חינוך הומניסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיינו גם בפורטל

P Education.png

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.


חינוך הומניסטי הוא שם כולל למספר שיטות ותאוריות חינוכיות שהתפתחו לאור זרמים שונים בהומניזם. הגישות השונות כולן הן חלק מההומניזם המערבי, אך כל גישה מדגישה פן אחר שלו. יש לציין שכל הגישות חותרות למימוש האדם וחירותו.

הגישה הקלאסית-תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה זו מדגישה את המידות הטובות ואת המוסר האנושי-הומניסטי כאבן היסוד של החינוך. המידות הטובות מתפתחות על ידי חינוך, ובפרט על ידי חינוך למצוינות. מבחינה תרבותית, הגישה תומכת בלימוד של היצירות הקלאסיות של התרבות האנושית, התנסות באמנות ופיתוח הכושר המדעי. ערכי התרבות הם הערכיים המרכזיים בחינוך הקלאסי-תרבותי, והם המקבלים את הדגש והחשיבות הרבים ביותר. הערכים נקבעים מלמעלה, ומועברים לתלמיד, בעוד לתלמיד אין חופש בחירה רב בבחירת הערכים המובאים לו. בכך ישנו איבוד של אחד הערכים המרכזיים בהומניזם, והוא ערך החרות. גישות אחרות מנסות להתמודד עם הקושי הזה בגישה הקלאסית, ומנסות להדגיש יותר את החרות.

הגישה הרומנטית-נטורליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה זו יוצאת מנקודת הנחה שהאדם הוא טוב מיסודו, והענקת חרות מלאה תביא להתפחותו הטובה ביותר. הדגש מוסט, בגישה זו, מן התרבות אל הטבע ומן התבונה אל הרגש. על הילד לא ייכפו חומרי הלימוד והנושאים השונים שבהם יעסוק, ויינתן לו החופש ללמוד את שברצונו ללמוד. הסקרנות הטבעית של הילד מקבלת קרדיט בגישה זו, והלמידה היא למידה חוויתית. גישה זו מתבטאת, למשל, אצל ז'אן ז'אק רוסו, בחיבורו אמיל, או על החינוך, המתאר חינוך טבעי ובתנועת החינוך של הנאורות הגרמנית, הפילנתרופיניזם.

הגישה האקזיסטנציאליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה זו מדגישה את הבחירה הקיומית, תוך התמקדות בפיתוח אישיותי וגילוי הזהות העצמית הפנימית. המושג המרכזי בגישה הוא הזהות העצמית, גילוי הרצון הפנימי, התחושות העצמיות של הילד, ובחירת דרך החיים על פי הזהות האישית.

הגישה הרדיקלית-ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה זו מדגישה את השפעותיהם השליליות של גורמים חברתיים, פוליטיים וכלכליים על הילד. לפי גישה זו, השפעות אלו הן תמיד ציניות ופושעות, ועל כן יש לחסן את הילד מפניהן, באמצעות גישה ביקורתית המזהה את ההשפעות הללו. החינוך יתמקד בשחרור התלמיד מדפוסי חשיבה דוגמטיים וחינוך לזיהוי הגורמים המדכאים את האישיות. גישה זו תתמוך במהפכנות אישית, בהעלאת ספקות ובביקורת על כל תחומי החיים.