חיל הרפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיל הרפואה
IDF Medical corps Cap badge.jpg Logo mekarpar.png Frefua.svg
סמל הכומתה, תג ודגל חיל הרפואה.
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
יחידת אם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
סוג היחידה חיל
בסיס האם מחנה תל השומר
תאריכים וזמנים
מלחמות

כל מלחמות ישראל

פיקוד
מפקדים מפורט בהמשך הערך

חיל הרפואה בצבא הגנה לישראל הוא החיל העוסק ברפואה וכפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. החיל עוסק בקביעת מדיניות הטיפול הרפואי ותורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים. מתן טיפול רפואי מיטבי לחיילי צה"ל, במלחמה, בביטחון שוטף ובשגרה, בקידום הבריאות בצה"ל, ובקידום הרפואה הצבאית.

ע"פ חוק בריאות ממלכתי, מוטלת על חיל הרפואה האחריות המלאה לבריאותו של כל חייל בשירות סדיר.

לקצין הרפואה הראשי (קרפ"ר) אחריות רב זרועית בתחום מדיניות הריפוי והשירות הרפואי, תורות ותפיסות חר"פ, הכשרת כח אדם רפואי ושיבוצו, השברת ציוד רפואי ועוד.

חיל הרפואה משולב במערכת הבריאות הלאומית ומהווה מוקד ידע בתחומים ייחודיים כגון רפואת אב"כ, טראומה ועוד. החיל משתתף, במסגרת הרשות העליונה לאשפוז, בתכנון, ארגון, פיקוח על הכוננות, והפעלת מערכת הבריאות בשעת חרום.

בראש החיל עומד כיום תא"ל פרופ' איציק קרייס, שמשמש קצין הרפואה הראשי (הקרפ"ר).

מטרות חיל הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיום היכולת להצלת מירב הפצועים והנפגעים בשדה קרב, על ידי שיפור היכולת המקצועית לטיפול בפצועים בידי חובשים, פראמדיקים, אחים ורופאים צבאיים וכמו כן פיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול ופינוי נפגעים.
  • מתן מענה מיטבי לכוחות הלוחמים על ידי העלאת הכשירות של יחידות הרפואה והכנתן לטיפול ופינוי נפגעים בכל צורות הלחימה ומתארי הקרב.
  • מתן שירותי רפואה מיטביים בצה"ל.
  • קידום הבריאות ומניעת תחלואה בקרב חיילי צה"ל.
  • מיון רפואי מיטבי של כוח האדם בצה"ל והתאמתו לביצוע משימותיו.
  • טיפוח ופיתוח סגלי הרפואה בצה"ל.
  • ייזום וביצוע מחקר ופיתוח בנושאים ייחודיים לרפואה הצבאית.

הקמת חיל הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל הרפואה החל את דרכו כ"שירות רפואי" בסוף 1947 והתבסס על השירות הרפואי של "ההגנה", שפעל בשילוב עם המוסדות הרפואיים האזרחיים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות היה צורך להתאים את השירות הרפואי לצבא ההולך וקם.

באותה עת, תחילת מלחמת העצמאות כינס דוד בן-גוריון בביתו דיון בנושא המערך הרפואי, כאשר הדובר הראשי בדיון היה ד"ר חיים שיבא, רופא בכיר ב"הגנה", בעל ניסיון ברפואה צבאית בשרות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

דוקטור שיבא טען שיש להקים שירות רפואי דינמי נפרד מהמערכת האזרחית, שייתן מענה לגיוס הצפוי, לטיפול בנפגעים ובשיקומם לאחר מכן. בן-גוריון ויגאל אלון תמכו בהצעתו של ד"ר שיבא ומינו אותו לראש השירות הרפואי שבמהרה הפך לחיל הרפואה.

לאחר מלחמת העצמאות החל צה"ל בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון ארגנו את מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה. בראש חיל רפואה ניצב סגן אלוף ד"ר אברהם עצמון. הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת. בתחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים, ומשנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה.

