חלביב רותמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחלביב רותמי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: גנציינאים
משפחה: אסקלפיים
סוג: חלביב
מין: חלביב רותמי
שם מדעי
Periploca aphylla

חַלְבִּיב רָתְמִי (שם מדעי: Periploca aphylla) הוא שיח רב שנתי ממשפחת האסקלפיים. הוא אופייני לחבל הצומח הסודאני. גדל בייחוד בבתי גידול סלעיים.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלביב הרותמי הוא שיח גבוה, מתנשא לגובה של עד שני מטרים, שגבעוליו וענפיו רותמיים - כלומר, צבעם ירוק, והם מבצעים פוטוסינתזה. מכאן תואר המין.

בתנאי משק מים משופרים, הצמח בעל עלים מנוגדים, שגודלם קטן. עלים מנוגדים אופייניים למשפחת האסקלפיים. בתנאי משק מים גרועים, הצמח חסר עלים, וכך הוא מפחית את אידוי המים ממנו.

גודל כותרת הפרח 1 עד 1.5 ס"מ. הפרחים נאים: צבע חמשת עלי הכותרת הוא אדום כהה, ובקצותיה שערות לבנות דקות. צבע האבקנים כצבע הכותרת.

תפוצה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו של המין היא בתחום חבל החדירה הסודאני בארץ ישראל, כלומר לאורך בקע ים המלח, עד לאזור בקעת כנרות. הפרטים הצפוניים ביותר, בישראל ובעולם, נמצאים בתל שחרית.

דגם תפוצה זה אופייני למיני צמחים מן החבל הסודאני הגדלים כצמחי בר בארץ ישראל, משום שהם רגישים לטמפרטורות קרות, ולכן תפוצתם באזור חם כדוגמת בקע ים המלח.

לעומת זאת, צפיפות הפרטים שלו באזור תפוצתו אינה אופיינית: באזורים יבשים, הוא נדיר ביותר, וידועים פרטים ספורים שלו, כדוגמת כביש 90 סמוך לכניסה לשמורת הרי אילת, לרגלי מצדה, צומת מצוקי דרגות, וכן הוא גדל בעבר בשמורת עין גדי, אך נכחד משם. כיום לא ידועים פרטים טבעיים של מין זה בשמורת עין גדי. מין זה הושב לשמורה על ידי רשות שמורות הטבע והגנים. חלביב רותמי הוא צמח מוגן בישראל.[2]

באזורים יבשים למחצה, הוא הופך לנפוץ יותר, כדוגמת המורדות המזרחיים של צפון השומרון. באזור זה הוא נהנה משילוב של גשמי חורף קבועים ורבים יחסית, ומשרעת טמפרטורות שהוא עמיד לה.

נתון זה הוא לכאורה פרדוקסלי: סמוך לקצה גבול התפוצה שלו, מספר הפרטים מתרבה. ניתן להסביר נתון זה, באמצעות השוואה לתנאים באזור הצומח הסודאני באזור מזרח אפריקה. שם הטמפרטורות חמות, וכמות המשקעים נעה בין 300–500 מ"מ לשנה, כאשר תפרוסת המשקעים היא לאורך כל השנה - כלומר, אופייני לאזורים טרופיים (משווניים) כך שהחלביב מוצא במורדות המזרחיים של צפון השומרון, בייחוד בוואדיות ונישות הנהנות מתוספת מי נגר, תנאים הדומים לתנאים שבמזרח אפריקה.

חלק ניכר מהמינים הסודאניים בארץ ישראל 'נעצרים' דרומה מאזור זה, בשל רגישות לטמפרטורות קרות. לעומתם, החלביב הרותמי אשר עמיד יחסית לטמפרטורות קרירות, נהנה מהתנאים השוררים במורדות המזרחיים של צפון השומרון, וכאמור - אף הצפיפות של פרטיו עולה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלביב רותמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]