חיל הנחתים המלכותי של תאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיל הנחתים המלכותי של תאילנד, (בתאית: นาวิกโยธินแห่งราชอาณาจักรไทย), הם כוח הנחתים של הצי המלכותי התאילנדי, שהוא זרוע בכוחות המזוינים של תאילנד. חיל הנחתים הוקם ב-1932, כאשר נוסד הגדוד הראשון בסיועו של חיל הנחתים של ארצות הברית. הגדוד הורחב לרגימנט ב-1940 והיה פעיל בלוחמה נגד אנשי הגרילה הקומוניסטית במשך שנות החמישים והשישים. במהלך שנות השישים הורחב הרגימנט לבריגדה, שוב בסיועו של חיל הנחתים של ארצות הברית. חיל הנחתים המלכותי של תאילנד השתתף בקרבות על גבול מלזיה בשנות השבעים וכיום סדר הכוחות שלו עומד על שתי בריגדות.

סמל חיל הנחתים המלכותי של תאילנד

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית לא היה הבדל בממלכת תאילנד בין חיילי יבשה רגילים ובין נחתים, כאשר הצבא המלכותי של תאילנד ביצע את שני התפקידים. המונח בשפה התאית "תאהן מא-רין", שמשמעותו "חיילים ימיים", נוצר בשנת 1833, בתקופת מלכותו של המלך ראמה השלישי. המושג "מא-רין" הוא פשוט תרגום של המילה האנגלית "מרין" (Marine). את התפתחותו של החיל ניתן לחלק לשלוש תקופות.

התקופה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי חיל הנחתים המלכותי של תאילנד באירוע מטען מאולתר - 2012

הנחתים של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 היו מעטים במספרם ושירתו בעיקר כמשמר כבוד שסיפק הגנה למלך במסעותיו ברחבי הארץ.

ב-2 במרץ 1913, משרד הצי ארגן מחדש את הנחתים. מחלקת הארטילריה של הנחתים סופחה "לפיקוד המבצעים של הספינות והמבצרים", בעוד שמחלקת הרגלים של הנחתים בבנגקוק סופחה ל"דיוויזיה הרכובה של קבוצת התקיפה האמפיבית של משרד הצי".

במסגרת ההפיכה של שנת 1932 הפך המשטר של תאילנד ממשטר של מלוכה אבסולוטית למשטר של מלוכה חוקתית. זמן קצר לאחר מכן בוצע ארגון מחדש בצי המלכותי התאילנדי והגדוד הממוכן שלו הפך להיות גדוד הנחתים של בסיס הצי בבנגקוק. גדוד זה נחשב לגדוד הנחתים הראשון של תאילנד.

1932-1955[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד הנחתים השני הוקם בטאטאהיפ (Sattahip) ב-1937. שנתיים לאחר מכן הגדוד השני הורחב להיות משרד חיל הנחתים. זמן קצר לאחר מכן, סכסוך הגבול עם הודו-סין הצרפתית, הפך להיות אלים ונשלחו כוחות של הנחתים להגן על הגבול הדרומי עם מלאיה וכן הגן על מחוז פוקט מפני מתקפה אפשרית.

לאחר כניעתה של יפן בספטמבר 1945, הנחתים של תאילנד סייעו לפרוק מנשקו את הצבא היפני הקיסרי בנפת באן פונג (Baan Pong) שבמחוז רטבורי (Ratchaburi). ב-1950, כאשר האלימות במלזיה גלשה מעבר לגבולה עם תאילנד, כוח של חיל הנחתים נשלח להשיב את השקט במחוז נרטיוואת (Narathiwat ).

באופן מפתיע ב-29 ביוני 1951 פירקה ממשלת תאילנד את משרד חיל הנחתים והנחתים פוזרו בתוך יחידות של הצי. יחד עם זאת, היה זה במהלך מלחמת קוריאה והן צבא ארצות הברית והן הצי המלכותי התאילנדי הפצירו בממשלה לחזור בה.

1955 עד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע שנים מאוחר יותר הבינה ממשלת תאילנד שחיל הנחתים יוכל למלא תפקיד מועיל בהגנת המדינה. ב-30 ביולי 1955 הקימה הממשלה את משרד חיל הנחתים. ב-1961 התגלעו מתחים על שטחו של מקדש מקדש פראה ויהאר, שממוקם על צוק גבוה בצידו התאילנדי של הגבול עם קמבודיה, אך על פי המפות הצרפתיות הוא סומן כנמצא בקמבודיה. במסגרת מתיחות זו, במחוזות צ'נטחאבורי (Chanthaburi) וטרט (Trat), הייתה המשימה הראשונה של חיל הנחתים לשמור על קו החוף ועל הגבול הדרום-מערבי. מאז 1970 ועד היום, כוח המשימה של צ'נטחאבורי-טרט של חיל הנחתים, הוא האחראי על באופן רשמי על הגנת האזור.

במהלך השנים 1972 ו-1973 חיל הנחתים היה מעורב בפעולות האנטי-קומוניסטיות במחוז פתשבון (Phetchabun) ובמחוז צ'יאנג ראי (Chiang Rai). וב-1973 וב-1974 במחוזות פטאני (Pattani), ילה (Yala) ובנרטיוואת (Narathiwat ).

מאז 1975 הכוחות המיוחדים של חיל הנחתים מוצבים בנרטיוואת. ב-1977 הם כבשו את הבסיס הקומוניסטי בקרונג צ'ינג (Krung-Ching) שבמחוז נקון סי טמרט (Nakhon Si Thammarat ) ונשארו שם עד לשנת 1981.

רבים מחיילי חיל הנחתים איבדו את חייהם במשימותיו של החיל. עד היום הם ממשיכים להיות פעילים בפעולות הביטחון. במיוחד במחוזות שבדרום המדינה כנגד המורדים המוסלמים. אנדרטה לציון הקרבתם מוצבת בבסיס הראשי של הצי בסאטאהיפ.

מבנה החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפקדת חיל הנחתים
  • רגימנט הרגלים של הנחתים (9 גדודים)
  • רגימנט התותחנים של הנחתים (3 גדודי תותחנים וגדוד הגנה אווירית)
  • גדוד תקיפה
  • גדוד סיור (הוקם ב-1965 ונעזר בכלבי תקיפה וברכבי משוריינים מסוג V-150).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר מידע על חיל הנחתים (באנגלית)