נערכו פעולות להעלאת הרמה התברואתית במחנות צה"ל. בשנת 1951 הוקם המכון לחקר הרפואה הצבאית. הישגי המכון היו מרשימים ועוררו התעניינות גם בצבאות אחרים.

מפקדי חיל הרפואה לדורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה כמפקד החיל הערות
סא"ל ד"ר חיים שיבא 1948 - 1949 היה הקרפ"ר במלחמת העצמאות. לימים פרופסור, מנכ"ל משרד הבריאות, בית חולים בילינסון ובית חולים תל השומר. חתן פרס ישראל לשנת 1968.
אל"ם ד"ר אברהם עצמון 1949 - 1956 קרפ"ר בזמן פעולות התגמול לימים מנהל המכון לרפואה ספורטיבית ומייסד המועצה לרפואת ספורט שליד ההתאחדות לכדורגל.
אל"ם פרופ' ברוך פדה 1956 - 1962 קרפ"ר מלחמת סיני לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בתי חולים, חתן פרס מאיר (1955), פרס יגאל אלון (1983), פרס ישראל (1985), אות הנשיא למתנדב (1988), עיטור אות שר הבריאות על מפעל חיים (1999)
תא"ל ד"ר אליהו גילון 1962 - 1967 קרפ"ר מלחמת ששת הימים
תא"ל ד"ר ראובן אלדר 1967 - 1972 קרפ"ר מלחמת ההתשה
תא"ל ד"ר משה קורדובה 1972 - 1975 קרפ"ר מלחמת יום הכיפורים
תא"ל פרופ' דן מיכאלי 1975 - 1979 קרפ"ר בזמן מבצע אנטבה ומבצע ליטאני לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים איכילוב.
תא"ל פרופ' ערן דולב 1979 - 1983 קרפ"ר מלחמת לבנון הראשונה
תא"ל ד"ר משה רווח 1983 - 1987 לימים מנהל המרכז הרפואי רמב"ם 
תא"ל פרופ' יהודה דנון 1987 - 1991 קרפ"ר בזמן האינתיפאדה הראשונה
תא"ל ד"ר מיכאל וינר 1991 - 1994  
תא"ל ד"ר יהושע שמר 1994 - 1997 לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומכבי שירותי בריאות;
תא"ל פרופ' אריה אלדד 1997 - 1999 לימים חבר הכנסת
תא"ל ד"ר גיורא מרטינוביץ' 1999 - 2003 קרפ"ר באינתיפאדה השנייה  
תא"ל ד"ר חזי לוי 2003 - 2007 קרפ"ר באינתיפאדה השנייה, תוכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה
תא"ל ד"ר נחמן אש 2007 - 2011 קרפ"ר במבצע עופרת יצוקה
תא"ל פרופ' איציק קרייס 2011 ואילך קרפ"ר הנוכחי
אנדרטת חיל הרפואה ביער מודיעין

הוראות קצין הרפואה הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיל הרפואה קיימים כמה כרכים של הוראות מחייבות שנחתמו על ידי קציני הרפואה הראשיים של צה"ל לדורותיהם, אשר דנות בהיבטים השונים של הרפואה בצה"ל: מסדר חולים, מתן ימי מנוחה (ימי ב', ימי ג' או ימי ד'), סמכויות החובש, הרופא, האחות, רופא השיניים, הרופא המומחה וסייעת השיניים, אופן הטיפול בפגיעות טראומה, הוראות להקמת מרפאה צבאית או תאג"ד בשגרה או בחירום, הוראות הדנות בקב"נים ובבריאות הנפש בצה"ל ועוד. ההוראות מתעדכנות מעת לעת על ידי הקרפ"ר המכהן.

מערך ההדרכה של החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך ההדרכה של חיל הרפואה מורכב משלושה גופים:

ענף תורה והדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זה במפקדת קצין הרפואה הראשית הוא גוף המטה המתווה את תורת ההדרכה והאימונים של חיל הרפואה.

