חמדה בן-יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליעזר וחמדה בן-יהודה, 1912
אפיטף על המצבה של חמדה בן-יהודה

חמדה בן-יהודה (4 ביולי 1873, י' בניסן תרל"ג25 באוגוסט 1951, תשי"א) הייתה סופרת, עיתונאית, אשתו השנייה של מחייה השפה העברית אליעזר בן-יהודה ואחותה של אשתו הראשונה, דבורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמדה בן-יהודה נולדה בשם ביילה יונס (אחר כך שונה שמה לבֶּל, ואחר כך לפאולה), בעיר דריסה שבפלך ויטבסק של האימפריה הרוסיתרוסיה הלבנה). היא למדה בגימנסיה רוסית לבנות במוסקבה ואחר כך למדה כימיה בבית-המדרש לנשים למדעי הטבע בעיר. ב-1892, לאחר מות אחותה, דבורה, ביקש אליעזר בן-יהודה מאביה וממנה כי תינשא לו, והם הסכימו. באותה שנה עלתה לארץ ישראל, נישאה לאליעזר ועִברתה את שמה לחמדה.

עם הגיעה לארץ-ישראל הפכה לפעילה מאוד בפרויקט השפה העברית של בעלה. היא בעיקר דאגה לבל יפריעו לו בעבודתו, אך גם כתבה סיפורים קצרים בעברית, כתבה מאמרים בעיתוניו של בן-יהודה – "הצבי", "האור", "השקפה" – ולעתים אף ערכה אותם. אחרי מותו של אליעזר, המשיכה (יחד עם בנה אהוד) בפרויקט מילון בן-יהודה ודאגה להוצאה לאור של הכרכים שנכתבו אך לא פורסמו וכן למציאת חוקרים שישלימו את הכרכים החסרים.

חמדה גידלה את ילדיו של בן-יהודה מדבורה ואת ילדיהם המשותפים בקושי ובדוחק רב בביתם שברחוב החבשים (כיום רחוב אתיופיה) 11 בירושלים. "אין מה לאכול", כתבה בספרה "בן יהודה, חייו ומפעלו", "אין בגד ללבוש... אין נעליים לפעוטים. אין דבר. אני מרגישה כי 'אגזול' את העולם כולו, ובלבד שאמציא לבן-יהודה את כל הנצרך לקיומו!".

בשנותיה האחרונות התגוררה ברחוב עין-גדי 28 שבתלפיות בירושלים. היא נפטרה ב-1951, בגיל 78, ונקברה בבית הקברות סנהדריה; לאחר מלחמת ששת הימים הועברה לקבורה לצד בעלה בהר הזיתים בירושלים. על מצבתה חרוטות מילותיו: "בעזרתך: יומי ארוך ופעלי ברוך ועז מחי ואיתן כחי ולא נס לחי".

בן-יהודה הייתה אם לשישה: אהוד ודבורה (שנפטרו בגיל צעיר), עדה, אהוד, דולה וזלפה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לולו: טריזלאדאדו דיל איבריאו, קהיר: דפוס קארמונה אי זארה, 5662 [=תרס"ב]. (נדפס בירושלים אך מחמת הצנזורה הטורקית נכתב "קהיר".) (בלדינו)
  • מחיי הילדים בארץ-ישראל: א. ישראל; ב. מוכר התאנים,‫ ורשה: תושיה, תרס"ג. (ספר לילדים.)
  • חות בני רכב: ירושלים: ש"י שריזלי (הוצאת שי"ש), אלף תתל"ז לגלותנו [תרס"ו]. ‬(מתוך "השקפה", שנה ג, אלף תתל"ג [תרס"ב].)
  • חטאת אפרים, ירושלים: ש"י שיריזלי (הוצאת שי"ש), אלף תתל"ז לגלותנו [תרס"ו]. ‬(מתוך "השקפה", שנה ג, אלף תתרל"ג [תרס"ב].)
  • ספורים קצרים מחיי הארץ, ירושלים: דפוס ציון, [תרצ"-?]. ‬(ארבע חוברות: 1. קץ המעגמה; 2. מלכת הפרחים; ‬3. נסים ונפלאות; ‬4. נשיא בישראל.)
  • הלוחם המאֻשר: חיי אליעזר בן יהודה, ירושלים: דפוס ציון, תרצ"ב-1932.
  • בן יהודה חייו ומפעלו, ירושלים: בן-יהודה – הוצאה לאור לזכר אליעזר בן-יהודה, 1940. ‬(מהדורה ב: מוסד ביאליק, תש"ן 1990.)
  • נושא הדגל: חיי איתמר בן-אב"י, ירושלים: בן-יהודה – הוצאה לאור לזכר בן-יהודה, כ"ז להצהרת בלפור [תש"ד-1944].
  • סִפורים מחיי החלוצים, ירושלים: בן-יהודה – הוצאה לאור לזכר אליעזר בן-יהודה, [שנת] הכח להצהרת בלפור [=1945]. (הוצאה מחודשת: החלק הראשון יצא קודם בשם "הלוחם המאשר"; חלקים ב-ה יצאו בתוך הסדרה "ספורים קצרים מחיי הארץ". התוכן: חלוץ החלוצים – אליעזר בן-יהודה; נשיא בישראל; נסים ונפלאות; קץ המעגמה; מלכת הפרחים.)
  • "כחו של גורל" (על חיי דבורה אחותה) – הוכן לדפוס אך לא פורסם.
  • "המלחמה עם השטן" (דברי ימי המילון של בן-יהודה) – הוכן לדפוס אך לא פורסם.
  • Jerusalem: its redemption and future: the great drama of deliverance described by wyewitnesses / by Mme. Ben Yehudah [et al.]‎, New York: Christian Herald, 1918.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]