חלמיתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחלמיתיים
חלמית קטנת פרחים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי הפרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: חלמיתיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Malvaceae

חלמיתיים (שם מדעי: Malvaceae) זוהי משפחה בינונית בגודלה בסדרת החלמיתאים, הכוללת כ-75 סוגים וכ-1,000 מינים המייצגים צורות חיים שונות. במשפחה זו כלולים כ-33 צמחי בר הגדלים בארץ ישראל וסוגים רבים של צמחים המשמשים את האדם כצמחי תועלת- למטרות נוי, מאכל ותעשייה.

מאפייני המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה זו נמנית עם סדרת החלמיתאים שבמחלקת הדו-פסיגיים.

המשפחה נבדלת ממשפחות אחרות בעיקר בהימצאות גביעון- דור נוסף של 'עלי גביע' ירוקים, המופיע מתחת לגביע הפרח, וכמו כן בריבוי אבקנים, שמופיעים לכאורה על עמוד העלי. הפרחים דו-מיניים, מושכי חרקים, ופעמים רבות גדולים ונאים למראה עין האדם. לפרחים יש סימטריה רדיאלית. מספר איברי הפרח הוא לרוב 5: עלי הגביע, הכותרת. יוצאי דופן בכך הם פיתוחים מלאכותיים של זנים המיועדים לנוי.

עלי משפחה זו ערוכים בסירוגין על הגבעול, לרוב בעלי אונות או מחולקים, לעתים קרובות עם עלי לוואי. לעלים עירוק אופייני והם בדרך כלל רחבים וחיוניים.

כל חלקי הצמח הם בעלי שערות פשוטות או כוכביות.

הפרי הוא יבש ואינו עסיסי. פירות משפחה זו הם מטיפוס 'מפרדת' או 'הלקט'.

חשיבות המשפחה לצמחיית ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח בנתניה
בירושלים

מבחינה כמותית, 33 מינים ממשפחה זו נמצאו בתחומי ארץ ישראל במובנה הרחב. הם נחלקים ל-10 סוגים. על פי נתונים אלה ניתן להסיק שמדובר במשפחה שולית לצמחיית ארץ ישראל. אך לעומת זאת, ערכה רב עבור האדם, בין השאר משום שחלק גדול ממיני המשפחה גדל בצדי דרכים וסמוך למעונות האדם- 17 מינים. לכן, חלקה של משפחה זו גדול מבחינת פולקלור ויחס האדם אליהם.

המינים מלווי האדם המובהקים ביותר הם מיני חלמית ומעוג שונים. הם אף יוצרים חברות צומח אופייניות במקומות אלו. נהוג ללקטם למאכל, בעיקר בקרב חברות מסורתיות כדוגמת החברה הערבית והבדואית. כמו כן ילדים נוהגים לאכול את הפרי הצעיר הזוכה לכינוי 'לחם ערבי'.

השיח אבוטילון השיח נחשב למייצג חשוב של צומח הואדיות בעיקר במדבר יהודה.

מלבד היות חלק ממינים אלו מלווי אדם, חלקם נחשבים אף לעשבים מטרידים הגורמים נזקים לחקלאות. קיימים שלושה מינים פולשים ממשפחה זו, הגורמים נזק מסוים לחקלאות, בעיקר במקומות הזוכים לתוספת השקיה בקיץ. ליתר פירוט ראה- 'סוגי המשפחה'.

מספר מינים ממשפחה זו נחשבים לצמחים נדירים בארץ.

חשיבות המשפחה לאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדובר במשפחה שנכללים בה סוגים חשובים עבור האדם, שחלקם משמשים למטרות נוי (כדוגמת היביסקוס ואבוטילון), למטרות תעשייה (הסוג כותנה שמשמש להכנת בדים), למטרות מאכל (הסוג היביסקוס, קקאו, אגוז קולה ועוד), ובהיקף קטן גם ליקוט של צמחים נוספים.

מספר סוגים גדול במיוחד משמשים כמקור לסיבים לתעשייה. תכונה זו של סיבים חזקים משותפת גם למשפחה הקרובה טליתיים.

להמשך הפירוט ראה 'סוגי המשפחה'.

סוגי המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים הגדלים בר בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מובאים על פי סדר סיסטמטי