בה"ד 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בה"ד 10

בה"ד 10 הוא בית הספר לרפואה צבאית הכפוף לחיל הרפואה ונמצא במחנה צריפין. בבה"ד מתקיימים קורסים המכשירים את סגלי הרפואה של צה"ל בסדיר ובמילואים. בראשות הבה"ד עומד מפקד בדרגת אל"ם. ההכשרה בבה"ד מתבצעת במסגרת של מגמות המחולקות לפי נושאי ההכשרה בהן.

חוליה ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"החוליה הארצית" היא יחידה המונה מספר מדריכים מצומצם, אשר אחראית על אימון כלל צוותי הרפואה בצה"ל והכשרתם לזמן מלחמה. האימונים הם אימוני צוות אשר מכינים את הצוותים לתפקוד בזמן חירום, הן כצוות תאג"ד והן כפלוגות רפואה שונות.

החוליה עובדת עם יחידות רפואה המתגייסות כחלק מאימון יחידת האם שלהן בכל רחבי המדינה. בנוסף לאימונים הרבים, ישנם שבועות בהם יוצאים המדריכים להשתלמויות בבתי חולים ולסיפוחים למד"א, במטרה להעלות את רמת מקצועיותם ולהשאירם מוכנים לפעולה.

חוליה פיקודית (חו"פ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריכי החוליה הפיקודית מאמנים את סגלי הרפואה הסדירים והמילואים למתאר הבט"ש בכל הארץ. כמו כן אחראים המדריכים לכל תחום ההדמיה הניידת בתחומי הפיקוד (צנת"ר) ומשתתפים באופן קבוע בבקרה על תרגילי יחידות הפיקוד. החו"פ כפופים לבה"ד 10 בכל הקשור למקצועיות והדרכה ולפיקוד עצמו בכל שאר התחומים.

כוח האדם בחיל הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תג חיל הרפואה בתחילת שנות ה-50

רופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני מסלולי קידום של רופאים בחיל הרפואה, המסלול הקידמי והמסלול העורפי. המגמה בחיל הרפואה היא לתעדף באיוש את יחידות השדה והיחידות הקדמיות על מנת לתת מענה מיטבי ללוחמים, לבא"חים ולבט"רים.

המסלול העורפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול העורפי פשוט יחסית ודורש מקצין הרפואה לתפקד כמעט כמו רופא משפחה.

לרוב התפקיד הראשון הוא רופא במרפאה עורפית והתפקיד השני הוא מפקד מרפאה עורפית. האופציה להתקדמות היא למרפאות גדולות ומרכזיות יותר, המשך התמחות בבתי חולים או במסלול התמחות ברפואת משפחה בחיל הרפואה וחזרה לצה"ל כרופא מומחה במרכזי המומחים של חיל הרפואה.

המסלול הקידמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול הקידמי מורכב יותר ודורש מיומנויות של קצין קרבי, ידע בפיקוד וניהול הרפואה בקרב, בפריסת תאג"ד ומיומנות רבה ברפואת חירום.

קצין רפואה גדודי (קרפ"ג) קצין הרפואה הגדודי הוא רופא בהכשרתו שברוב המקרים עבר קורס קצינים במסלול יבשה ומשמש כרופא המוצמד תדיר לגדוד שריון, חי"ר, תותחנים או הנדסה הן בשיגרה והן בחירום. לרוב זהו תפקיד ראשון. בשונה משאר מסיימי קורס הקצינים דרגתו של הקרפ"ג היא סגן מיד בסיומו של קורס הקצינים.

קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) בחטיבה סדירה או בחטיבת מילואים קצין הרפואה החטיבתי הוא רופא בהכשרתו בוגר קורס קציני רפואה מתקדם, ומשמש כרופא המוצמד לחטיבת שריון או חי"ר ואגד ארטילרי הן בשיגרה והן בחירום. בחטיבה מרחבית עשוי קצין הרפואה החטיבתי להיות רופא או קצין ארגון רפואה.

רופא ביחידה מובחרת\הדרכה\תפקידי מטה\מחקר כל התפקידים הללו פוטנציאליים לרופא שיבחר לחתום על המשך שירות קבע בצה"ל. לרוב אלו תפקידים שלישיים. דרגתם של הרופאים הללו ברוב המקרים היא סרן.

