חלל מערכות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל ישראל בחצי התורן בבית העלמין הצבאי

חלל מערכות ישראל הוא מי שנפל בפעילות מבצעית או באימונים או נפטר בעת שהשתתף במלחמות ישראל או במאבקים שקדמו למלחמת העצמאות. במושג זה נכללים חללי המחתרות שנפלו למען תקומת ישראל (מאז 1860 - עת החלה היציאה מן החומות בירושלים), וחללים מקרב לוחמי היישוב בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה, חיילי צה"ל, ואנשי המשטרה, שב"ס, שב"כ ו"המוסד".‏[1]

חלל מערכות ישראל מובא לקבורה, בדרך כלל, בבית קברות צבאי.

ביום הזיכרון ה'תשע"ד (2014) היה מניין חללי מערכות ישראל 23,169.

באתר האינטרנט "נזכור את כולם", שהוקם ומתוחזק על ידי משרד הביטחון, מוצגים שמותיהם (ובדרך כלל גם סיפור חייהם) של כל חללי מערכות ישראל.

נסיבות הפטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, מגדיר חייל שנספה במערכה כחייל או חייל משוחרר, שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו. החוק מרחיב הגדרה זו בציינו כי

  • חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שהחל בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר.
  • חייל שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

מנגד, מסייג החוק וקובע כי אם מותו של החייל נגרם כתוצאה מ"התנהגות רעה חמורה" שלו, לא יחולו על בני משפחתו הוראות החוק.‏[2] הוראה דומה לא נקבעה לגבי קבורה בבית קברות צבאי, ותזכיר חוק שהפיץ משרד הביטחון בשנת 2011 נועד להסדיר גם סוגיה זו‏[3].

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המצוין מדי שנה יום לפני יום העצמאות נועד להנצחם זכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

בשנת 1963 נחקק חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא ההגנה לישראל, תשכ"ג-1963[4], חוק שהעניק ביטוי רשמי לדרישות המשפחות השכולות במועצה הציבורית להנצחת החייל. במשך השנים הוכנסו שינויים בחוק. יום הזיכרון הממלכתי בשמו ובנוסחו האחרון והמקיף ביותר נקרא: "יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל".

טקסי אזכרה לחללי מלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לטקסי הזיכרון הכלליים, הנערכים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נערכים טקסי זיכרון לחללי המלחמות, ביום השנה לפרוץ המלחמה. טקסים אלה הם:

תפילת יזכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יזכור
אבן עם כיתוב יזכור לחללי מערכות ישראל בבית הקברות הצבאי בקרית שאול

לחללי מערכות ישראל חובר נוסח מיוחד של "יזכור", והוא נאמר בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. את הנוסח חיבר במקור ברל כצנלסון על הרוגי תל חי.

יִזְכֹּר עָם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים
בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין
וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם
בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ
בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ חַ‏ללֵי מַעַ‏רְכוֹת‏‏‏ יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

טיפול במשפחות השכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודעה ראשונה נמסרת למשפחה באמצעות צוות של מודיעי נפגעים, הפועלים במסגרת מנהל הנפגעים וקציני הערים של אגף כוח האדם. המודיעים מגיעים במהירות אל המשפחה, מתוך מטרה להיות ראשונים לבשר את הבשורה באופן מוסמך וישיר, לפני שהמשפחה תהיה חשופה לשמועות או לדיווחים באמצעי תקשורת, ולפני שייפנו אליהם עיתונאים ואחרים.

אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מופקד על הטיפול לטווח ארוך במשפחותיהם של חללי מערכות ישראל ובהנצחת החללים.‏[5] פעילות האגף מתבססת בעיקר על שני חוקים:

  • חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י-1950
  • חוק בתי הקברות הצבאיים, תש"י-1950.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]