חמש התכונות הגדולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפסיכולוגיה, חמש התכונות הגדולות או מודל חמשת הגורמים ('Big Five Personality Traits') הן חמש תכונות בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם ועל האופן שבו הוא מתנהג. מודל חמש התכונות פותח על ידי הפסיכולוגים פול קוסטה ורוברט מקרי בשנות השמונים והתשעים. על פי מודל זה, ניתן לייחס שלל התנהגויות ומאפייני אישיות לחמישה ממדי אופי: מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מוכוונות (או רגש אחריות) ויציבות רגשית. ניתן לאפיין את האדם על ידי מציאת מיקומו בכל אחד מממדים אלו.

מודל חמש התכונות הוא המקובל ביותר כיום בפסיכולוגיית התכונות. תחילתה של זו בקרל יונג, שהדגיש את ממד המופנמות - מוחצנות ובמחקריהם של גורדון אולפורט, הנס אייזנק וריימונד קאטל, שהוסיפו גורמים נוספים, מקצתם נכללו גם במודל חמש התכונות.

טכניקת ניתוח גורמים, בחינת גורמי-על שעל פיהם ניתן להסביר מגוון רחב של תשובות במבחני אישיות, היא שעומדת בבסיס המודל.

חמש התכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחצנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מופנמות - מוחצנות

האדם המוחצן מפנה אנרגיות כלפי חוץ. הוא מעורה בחברה, פעלתן, אסרטיבי והרפתקני. האדם המופנם, בעל הדירוג הנמוך בסקלת המוחצנות, הוא ביישן, שקט וזהיר.

נועם הליכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל דירוג גבוה בסולם נועם ההליכות מאופיין בטוב לב, בטאקט, בנכונות לשתף פעולה ובנדיבות. בעל הדירוג הנמוך הוא ציני, קשה, גס ואנוכי. יש שמקשרים גם חמימות עם נועם הליכות, ויש שרואים בה תכונה האופיינית למוחצנים.

בממוצע, נשים הן בעלות דירוג נועם הליכות גבוה יותר.

מוכוונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום גבוה בממד המוכוונות מצביע על נכונות לעבודה קשה, אחריות, מעשיות ויכולת להתמקד במטרה. מיקום נמוך פירושו עצלנות, חוסר אחריות, הנאה מההווה ורישול.

יציבות רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם היציב רגשית הוא רגוע, בעל ביטחון עצמי וקר רוח. לעומתו, הנוירוטי נתון לרגש נחיתות ולהיסטריה ואפוף בחרדות.

סמל קולנועי לנוירוטיות נמצא בדמותו של וודי אלן. הנוירוטיות קשורה במוח לרגש שלילי ולחרדה, ויש המוצאים בה שני רכיבים נפרדים: חרדה ורוגז.

פתיחות מחשבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתיות ונכונות לחקור כיוונים אינטלקטואליים חדשים ולהתעניין בשלל תחומים מאפיינות אדם בעל דירוג פתיחות מחשבתית גבוה. צר האופקים, לעומת זאת, מוגבל בתחומי העניין שלו, בדמיון ובחיבה לאמנות.

נמצא שישנה קורלציה בין פתיחות מחשבתית לבין אינטליגנציה גבישית באופן חזק יותר מאשר אינטליגנציה נוזלית. [1]

שאלון NEO-Personality Inventory (שאלון מצאי עמ"פ האישיות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלון Neo-Personality Inventory, (שאלון מצאי עמ"פ האישיות) - על פי תסביך-עצבנות (נוירוטיות), מופנמות-מוחצנות ופתיחות, שפותח בידי פאול קוסטה והנס מְקרֵיי, בוחן שש פנים של כל אחת מחמש התכונות. לדוגמה: עבור נועם הליכות נבחנים - יושר, אמון, אלטרואיזם (כלומר: זולתנות מסירות והקרבה עצמית), צניעות, רכות ונכונות לציית. לכל פן מוקדשות שמונה שאלות. בסך הכול מכיל השאלון 240 שאלות. על פי התשובות נקבע מיקומו של הנבדק בממדי חמש התכונות. במחקר לגבי שאלון זה לאורך זמן, נמצא שיש דמיון רב בין האופן שבו מתואר אדם על ידי עצמו לבין האופן שבו הוא מתואר על ידי חבר, או במידה רבה עוד יותר, על ידי בן זוג.