קצין רפואה פעילה (קרפ"פ) קצין הרפואה הפעילה הוא רופא בהכשרתו הממונה בכל פיקוד או זרוע על אישורים וסמכויות שאינן שייכות לרופאים הגדודיים או החטיבתיים. לדוגמה - פטורים חריגים, ממושכים או קבועים. לרוב זהו תפקיד שלישי. דרגתו של קצין הרפואה הפעילה היא סרן.

קצין רפואה אוגדתי (קרפ"א) קצין הרפואה האוגדתי הוא רופא בהכשרתו המוצמד לאוגדה ומפקד בה על הרפואה בשיגרה ובחירום. לרוב זהו תפקיד חמישי או שישי. דרגתו של קצין הרפואה האוגדתי היא סגן אלוף.

מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) / קצין רפואה חיילי (קרפ"ח) מפקד הרפואה הפיקודי או קצין הרפואה החיילי (בחיל האוויר וחיל הים) הוא רופא בהכשרתו הממונה על ניהול ופיקוד על הרפואה בפיקוד. דרגתו של מפקד הרפואה הפיקודי היא אלוף משנה.

קצין הרפואה הראשי תא"ל דר' איציק קרייס

קצין רפואה ראשי (קרפ"ר) הוא תוארו של מפקד חיל הרפואה בצה"ל. הקרפ"ר הוא מפקדם של כל כוחות הרפואה בצה"ל, והמפקד המקצועי העליון של כל תחום הרפואה בצה"ל. הוא כפוף פיקודית לראש אט"ל בדרגת אלוף. דרגתו של קצין הרפואה הראשי היא תת אלוף.

הקרפ"ר הוא רופא וקצין שעבר את כל מסלול התפקידים – החל מתפקיד קצין רפואה גדודי (קרפ"ג), עבור בקצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח), קצין רפואה בתפקיד רוחב כלשהו - לרוב במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) או קצין רפואה פעילה (קרפ"פ), וכלה בקצין רפואה אוגדתי (קרפ"א), קצין רפואה פיקודי (מר"פ) וסגן קרפ"ר.

בכל המקרים, קרפ"ר הוא רופא שעבר התמחות בתחום כלשהו ורכש ניסיון מעשי בבתי חולים בישראל ובעולם.

תפקידו של הקרפ"ר מתאפיין בעיקר בעבודה מינהלית ופיקודית; בעבודתו היומיומית אין כמעט מקום להכרעות מקצועיות - לשם כך מועסקים יועצים מומחים בכל תחום מתחומי הרפואה.

קצינים שאינם רופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצין ארגון רפואה (קא"ר) - רוב הקאר"ים מתחילים את דרכם כחובשים או בעלי מקצועות פרא-רפואיים. תפקידם אינו כולל טיפול בחולים ופצועים כי אם ניהול כח האדם והציוד הרפואי או קידום הידע המקצועי. מפקד בה"ד 10 הוא קא"ר בדרגת אלוף משנה, זו הדרגה הגבוה ביותר של קא"ר בצהל. לנוכח המחסור ברופאים בצה"ל בתחילת המאה ה-21[1] החלה מגמה של איוש תפקידי קצונה רפואיים בכירים, שאינם דורשים טיפול בחולים, כדוגמת קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) ומעלה, בקציני ארגון רפואה.

קצין בריאות נפש (קב"ן) - קצין שהכשרתו המקצועית היא פסיכולוג או עובד סוציאלי[2]. קב"נים מטפלים בבעיות נפשיות של חיילים ומתגייסים. הטיפול יכול לכלול פגישות טיפוליות (בדומה לשיחה אצל פסיכולוג), טיפול תרופתי (במקרה ומדובר בפסיכיאטר) או בהמלצות למפקדים.

