חלוצה (משלט)

משלט חלוצה

(למפת צפון הנגב רגילה)

משלט חלוצה

משלט חלוצה היה היאחזות אשר הוקמה על ידי הפלמ"ח בקרבת חלוצה שבנגב המערבי. המשלט עלה על הקרקע ב-19 בנובמבר 1947, יחד עם משלט רמת הנגב, במסגרת המדיניות לעיבוי רצף היישובים בנגב והצבת "עובדות בשטח" לקראת ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה.

חלוצה הוקמה בסמוך לחורבות העיר הנבטית חלוצה, מזרחית למקום מפגשו של נחל הבשור עם כביש 222, כ-10 ק"מ מרביבים וכ- 15 ק"מ מצאלים. הנקודה הוקמה על ידי חברים מקבוצת "משאבים", חניכי הנוער העובד והלומד, בני ובנות גרעין שנוסד בפתח תקווה שלוש שנים קודם לכן. הגרעין הוכשר במשך שנתיים בקיבוץ גבת, וכשנה לפני העלייה לקרקע התקיים כ"פלוגה" עצמאית בהרצליה, שם הוקם גם משק זעיר. לקראת העלייה לחלוצה הצטרפה לקבוצה הכשרת הנוער העובד "במעלה" מבית השיטה שהתאחדה קודם לכן עם הכשרה של יוצאי טורקיה מחולתה.

ביום העלייה לקרקע, יצאה שיירת כלי הרכב באישון לילה מרביבים, והובילה כמאה איש וציוד. לאחר כשלוש שעות הגיעה אל היעד, ובשעות הראשונות הוקמו גדר, חדר אוכל ושלושה מבנים. לאחר מכן עזב הכוח המסייע את המקום ונשארו בו 35 מתיישבים, 25 גברים ו-10 נשים, אשר החלו בעבודת חפירת עמדות הגנה ותעלות הקשר. הנקודה הייתה מבודדת, עם קשר רדיו בלבד וללא אספקת מים סדירה. הדבר הביא למשמעת מים חמורה והקצבת מזון ומים מדוקדקות.

הקיצוב במים ומזון ביישוב החמיר מאוד כאשר הנגב היה נצור בידי הצבא המצרי במלחמת העצמאות. חלוצה ספגה התקפה ב-16 בדצמבר 1947.^[1] באותו יום יצא רכב מחלוצה לרביבים, נתקל במארב ביציאה מהכפר חלסה הסמוך, ושני חברי ועדת הביטחון של הקיבוץ המאוחד, אהרון שטולץ ויוסף הפנר נפגעו. שטולץ נהרג במקום והפנר שנפצע, קיבל טיפול ברביבים.^[2]

הקבוצה מנתה 105 חברים וחברות ושני תינוקות. מרביתם ישבו בהרצליה. ב-1949, ועם ההבנה שמחסור במים לא יאפשר היאחזות בקרקע לאורך זמן, עברה הנקודה מעט מזרחה, סמוך לביר עסלוג' (כיום צומת משאבים) ויחד עם גרעינים נוספים, הכשרות הנוער העובד מגינוסר ומיגור הקימו את היישוב "משאבים". לימים שינה הקיבוץ את שמו למשאבי שדה על שמו של יצחק שדה.