חמאת קקאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חמאת קקאו

חמאת קקאו, הנקראת גם שמן תאוברומה, היא השמן הצמחי האכיל והטבעי שמופק מפולי הקקאו. צבעה צהוב חוור, והיא ממוצה מפולי הקקאו ויכולה לשמש ליצירת שוקולד, אבקת קקאו, תרופות, משחות ותמרוקים. לחמאת קקאו יש טעם וריח עדינים של שוקולד.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העיבוד של פולי הקקאו, מוצקי הקקאו וחמאת הקקאו מופרדים בשלב מוקדם. מאחדים את שניהם מחדש במהלך היצור של שוקולד רגיל (חום). שוקולד לבן מכיל חמאת קקאו אבל לא את מוצקי הקקאו.

תכונות כימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורה הנפוצה של חמאת הקקאו יש נקודת התכה של 34-38 מעלות צלזיוס, שמאפשרת לשוקולד להיות מוצק בטמפרטורת החדר אבל ניתך בקלות בפה. לחמאת הקקאו יש מספר צורות התגבשות שונות, הנקראות על שם הגבישים, α, γ, β', ו- β, עם נקודות התכה של 17, 23, 26, ו-35-37 מעלות צלזיוס בהתאמה. בייצור של השוקולד משתמשים רוב הפעמים רק בצורת ה-β, בגלל נקודת ההתכה הגבוהה, מבנה גבישי אחיד שגורם למרקם חלק וברק. חימום יתר של חמאת הקקאו יגרום למבנה גבישי פחות יציב שימס מתחת לטמפרטורת החדר. עם הזמן, החמאה תחזור באופן טבעי לצורה הכי יציבה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת ההתכה של חמאת הקקאו, והעובדה כי גוף האדם יכול לפרקה, מאפשרת שימוש בה בתעשיית התרופות. השימוש בחמאת הקקאו בתרופות מאפשר שמירה על מצבן המוצק בטמפרטורת החדר, והתכתן ("המסתן") בטמפרטורת הגוף, תוך כדי שחרור התרופה.

חמאת הקקאו היא אחת מהשומנים היציבים ביותר. החמאה מכילה נוגדי חמצון המונעים את הרס השומן ונותנים לו חיי מדף הנעים בין שנתיים לחמש שנים. לכן חמאת הקקאו מתאימה ונוחה לשימוש גם במוצרים אשר אינם מוצרי מזון. המרקם החלק, הריח המתוק, והתכונה המרגיעה של חמאת הקקאו הופכים אותה למרכיב נפוץ בקוסמטיקה ומוצרים אחרים לטיפוח העור, כמו סבון, ג'ל גילוח וקרם לחות.