מקצועות חוגרים ונגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חובש - בקורס החובשים נלמדים יסודות מתן הטיפול הרפואי בשיגרה ובחירום. לאחר הקורס מוצבים החובשים במרפאות ובמתקנים השונים של החיל. לעתים ישמשו החובשים לצד רפואיים ולעתים יפעלו לבדם. לחובשים יש אפשרות להשאר במסלולי קבע שונים בעיקר כאחראיי מרפאות. יש לשים לב שלא כל החובשים נחשבים לחלק מחר"פ. חובשים רבים נמצאים ביחידות הלוחמות ואמנם כפופים מקצועית לחר"פ אך מוצבים בחיל אחר. חובשים קרביים, מוכשרים לרוב כחובשים בנוסף לתפקידם העיקרי כלוחמים.

פארמדיק - איש מקצוע המתמחה ברפואת חירום המוכשר לבצע פעולות החייאה מתקדמות. סמכויות הפרמדיק כוללות את כל סמכויות החובש הקרבי ועוד סמכויות הדומות ליכולת הרופא בשדה הקרב: ניתוחי שדה, מתן תרופות החייאה, ביצוע פעולות החייאה וייצוב עד לפינוי לבית חולים. קורס פרמדיקים נמשך כ- 58 שבועות (שנה וחודש) בשיתוף עם מד"א (בניגוד לקורס החובשים שבו אין הכרה הדדית של שני הארגונים). הקורס מתחיל בלימוד עיוני בבית הספר לרפואה צבאית, בהמשך גיוס וביצוע טירונות רובאי 03, הנמשכת 10 שבועות, תקופת השתלמות בבתי חולים הנמשכת כ- 5 שבועות, השתלמות בניידות טיפול נמרץ במגן דוד אדום הנמשכת 18 שבועות ולבסוף השלמה צבאית לקראת שיבוץ ביחידות הנמשכת כ- 6 שבועות.

סייעות ברפואת שיניים - תפקיד המאויש כמעט בלעדית על ידיי נשים. סייעות השיניים מוצבות לצד רופאי שיניים. תפקידן כולל סיוע בטיפול עצמו לצד תחזוקה שוטפת של מרפאת השיניים.

תגי יחידות בחיל הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחות הומניטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופא ממשלחת צה"ל ליפן מסייע לאם ותינוקת בעקבות רעידת האדמה בסנדאי (2011)
ניתוח בבית חולים השדה שהוקם בפורט-או-פרנס על ידי משלחת צה"ל להאיטי לסייע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)

מעבר לתפקוד החיל במערכת הצבאית, חיל הרפואה משרת גם מטרות הומניטריות.

ב-1949 החל מבצע מרבד הקסמים שמטרתו העלאת 40,000 מיהודי תימן בכ-390 טיסות. צוות של 200 רופאים נרתם לסיוע המעברות העולים.

בשנת 1979 סיוע לפליטים קמבודיים בגבול תאילנד שהצטופפו שמחנות פליטים. משלחות נשלחו במשמרות, כאשר משלחת מחליפה אחרת, ובכל משלחת 4 רופאים ו-5 חובשים.

ב-19 בספטמבר 1985 החרידו שתי רעידות אדמה עזות את העיר מקסיקו סיטי, והתירו אחריהן אלפי בתים שחרבו, ואלפי תושבים לכודים תחת ההריסות. בעקבות האסון הוחלט על שיגור משלחת סיוע של צה"ל לבירת מקסיקו ועמה עשרות טונות של ציוד הומניטרי: תרופות ואוהלים, ציוד חילוץ, מומחים מיחידת החילוץ של הג"א וצוותים רפואיים. הכוחות שהשתתפו בחילוץ זכו להערכה בינלאומית רבה.

ב-7 בדצמבר 1988, הכתה רעידת אדמה רבת עוצמה את ארמניה, כשהיא מותירה עשרות אלפי הרוגים ופצועים, ואזרחים בלא קורת גג. ברחבי העולם התארגנו משלחות סיוע אשר עזרו לשלטונות ברית המועצות בחילוץ ופינוי הנפגעים ובאספקת ציוד חינוי. ישראל שלחה משלחת סיוע ובה יחידת החילוץ של הג"א המורכבת ממחלצים, רופאים וציוד חיוני. צוותי החילוץ הישראלים זכו לשבחים רבים על עזרתם המקצועית בהצלת חיי אדם.

