חמציץ קטן

חמציץ קטן
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי הפרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	חמציצאים
משפחה:	חמציציים
סוג:	חמציץ
מין:	חמציץ קטן
שם מדעי
	Oxalis corniculata; ‏ליניאוס, 1753
עונת פריחה

חַמְצִיץ קָטָן (שם מדעי: Oxalis corniculata) הוא צמח עשבוני חד-שנתי או רב-שנתי קצר חיים בעל פרח צהוב קטן המשויך לסוג הגדול חמציץ ממשפחת החמציצים^[1]^[2]. מוצאו משתרע מתת-היבשת ההודית ועד יפן ועד הפיליפינים וכיום תפוצתו מקיפה את כל האזורים הטרופיים והסובטרופיים כולל ישראל. בישראל הוא נחשב למין פולש ועשב רע, בגלל פריחתו המתמשכת, האבקה עצמית, כושרו לצור זרעים רבים, מנגנון יעיל לפיזור מרוחק של זרעים מצמח האם^[3], נביטתם המוצלחת של זרעיו הטריים (90% ברמות נמוכות של אור) וטווחים רחבים של טמפרטורה בין 10 ל-30 מעלות מותנה בעונת השנה^[4].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמציץ קטן הוא צמח קטן ומשתרע, בגובה 7 עד 30 ס"מ, לרוב צמוד לקרקע. העלים תלתניים בעלי פטוטרת ארוכה שלושת העלעלים בצורת לב. לחמציץ הקטן יש טעם חמצמץ כשלועסים ובולעים אותו בשל החומצה האוקסלית שבו. למרות שהוא טעים, במינון מופרז הוא לא בריא ומסוכן לכליות.

הפרח הצהוב נכון ודו-מיני, קטן במיוחד, קוטרו פחות מס"מ אחד ולרוב לא יותר מ-5 מ"מ. צבע חמשת עלי העטיף צהוב והוא בעל 10 אבקנים ו-5 עמודי עלי. הפרי הוא הלקט. הוא מתרבה על ידי הפצת זרעים. נגיעה בפרי לאחר הבשלתו גורמת לו להתפוצץ ולהעיף את הזרעים לכל עבר.

הפריחה בכל השנה למעט בחורף, מסוף פברואר עד אמצע נובמבר, ושיא הפריחה חל בסוף הקיץ ותחילת הסתיו. העלווה קיימת לכל אורך השנה. הפצת הזרעים מאמצע מאי עד אמצע דצמבר.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של חמציץ קטן משתרע מתת-היבשת ההודית ועד יפן ועד הפיליפינים ותפוצתו מקיפה את האזורים הטרופים והסובטרופיים כולל ישראל. במרבית המדינות הוא נחשב כמין פולש ועשב רע, כמו גם בישראל. החמציץ הקטן נפוץ בעיקר במקומות לחים במשכנות האדם: בגינות, במדשאות, בחממות ומטעים וצומח בין השאר גם בסדקים (כגון בסדקים שבמדרכה) ואף בעציצים. תחום תפוצתו בארץ ישראל: צפון הארץ ומרכזה, בעיקר באזור מישור החוף ונדיר יחסית בהרים.

בישראל חמציץ קטן מצוי בבקעת חולה, בגליל העליון, בבקעת כנרות, בכרמל, בשרון, ובדרום מישור החוף; נדיר בגולן, בגליל התחתון, בשומרון, בערבות הירדן, בשפלה, ובהרי יהודה; ונדיר מאוד בחרמון, בעמק יזרעאל, בגלבוע, בחוף הכרמל, במדבר יהודה, בבקעת ים המלח, בצפון הנגב, במערב הנגב, בהר הנגב, בדרום הנגב, בערבה ובעמון^[5].

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלעלים מתקפלים לאורך העורק הראשי, נסגרים, ורוכנים בלילה.

צמח עשבוני חד-שנתי או רב-שנתיים קצר חיים, שרוע ושעיר, גובהו 7 עד 30 ס"מ, בעלי מוהל חמוץ.

