חלל מערכות ישראל
חלל מערכות ישראל הוא מי שנפל בפעילות מבצעית או באימונים או נפטר בעת שהשתתף במאבק על קיומה של מדינת ישראל או למען תקומתה. במושג זה נכללים חללי המחתרות שנפלו למען תקומת ישראל (מאז 1860 - עת החלה היציאה מן החומות בירושלים), וחללים מקרב לוחמי היישוב בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה, חיילי צה"ל, ואנשי המשטרה, שב"ס, שב"כ ו"המוסד".[1]
חלל מערכות ישראל מובא לקבורה, בדרך כלל, בבית קברות צבאי.
ביום הזיכרון ה'תשע"ג (2013) היה מניין חללי מערכות ישראל 23,085.
באתר האינטרנט "נזכור את כולם", שהוקם ומתוחזק על ידי משרד הביטחון, מוצגים שמותיהם (ובדרך כלל גם סיפור חייהם) של כל חללי מערכות ישראל.
תוכן עניינים |
נסיבות הפטירה [עריכה]
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, מגדיר חייל שנספה במערכה כחייל או חייל משוחרר, שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו. החוק מרחיב הגדרה זו בציינו כי
- חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שהחל בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר.
- חייל שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
מנגד, מסייג החוק וקובע כי אם מותו של החייל נגרם כתוצאה מ"התנהגות רעה חמורה" שלו, לא יחולו על בני משפחתו הוראות החוק.[2] הוראה דומה לא נקבעה לגבי קבורה בבית קברות צבאי, ותזכיר חוק שהפיץ משרד הביטחון בשנת 2011 נועד להסדיר גם סוגיה זו[3].
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל [עריכה]
 |
ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל |
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המצוין מדי שנה יום לפני יום העצמאות נועד להנצחם זכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
בשנת 1963 נחקק חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא ההגנה לישראל, תשכ"ג-1963[4], חוק שהעניק ביטוי רשמי לדרישות המשפחות השכולות במועצה הציבורית להנצחת החייל. במשך השנים הוכנסו שינויים בחוק. יום הזיכרון הממלכתי בשמו ובנוסחו האחרון והמקיף ביותר נקרא: "יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל".
טקסי אזכרה לחללי מלחמות ישראל [עריכה]
- טקס האזכרה לחללי מבצע קדש נערך בכ"ז בחשוון.
- טקס האזכרה לחללי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה נערך בכ"ח באייר.
- טקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים נערך בי"א בתשרי.
- טקס האזכרה לחללי מלחמת לבנון הראשונה נערך בי"ד בסיוון.
- טקס האזכרה לחללי מלחמת לבנון השנייה נערך בט"ז בתמוז.
תפילת יזכור [עריכה]
|
ערך מורחב – יזכור |
לחללי מערכות ישראל חובר נוסח מיוחד של "יזכור", והוא נאמר בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. את הנוסח חיבר במקור ברל כצנלסון על הרוגי תל חי.
|
יִזְכֹּר עָם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, |
||
טיפול במשפחות השכולות [עריכה]
הודעה ראשונה נמסרת למשפחה באמצעות צוות של מודיעי נפגעים ("סיירת איוב"), הפועלים במסגרת מנהל הנפגעים וקציני הערים של אגף כוח האדם. המודיעים מגיעים במהירות אל המשפחה, מתוך מטרה להיות ראשונים לבשר את הבשורה באופן מוסמך וישיר, לפני שהמשפחה תהיה חשופה לשמועות או לדיווחים באמצעי תקשורת, ולפני שייפנו אליהם עיתונאים ואחרים.
אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מופקד על הטיפול לטווח ארוך במשפחותיהם של חללי מערכות ישראל ובהנצחת החללים.[5] פעילות האגף מתבססת בעיקר על שני חוקים:
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י-1950
- חוק בתי הקברות הצבאיים, תש"י-1950.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יהונתן ליס, יאיר אטינגר, גילי כהן, הנשיא פרס: אויבינו התנסו בכוחו של צה"ל, מן הדין שלא יטעו מחדש, באתר הארץ, 14 באפריל 2013
- אתר נזכור את כולם להנצחת חללי מערכות ישראל
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, באתר "נבו"
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הכרה כהורה שכול לצורך קבלת זכויות, באתר של אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון
- ^ דוגמה: הורי חייל שנפטר לא יקבלו תגמולים בשל התנהגותו הרעה, באתר "תקדין", 3 ביולי 2012
- ^ תזכיר חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' ), התשע"א-2011 באתר "קשרי ממשל"
- ^ חוק יום הזיכרון באתר משרד הביטחון
- ^ אגף משפחות והנצחה, באתר של משרד הביטחון