ב-19 ביולי 1994, זעזע פיצוץ מכונית תופת את בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. בפיגוע נהרגו מעל ל-100 אנשים וכ-200 נפצעו, רבים נקברו חיים תחת ההריסות. ישראל שיגרה משלחת חילוץ והצלה אשר מנתה מעל ל-40 קצינים, חיילים ורופאים. המשלחת סייעה בחילוצם של רבים אשר נקברו חיים תחת ההריסות ובהצלת חייהם.

בשנת 1994 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם ברואנדה בין שבטי ההוטו והטוטסי, מלחמה זו גבתה כמליון קורבנות בנפש. מיליוני פליטים התרכזו במחנות פליטים במדינות השכנות. ב-23 ביולי 1994 שלח צה"ל משלחת מוטסת של רופאים וסגל רפואי, ציוד רפואי, מזון ובגדים עבור הפליטים אשר התרכזו ליד העיר גומה בזאיר. במשך 40 יום פעלו כ-270 חיילי וקציני צה"ל (3 משלחות נשלחו) בבית חולים שדה במחנה הפליטים והגישו סיוע רפואי והומניטרי.

ב-6 באפריל 1999, לפנות בוקר שלח צה"ל בית חולים שדה בפיקוד חיל הרפואה לסייע לפליטים האלבנים מקוסובו והתחיל במבצע להצלת חיי אדם. משלחת צה"ל נחתה בסקופיה, בירת מקדוניה והקימה בית חולים שדה ובו כמאה מיטות אשפוז באזור גבול קוסובו. המשלחת כללה כ-60 איש, ביניהם רופאים, בין היתר מומחים לרפואת פנים, ילדים, מחלות זיהומיות, אורטופדיה וגינקולוגיה, פארמדיקים, אחיות, חובשים וטכנאי רנטגן. בית החולים הכיל מעבדה רפואית, בית מרקחת וחדר ניתוח.

ב-26 בינואר 2001 האדמה רעדה בהודו. היא השאירה אחריה עשרות אלפי נפגעים. מדינת ישראל הייתה בין הראשונות להציע סיוע הומניטרי. לאחר שנודע כי המערך הרפואי קרס, צה"ל בשם מדינת ישראל, נדרש להקים בבוז' שבמדינת בוג'ארת בית חולים שדה. כ-150 אנשי חיל רפואה בהם רופאים, אחים ואחיות, פארמדיקים, חובשים ורוקחים הגיעו להודו. המבצע נקרא "יד מושטת". במהלך השבועיים בהם פעלו, טופלו בבית החולים למעלה מ-1,200 פצועים, אושפזו 127 חולים, בוצעו 54 ניתוחים והתקיימו 13 לידות.

רעידת האדמה בהאיטי: ב-12 בינואר 2010, כ"ו בטבת תש"ע, זעזע רעש אדמה בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר את האיטי שבקריביים. מוקד הרעש נרשם כ- 16 ק"מ מבירת המדינה פורט או-פרינס. אסון הטבע שפקד את המדינה הקטנה עצום, תשתיות רבות נהרסו ובמקום מאות אלפי הרוגים ופצועים, אשר כלואים תחת הריסות הבניינים שהתמוטטו. מדינות העולם החלו לשלוח סיוע הומניטארי למדינה וכך גם מדינת ישראל, אשר החליטה להוציא משלחת צבאית-ישראלית. פיקוד העורף הוא הגוף שמוביל את המשלחת מתוקף ניסיונו ויכולותיו בתחום.

