חכים ג'מאל א-דין נזאמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חכים ג'מאל א-דין נזאמי (1141-1209), מגדולי משורריה של אזרבייג'ן.
עיקר יצירתו של נזאמי הן חמש פואמות הנכללות יחדיו בקובץ בשם "ח'מסה":
- "מח'זן אל-אסראר" (בית אוצר הסודות) – הפואמה היא בת 2250 טורים דו-צלעיים ונתחברה בשנת 1163. היא בעלת תוכן מוסרי-פילוסופי, קרובה לרוח הצופיות, ומגמה דידקטית.
- "כוסרו ושירין" – הפואמה היא בת 6500 טורים דו-צלעיים ונתחברה בשנים 1180-1177. היא מבוססת על סיפור אהבתו של המלך הסאסני כוסרו פרוויז לשירין.
- "לילי ומג'נון" - הפואמה היא בת 4700 טורים דו-צלעיים ונתחברה בשנת 1192. היא מבוססת על סיפור אהבתו של המשורר הערבי קייס אל-עמארי שהיה להוט עד טירוף הדעת אחרי לילא אהובתו.
- "הפת פיכר" (שבע תמונות יופי) – הפואמה נתחברה בשנת 1196. היא מתארת את חיי המלך הסאסני בהראם גור בשילוב סיפורים המושמים בפי שבע נסיכות הנישאות לו.
- "אסכנדר-נאמה" (ספר אלכסנדר) – הפואמה נתחברה בשנים 1202-1196. היא מתארת את סיפור חייו של אלכסנדר הגדול בשני חלקים: "שרף-נאמה" (ספר הכבוד) מתאר את כיבושיו, ו"אקבאל-נאמה" (ספר המזל) מתאר את דמותו כנביא וכפילוסוף.