השורש הוא קנה שורש שפודי דק, לפעמים מעוצה שאינו נושא פקעיות (בשונה מחמציץ נטוי)^[6].

הגבעולים עגולים, שעירים, שרועים מזדקפים או מזדקפים למחצה, משתרשים ממפרקיהם, אבל ללא שלוחות, ואורכם עד 50 ס"מ, אבל לרוב קצר יותר.

הלוואים קטנים, והפטוטרת קיימת וארוכה, 1 עד 8 ס"מ לעיתים רחוקות עד 13 ס"מ.

העלים מסורגים, תלתניים. העלעלים תמימים יושבים (ללא פטוטרית), בעל שתי אונות, דמויי לב הפוך או מפורצים בקודקודם ודמויי יתד בבסיסם. לעת ערב (או במצב עקה מיובש), העלים מתקפלים לאורך העורק הראשי, נסגרים ורוכנים ובשעות האור נפרשים. העלעלים פלומתיים ומכוסים נקודות אוקסלט כתומים או שחורים או פסים ואורכם 0.3 עד 1.8 ורוחבם 0.4 עד 2.3 ס"מ.

התפרחת בת 1 עד 6 פרחים, דמוית סוכך ובעלת עוקץ שאורכו כאורך 2 העלים החופים או מעט ארוך מהם.

הפרחים נכונים, בעלי עטיף כפול, דו-מיניים, בעלי שחלה עילית. בעלי 5 איברים בכל דּוּר^[6] ואורכם 5 עד 10 מ״מ (אורכו של פרח חמציץ נטוי 15 עד 30 מ"מ)^[7]. עלי הגביע עלי הכותרת והאבקנים מאוחים מתחת לשחלה כל אחד לחוד ועולים ישר ממצעית הפרח^[8]. הפרחים מאופיינים בתופעת הקרויה דיסטיליה או טריסטילה שהם מקרים פרטיים של התופעה הֶטֶרוֹסְטילְיָה (heterostyly) - מצב שבו באותה אוכלוסיית המין מצויים שני טיפוסי פרחים או שלושה בפרטים שונים הנבדלים זה מזה באורך של עמודי העלי ביחס לאורכם של האבקנים. למשל בטיפוס אחד האבקנים ארוכים ועמוד העלי קצר ובשני ההפך. דיסטיליה הוא מצב שבו קיימים שני טיפוסים. ואילו טריסטיליה הוא מצב שבו קיימים שלושה טיפוסים של עמדה יחסית של דורי הצלקות והמאבקים. יישנם מינים עם פרחים סמיהומוסטיליה, כלומר (דור אחד של אבקנים בגובה של הצלקות האחר גבוה או נמוך יותר או הומוסטיליה, כלומר כל האבקנים הם בגובה הצלקות.

הגביע בעל 5 עלי גביע, מפורדים ורעופים והם מאוחים לפעמים בבסיסם ומשתיירים ואורכו 3 עד 5 מ״מ^[6]^[7].

עלי כותרת 5 מפותלים ומפורדים, לפעמים מאוחים בבסיסם ואפשר לתלוש ממנה עלה עלה בנפרד, בלי לגרור אחריו את האחרים. צבעם צהוב או צהוב-כתום, ורודים או לבנים^[6]^[7]^[8]. עלי הכותרת שזורים בפקעית ובפרח פתוח הם נסגרים בשעות החשיכה ונפרשים בשעות האור. עלי כותרת צהובים, מפותלים, לפעמים מעט קשורים.

האבקנים 10 (פי 2 מעלי הכותרת), ערוכים בשני דורים^[8]. הזירים בכל דור מאוחים בבסיסם, 5 ארוכים ו-5 נמוכים והם מסורגים ביניהם או כולם שווים באורכם. המאבקים בני 2 לשכות, נפתחות באמצעות סדקי אורך כלפי פנים הפרח.

הצופן מצוי בבסיס האבקנים. במצעית הפרחים אין טבעת בולטת והיא לא מפרישה צוף מתחת או סביב לשחלה.