  • היביסקוס (Hibiscus) - לפירוט ראו ערך הסוג.
  • אבוטילון (Abutilon) - סוג גדול המונה כ-150 מינים, מהם עשבים ומהם שיחים. הם נפוצים בעולם בחגורה הטרופית והסאב-טרופית- ובאופן כללי הם מעדיפים מקומות חמים. מיני סוג זה מאופיינים בשעירותם, ובגביעון החסר. הפרח צהוב או בעל גוון דומה. בארץ גדלים חמישה מינים: אבוטילון השיח הוא שיח שתפוצתו סודאנית, המאפיין את ואדיות המדבר המזרחיים של ארץ ישראל כדוגמת מדבר יהודה והערבה. הפריחה באביב. המינים א. לביד, א. קהה וא. הודי הם מינים נדירים שגדלים במקומות לחים ומושקים במדבריות. המין אבוטילון תאופרסטוס הוא עשבוני חד שנתי, גר בארץ, הנחשב לעשב מטריד. הוא גדל במקומות מושקים בקיץ.
  • עוגית (השם העברי הקודם כשם הלטיני- 'קיטבליה') (Kitaibelia)- זהו סוג של עשבים רב שנתיים שכותרתם ורודה. המין עוגית חרמונית הוא מין נדיר ביותר הגדל בחרמון הגבוה.
  • סידה (Sida) - סוג גדול המונה כ-180 מינים. מוצא מיני הסוג מאמריקה. בני סוג זה הינם עשבים או שיחים בגובה בינוני, בעל פרח צהוב חיוור. המין סידה מחודדת הוא מין פולש בארץ.
  • אנודה (Anoda) - סוג שבדומה לאבוטילון הוא חסר גביעון, אך נבדל ממנו בצורת השערות ובצבע הכותרת. המין אנודה מצוייצת הוא מין אמריקאי במוצאו המהווה מין פולש בארץ, גדל בעיקר בעונת הקיץ.
  • חלמית (malva) - סוג בינוני במשפחה המונה כ-40 מינים של עשבים חד שנתיים או רב שנתיים, בעלי עלי לוואי קטנים. לגביעון 3 עלים נפרדים. צבע הכותרת הוא בגווני ורוד, אך גם סגול ולבן. שמו העממי באנגלית- mallow, מעלי צמח זה נהגו להכין סוכריות- וזה מקור השם 'מרשמלו' לסוכריות דביקות בצבע בהיר. בארץ גדלים שישה מינים האופיניים לבתי גידול מופרעים ועתירי חנקן. להמשך הפירוט ראו ערך הסוג.
  • בת-חלמית (Malvella) - סוג הנבדל מחלמית בעליו שאינם מחולקים. המין בת חלמית שרועה נפוץ בחבלים הים תיכוניים של הארץ.
  • מעוג (Lavatera) - סוג קטן במשפחה המונה כ-20 מינים של עשבים או שיחים. נבדל מחלמית בעיקר בעלי הגביעון המאוחים בחלקם התחתון. באופן כללי מדובר בסוג קרוב ודומה בתכונות רבות לחלמית, כאשר לעומתו פרחי המעוג גדולים יותר. בארץ מצויים חמישה מינים.
  • חטמית (Alcea) - לפירוט ראו ערך הסוג.
  • נטופית (Althaea) - סוג שהופרד לאחרונה מהסוג הקרוב חטמית. הוא מונה כ-12 מינים שגדלים באזור הים תיכוני. בארץ גדלים שלושה מינים.

סוגים המשמשים כצמחי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוגים מובאים לפי סדר הא'-ב. המידע מתייחס למינים וזנים הגדלים כצמחי תרבות ולא לסוג כולו

  • אבוטילון (Abutilon) - מינים מסוג זה משמשים כצמחי נוי משום יופי עליהם (קיימים זנים בעלי עלים שצבעיהם מגוון) ובשל יופי פרחיהם.
  • אבלמוסקוס (Abelmoscus) - המין אבלמוסקוס המושק הוא עשבוני רב שנתי זקוף המגודל משום יופי פרחיו, בצבע אדום בהיקף ולבן במרכז.
  • אליוגינה (Alyogyne) - שני מינים מסוג זה שמקורם במערב אוסטרליה משמשים כשיחי נוי.
  • דבוקית (Malvaviscus)- השיח דבוקית מעוצה משמש לנוי, לרוב כגדר חיה. הוא מזכיר את קרובו היביסקוס במראה הכללי, אך עליו קטנים יותר ופרחיו נראים כאילו הם 'לא נפתחים' כאשר עלי הכותרת נשארים גלולים, בעוד שהעלי בולט מהם.
  • היביסקוס (Hibiscus) - ראו ערך הסוג.
  • חטמית (Alcea) - ראו ערך הסוג.
  • כותנה (Gossypium) - ראו ערך הסוג.
  • לגונריה (Lagunaria) - המין לגונריית פטרסון הוא עץ המשמש לנוי.
  • מעוג (Lavatera) - השיח מעוג ימי שמוצאו מאגן הים התיכון משמש כצמח נוי בהיקף קטן. פריחתו מאריכה, בגווני סגול.
  • ק'נף - מינים מסוג זה משמשים כצמחי סיבים לייצור נייר. היקף הגידול קטן. מדובר בעשבים זקופים בעלי פרח צהוב. עונת הצמיחה בקיץ.
  • שנווית (נקרא בעברית בעיקר בשם הלטיני- 'אניסודונתיאה' (Anisodontea)- השיח שנווית מחוספסת שמקורו בדרום אפריקה משמש לנוי. מדובר בשיח בגובה בינוני בעל פרחים קטנים יחסית למשפחה בצבעי ורוד. הפרחים מרובים, והפריחה חלה במשך כל השנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחי משפחת החלמיתיים באתר צמח השדה