חיסיון עיתונאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: אין היסטוריה, אין התייחסות מחוץ לגבולות ישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

חיסיון עיתונאי הוא אפשרות המוענקת לעיתונאים שלא לחשוף את המקורות בהם השתמשו לפרסום כתבה. חיסיון זה הינו יציר של תקדים משפטי, ואינו מוזכר בחוק. פסק הדין שבו הוכר לראשונה חיסיון עיתונאי-מקור הוא פסק דין ציטרין.

לפי המקובל בעולם המערבי, עיתונאי אינו חייב להשיב על שאלה או למסור ראיה המצויה בידו, אם בכך ייחשפו מקורותיו העיתונאיים.

הרציונל לנתינת החיסיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון מאחורי ההכרה בחיסיון העיתונאי הוא שאנשים לא יהססו למסור מידע בעל חשיבות ציבורית לעיתונאים. כאשר ניתנת לעיתונאים האפשרות לשמור על זהותם של מקורותיהם, המקורות עשויים למסור מידע רב יותר, וכך המידע יגיע לידיעת לציבור. לפיכך, הרווח הציבורי במתן הגנת החיסיון הוא שישנו סיכוי גדול יותר שפרשיות שחיתות, וסיפורים שלחברה יש אינטרס בידיעתם, יגיעו לשפיטת הקהל הרחב.

מאידך גיסא, מתן החיסיון פוגע באינטרס של חקר האמת. כאשר עד מתבקש להשיב על שאלה או להציג ראיה שיש לו, והוא אינו עושה כן בטענת חיסיון, הסיכויים לחשיפת האמת קטנים.

משמעות החיסיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שיסרב להעיד בטענת חיסיון, ובית משפט אינו מסיר את החיסיון, אינו צפוי להענש גם אם לא השיב על שאלה או לא מסר חומר או מידע.

חשיפת חומר עיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיסיון העיתונאי אינו מצומצם רק לחשיפת המקור, ישנו חיסיון גם על המידע העיתונאי ועל המסמכים שנאספו במסגרת מחקר עיתונאי. במידה ולא היה חיסיון על החומר, ישנו סיכוי שיחשפו גם המקורות.

חיסיון עיתונאי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מפרטים סעיפים 44-49 לפקודת הראיות את החסיונות הבאים: חיסיון לטובת המדינה, חסיון לטובת הציבור, חיסיון עורך דין-לקוח ועוד. הגישה המשפטית כיום היא שהרשימה שמופיעה בחוק אינה באה לשלול כל מקרה אחר, וניתן להוסיף אליה חסיונות נוספים על פי הצורך.

הסרת חיסיון נעשית על ידי בית המשפט, לאחר שהתקבלה בקשה להסרת חיסיון. המבחנים לבחינת שאלת הסרת החיסיון הם הרלוונטיות של הראיה- האם הראיה רלוונטית לעניין, האם מדובר בעניין מהותי, והאם אין אפשרות להסתמך על ראיות אחרות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישגב נקדימון, חיסיון עיתונאי, הוצאת נבו, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]