השחלה עילית בעלת 5 עלי שחלה מאוחים, 5 מגורות שבכל אחת מהן אחד או מספר ביציות, השליה זוויתית^[6]^[8]. הביצית הפוכה, אַנְאַטְרוֹפִּית ( anatropous) - כלומר, הקודקוד של גוף הביצית מופנה אחורה בכיוון לבסיס העוקץ שלו. עמודי השחלה 5, חופשיים על פי רוב^[6].

הפרי הלקט יבש, מצולע, מוארך ומחודד בקודקודו, עוקצו נטוי מטה והוא מורכב מחמישה קשוות שווים סביב ציר מרכזי, כאשר כל אחד מהם מכיל מספר זרעים דחוסים וקטנים לאורך קליפת ההלקט (בפריקארפ), וכל זרע מכוסה באריל (מעטפת שומנית). ההלקט נפתח באמצעות קשוות והפְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal) - בדרך כלל הסדק מתחיל מהקודקוד כלפי מטה ומשם הוא נמשך לאורך תפר הגב של כל עלה שחלה, בחמציץ הסדק נפתח מלמטה כלפי מעלה^[8]^[6]^[3]. לחץ קל על ההלקט הבשל מביא לזריית הזרעים מסדקיו. ניתן להשוות את פליטתו של הזרע מהאריל (המעטפת השומנית האלסטית סביב הזרע) כשחרורו של חץ ממיתר מתוח ואצור אנרגיה בקשת. כאשר האריל נפתח או נקרע הוא מתיישר ויורה את הזרע דרך סדק בקליפת ההלקט. האריל נפלט מיד אחריו. עם פליטת הזרע הראשון מתרחשת פליטת הזרעים במעלה ההלקט כאפקט דומינו ללא השקעת אנרגיה^[3].

הזרעים קטנים ורבים, 1 עד 10 בכל מגורה, בעלי אנדוספרם רב ובשרני ובעלי תוספת אלסטית לבנה (אריל) המסייעת לזריקת הזרעים למרחק בעת ההבשלה. תוספת זו נאספת על ידי נמלים המסייעות בכך להפצת הזרעים^[7].

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא חמציץ קטן בוויקישיתוף

חמציץ קטן, באתר ITIS (באנגלית)
חמציץ קטן, באתר NCBI (באנגלית)
חמציץ קטן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
חמציץ קטן, באתר צמח השדה
חמציץ קטן, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
חמציץ קטן, באתר Tropicos (באנגלית)
חמציץ קטן, באתר GBIF (באנגלית)
חמציץ קטן, באתר The Plant List (באנגלית)
חמציץ קטן, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Oxalis corniculata L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Oxalis corniculata L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet
^ ¹ ² ³ .Li, S., Zhang, Y. & Liu, J, Seed ejection mechanism in an Oxalis species., Scientific Reports 10, 8855, 2020 doi: https://doi.org/10.1038/s41598-020-65885-2
^ Jodie S. Holt, Factors Affecting Germination in Greehouse-Produced Seeds of Oxalis corniculata, a Perennial Weed, American Journal of Botany (3)74, 3-1987, עמ' 429-436 doi: https://doi.org/10.2307/2443818.
^ חמציץ קטן, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272
^ ¹ ² ³ ⁴ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 380-381
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 217-218

[1] Oxalis corniculata L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] Oxalis corniculata L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet

[:0-3] ¹ ² ³ .Li, S., Zhang, Y. & Liu, J, Seed ejection mechanism in an Oxalis species., Scientific Reports 10, 8855, 2020 doi: https://doi.org/10.1038/s41598-020-65885-2

[4] Jodie S. Holt, Factors Affecting Germination in Greehouse-Produced Seeds of Oxalis corniculata, a Perennial Weed, American Journal of Botany (3)74, 3-1987, עמ' 429-436 doi: https://doi.org/10.2307/2443818.

[5] חמציץ קטן, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[:02-6] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272

[:12-7] ¹ ² ³ ⁴ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 380-381

[:2-8] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 217-218

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]