חירוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמודים דוריים מחורצים בפרתנון של אתונה

חירוץ (Fluting) הוא מונח באדריכלות המתייחס לחריצים (נקראים גם "מרזבים") עגולים לאורכו של עמוד, והזוויות שבין החריצים נקראות "מִקְצוֹעוֹת" (Arris). אמנם חריצים המסותתים באבן מופיעים כבר באדריכלות מצרים העתיקה, אולם הם מזוהים בעיקר עם האדריכלות הקלאסית, שבה החריצים עשויים להיות מסותתים בתוך אבני העמוד עצמו, או מודבקים אליו בצורת סטוקו. את העמודים נהגו לחצוב בצורתם הגולמית במחצבה, ואילו הסיתות המדויק לחריצים היה נעשה רק במקום הבנייה, כדי שלא יינזקו בדרך. במקרה של עמוד הבנוי מחוליות, היו מגלפים את הכותרת ואת החריצים בחוליה העליונה, ואת שאר החוליות היו מחרצים עם הקמת העמוד, כדי להבטיח את התאמתן.

החריצים מילאו תפקיד חשוב בסדרים הקלאסיים, ומספרם נקבע במדויק לכל סדר וסדר:

  • בראשיתו של הסדר הדורי היו שכיחים עמודים בעלי שישה עשר חריצים רדודים עם זוויות כה חדות, עד שבחלק מהמבנים העמודים חורצו רק בחלקם העליון, כדי להבטיח את שלומם של באי המבנה. לאחר שהסדר התקבע, בראשית המאה ה-6 לפנה"ס, נעשו החריצים עמוקים יותר, ומספרם עמד על עשרים.
  • בסדר היוני הוחלקו הזוויות שבין החריצים, ומספר החריצים עמד על עשרים וארבעה.
  • מבחינת החירוץ, הסדר הקורינתי דומה בצורתו לסדר היוני.
  • בסדר הטוסקאני לא היו חריצים.

קיימים גם דוגמאות של חריצים לולייניים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Arnold W. Lawrence, Greek Architecture, Penguin books, Harmondsworth, Middlesex, 1967