ביום חמישי בלילה, אור ליום שישי (ה- 15 בינואר, כ"ט בטבת), המריאה להאיטי משלחת ובה גוף רפואה המונה 121 אנשי צוות רפואה, בראשות אל"ם ד"ר איציק קרייס. הגוף הרפואי כולל חובשים, אחיות, רוקחים, פרמדיקים, קציני ציוד רפואי, קציני בריאות הצבא אנשי סגל פארא-רפואי ורופאים מומחים בתחומים השונים. המשלחת לקחה עימה ציוד רפואי רב להקמת בית חולים שדה במקום ולטיפול בנפגעים הרבים במדינה. בשעות הערב של שישי נחתה המשלחת הרפואית בהאיטי והקימה בשעות ספורות את בית החולים. בית החולים היה בשלב זה, בית החולים הגדול ביותר שמשרת את נפגעי האסון וממוקם סמוך מאוד לאזור האסון. כבר ביום שבת אחר הצהריים החל בית החולים לקלוט פצועים רבים. בבית החולים טופלו עשרות פצועים, חלקם פצועים באורח בינוני עד קשה, וביניהם ילדים רבים. הצוות הרפואי ביצע למעלה משלושים ניתוחים, חלקם מצילי חיים, ויילד שני תינוקות בריאים.

רעידת האדמה בסנדאי: ב- 11 במרץ 2011, זעזע רעש אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר את יפן. גלי צונאמי בגובה 15 מטרים שטפו את היבשה וסחפו כל אשר נקרה בדרכם; עשרות אלפי בני אדם נהרגו או מוגדרים כנעדרים ומאות אלפים נותרו בלא קורת גג. במוצאי השבת, 19 במרץ, המריא כוח חלוץ רפואי מקצועי, בפיקודו של מר"פ העורף, אל"ם ד"ר אריאל בר, ובהשתתפותו של רע"ן טראומה במקרפ"ר, סא"ל ד"ר אלון גלזברג, על מנת לאמוד מקרוב את הצורך בסיוע רפואי ולהכין את קליטתה של משלחת הסיוע, במידת הצורך. על פי תמונת המצב שהתקבלה, הוחלט כי צה"ל, באמצעות פקע"ר וחיל הרפואה, ובסיוע משרד הביטחון, משרד החוץ, אט"ל, חיל האוויר וגורמים נוספים, ישגר משלחת רפואית לעיר מניאמיסנריקו שבמחוז מיאגי בצפון מזרח יפן, אשר תספק לתושבי האזור שירותי רפואת שיגרה, בדגש על רפואת מומחים.

בתאריך 26 במרץ, המריאה ליפן משלחת צה"ל בראשותו של תא"ל במיל' שלום בן אריה מפקע"ר ואל"ם ד"ר אופיר כהן-מרום כמפקד הכוח הרפואי. הגוף הרפואי כלל 30 אנשי סגל רפואי, מהם 14 רופאים (במקצועות: משפחה, פנימית, אורתופדיה, כירורגיה, אורולוגיה, רדיולוגיה, אף אוזן גרון, עיניים, ילדים, נשים ומחלות זיהומיות), 7 אחיות ו-9 אנשי צוות פארא רפואי (טכנאי רנטגן, עובדי מעבדה, אנשי מחשוב רפואי, אנשי לוגיסטיקה רפואית ועוד). תוך שעות ספורות מהגעתה של המשלחת ליעדה הוקם מרכז רפואי מתקדם, אשר שירת את אנשי האזור במהלך 12 ימי שהות המשלחת ביפן. הסגל הרפואי טיפל בכ - 220 איש ואישה, מרביתם בתוך המרכז הרפואי וחלקם במסגרת "ביקורי בית" בכפרים בסביבה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיל הרפואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים · אגף המודיעין · אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה · אגף התכנון · אגף כוח האדם · אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה · זרוע האוויר והחלל · זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון · פיקוד המרכז · פיקוד הדרום · פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים · הפרקליטות הצבאית · המכללות הצבאיות · דובר צה"ל · הרבנות הצבאית · מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים · חיל השריון · חיל התותחנים · חיל ההנדסה הקרבית · חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה · חיל הלוגיסטיקה · חיל החימוש · חיל המודיעין · חיל הקשר והתקשוב · חיל המשטרה הצבאית · חיל השלישות · חיל החינוך והנוער · החיל הכללי