חכירה מימונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חכירה מימונית או חכירה הונית היא סוג של חכירה הכוללת הסדר מסחרי לפיו:

  • החוכר מקבל נכס לשימושו בתקופת החכירה
  • החוכר משלם סדרת תשלומי חכירה בתמורה לשימוש בנכס
  • המחכיר מרוויח את הריבית המגולמת בתשלומי החכירה
  • בסיום תקופת החכירה החוכר מחזיר את הנכס למחכיר או רוכש את הבעלות על הנכס

המחכיר הוא הבעלים החוקי של הנכס לאורך תקופת החכירה, אולם החוכר הוא הנושא בהטבות ובסיכונים הכלכליים הנובעים מהשליטה בנכס.

הטיפול החשבונאי בחכירה מימונית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2008 חברות ישראליות נדרשות לדווח על עסקאות ולערוך את הדוחות הכספיים שלהן בהתאם לתקינה החשבונאית הבינלאומית.

תקן חשבונאות בינלאומי 17 (IAS 17) מסדיר את הטיפול בחכירה מימונית וקובע שחכירה תסווג כחכירה מימונית כאשר הסכם החכירה אינו ניתן לביטול אלא במקרים חריגים, וכאשר ההסכם מקיים את אחד מהבאים:

  • הבעלות על הנכס עוברת לחוכר בתום תקופת החכירה
  • לחוכר קיימת הזדמנות לרכוש את הנכס בתום תקופת החכירה במחיר הזדמנותי
  • תקופת החכירה נפרשת על פני חלק משמעותי מאורך החיים הכלכלי של הנכס (לפי התקינה בארצות הברית 75% לפחות)
  • הערך הנוכחי של תשלומי החכירה משקף באופן מהותי את השווי ההוגן של הנכס המוחכר (לפי התקינה בארצות הברית 90% לפחות)
  • מעצם טבעו הנכס המוחכר יכול לשמש את החוכר מבלי לבצע בו שינויים משמעותיים

השפעת החכירה המימונית על ספרי החוכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שאינו הבעלים החוקי של הנכס, החוכר שולט במרבית ההטבות הכלכליות ונושא במרבית הסיכונים הנובעים מהבעלות בנכס ולכן עליו לבצע רישום פחת של אותו הנכס בספרים.

בנוסף לכך, החוכר מכיר בדוח רווח והפסד בעלויות המימון של החכירה בשיטת הריבית האפקטיבית.

השפעת החכירה המימונית על ספרי המחכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחכיר מכיר ברווח או הפסד אם הערך בספרים שונה מהערך הנוכחי של תשלומי החכירה, ובנוסף לכך זוקף הכנסות מימון הנובעות מהסכם החכירה.

למרות היותו הבעלים החוקיים של הנכס, המחכיר אינו מפחית את הנכס במשך תקופת החכירה.

הטיפול החשבונאי בעסקת מכירה וחכירה בחזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ישות מוכרת נכס וחוכרת אותו בחזרה באופן מיידי היא עשויה לדחות את ההכרה ברווח מהמכירה במקרה שבו החכירה סווגה כחכירה מימונית.

ישות לא יכולה להכיר ברווח ממכירה אם הסיכונים והתשואות המשמעותיים הנובעים מהבעלות על הנכס לא עברו לרוכש. בעסקה של מכירה וחכירה חוזרת הישות אינה מאבדת את השליטה על הסיכונים וההטבות הנובעים מהבעלות ולכן הישות צריכה לדחות את הרווח ולהכיר בו על פני תקופת החכירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]