חלפנות כספים

חלפנות כספים היא מסחר במטבעות של מדינות שונות. העוסק במקצוע זה נקרא חלפן כספים. מקום החלפנות נקרא "חַלְפָנִיָּה".

כאשר שער החליפין שבו קונה חלפן כספים מטבע מסוים נמוך מהשער שבו הוא מוכר מטבע זה, נעשה ההפרש בין השערים להכנסתו של חלפן הכספים מעסקת החליפין. מעבר לכך, חלפן הכספים מרוויח גם מעמלה שהוא גובה על פעולת החלפנות עצמה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז המצאת הכסף בעת העתיקה, עסקו סוחרים בחלפנות כספים. מאז ימי הביניים, עסקו בחלפנות כספים גם בנקאים, כחלק מפעילותם העסקית, שעיקרה הלוואת כספים. הבנקים המודרניים כוללים גם החלפת כספים כאחד משירותיהם וממכלול פעילותם הכספית.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשרות השנים הראשונות לקיום המדינה, עקב המצב הכלכלי הקשה הטיל בנק ישראל הגבלות חמורות על החזקת מטבע זר, במטרה לחזק את הלירה הישראלית, ולכן חלפנות כספים נעשתה רק בבנקים, לאחר הצגת מטרה נאותה. במקביל פעלו חלפנים לא חוקיים, שבדרך כלל המשטרה לא פעלה נגדם. בסוף שנת 1997 הותרה רכישת מטבע זר מעסקים פרטיים ("צ'יינג'ים") בסכום מוגבל והחלו קמים עסקים פרטיים המספקים שירות זה בכל רחבי המדינה.

ברחוב זה עסקו בחלפנות כספים עבור העולים שהגיעו דרך נמל יפו

חוק איסור הלבנת הון משנת 2002 מחייב חלפן כספים לדווח לרשות המיסים על כל המרת מטבע בשווי של 50,000 ש"ח ומעלה, כולל פרטי הזהות של הלקוח שביצע עסקה זו.

בנוסף לעיסוק בהמרת מטבעות, עוסקים חלפני כספים גם במתן הלוואות בריבית בשוק האפור ובנכיון שיקים (תשלום במזומן עבור המחאה עתידית תמורת עמלה, העולה בהתאם לאורך הזמן עד התאריך הנקוב בהמחאה).

שימוש נוסף בחלפנות הכספים נעשה לצורכי הלבנת הון או העלמת מס בסכומים נמוכים (בסכומים גבוהים ישנה חובת רישום לחלפן), לדוגמה פרעון שיק למזומן לאדם המעוניין למנוע רישום של ההכנסה אותה קיבל באמצעות שיק.