שיצטרכו להחליט על כך אישית, אלא כחלק ממשטר החיים במקומות אלה.

אנשי החי"ם הוצאו לסדרות אימון מרוכז של ארבעה ימים, ברובה וברימון. האימונים נערכו בעיקר בעונת הקיץ. בסוף מלחמת העולם השנייה נכללו במחוזות העירוניים כ-6,300 איש (בירושלים כ-1,700, בחיפה כ-1,800 ובתל אביב - כ-2,800), ובכל החיל כ- 30,745.

החי"ם בהתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות החי"ם בהתיישבות העובדת נקראו פל"מ ראשי תיבות של "פלוגות משמר" או "פטרול לוחם". פלוגות אלה שולבו שולבו מאוחר יותר בחי"ש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי נאור, לקסיקון כח המגן – ההגנה, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, 1992.
  • יהודה שיף (עורך אחראי), אילן כפיר ויעקב ארז, אנציקלופדיה לצבא וביטחון, רביבים הוצאה לאור, מהדורת ספרית מעריב, 1982.


כוח המגן העברי – הארגונים הצבאיים הרשמיים של הנהגת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בארץ ישראל

פלגות הלילה המיוחדות · פלוגות השדה · המשמר הנע · הנודדת · משמר העם
חיל המשמר · חי"ש · משטרת היישובים העבריים · ההגנה · הבריגדה היהודית · פלמ"ח

ראו גם פקודות המבנה הארצי, ארגונים צבאיים לפני קום המדינה