האישיות וחמש התכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שחמש התכונות הן אוניברסליות במידה רבה. אף שלא בוצעו מחקרים רבים על תרבויות לא אירופאיות, אלו שבוצעו איששו את המודל. היו שהציעו להוסיף לגבי בני תרבויות מסוימות ממד אישיות נוסף שיצביע על מחויבותם למסורת התרבותית.

ההנחה היא שהרקע לחמש התכונות הוא ביולוגי במידה רבה. אמנם שינוי בתכונות אינו בלתי אפשרי, ורק מעטים יסברו שתכונות אלו יציבות במידה שבה אינטליגנציה יציבה, אך המידה המדויקת שבה רווח שינוי בתכונות שנויה במחלוקת. מקרי וקוסטה הטעימו את אופיין הביולוגי של התכונות. הסביבה, לדעתם, באה לידי ביטוי במרכיבי אישיות אחרים: תפיסה עצמית, מטרות ועמדות. עם זאת, ניתן לספק גם הסבר סביבתי לכך שתכונות הן עקביות למדי: אדם נוטה למצוא עצמו בסביבות המתקפות את נטייתו הראשונית, ודבר זה תורם ליציבות התכונות. לדוגמה, אדם מוחצן ירבה ללכת למסיבות ולאירועים חברתיים המוניים, ילמד להפיק מהם הנאה רבה ומוחצנותו תתקבע.

נמצאו ראיות לכך שילדים בכורים הם בעלי מוכוונות גבוהה יותר ומוחצנות רבה יותר, ומנגד - אוחזים במיקום נמוך יותר בדירוג נועם ההליכות והפתיחות המחשבתית.

אצל ילדים ניתן להבחין בשבע תכונות מרכזיות. הפעלתנות והחברותיות נבדלות אצלם. רק מאוחר יותר, כאשר תתמעט חשיבותה של פעלתנות שאינה בהקשר חברתי, הן יתמזגו לכדי ממד המוחצנות. גם רגזנות ופחדנות אינן זהות אצלם ורק אצל מבוגר הן הופכות לממד אחד של נוירוטיות.

עם תום תקופת ההתבגרות הולך ועולה הדירוג בנועם ההליכות, במוכוונות וביציבות הרגשית ואילו מידת המוחצנות יורדת. חסרון שמביאה עמה עליית הגיל היא ירידה בפתיחות המחשבתית.

קיימים "שילובים מסוכנים": לפושעים אופיינית מוכוונות נמוכה שבאה עם מיקום נמוך בסקלת נועם ההליכות. מנגד, מוכוונות גבוהה שלצדה יציבות רגשית נמוכה עלולה להתבטא באובססיביות.

יש עבודות הדורשות תכונות אופי מסוימות. מבדרן יש לצפות בדרך כלל לאופי מוחצן, ומוחצנות חשובה בדרך כלל גם לאנשי ציבור, אם כי היו פוליטיקאים מצליחים שנודעו במופנמותם. עבודותיהם של סופרים, אמנים וחוקרים דורשות פתיחות מחשבתית גבוהה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מודל חמש התכונות נמתחה ביקורת מכיוונים שונים. יש שטוענים שאין די בחמש התכונות ואחרים סוברים שניתן להסתפק בפחות.
המודל אינו מספק פתרון טיפולי ואין הוא מסביר כיצד תכונות אופי יכולות להשתנות. עם זאת, ניתן להפיק ממנו תועלת לצרכים שונים, בין השאר: אבחון תעסוקתי ושידוכים.

קשה לראות את המודל כתאוריית אישיות מגובשת. יש בו תיאור, אך אין בו הסבר. אין זה ברור, למשל, מדוע רמת הפעלתנות ורמת החברותיות מתחברות יחדיו לגורם אחד - מוחצנות.
המודל מתעלם משלל תכונות חשובות: חוש הומור, גבריות/נשיות, מידת הדתיות ועוד. בעיקר הוא מתעלם מהזהות ומתפיסת העצמי שחשיבותן בהגדרת האישיות רבה. נעדרת ממנו כליל התייחסות למצבים, אין הוא מסביר מדוע בסיטואציה אחת יכול אדם להתנהג באופן השונה מאוד מהתנהגותו במצב אחר. בעיה מתודולוגית קשה עם המודל היא הסתמכותו הרבה על דיווח עצמי בשאלונים, דיווח שעלול להיות מוטה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]