חנאן אל-שייח'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנאן אל-שייח' ביריד הספרים בהלסינקי בשנת 2003

חנאן אל-שייח'ערבית: حنان الشيخ. נולדה ב-12 בנובמבר 1945 בביירות), היא סופרת לבנונית, הידועה בעיקר ביצירותיה המתארות את מעמד האישה בחברה הערבית המודרנית.

אל-שייח' גדלה באזור השמרני של העיר ביירות בשכונת ראס אל-נבא ולמדה בבית ספר יסודי דתי מוסלמי לבנות. בגיל 16 החלה לכתוב ולפרסם מאמרים בעיתון א-נהאר בו עבדה מאוחר יותר. נרשמה ללימודים בקולג' האמריקאי לבנות בקהיר ושהתה במצרים בין השנים 1963 ל-1966. מאוחר יותר שבה ללבנון והחלה לעבוד בתחנת הטלוויזיה ככתבת במגזין נשים, שם עבדה עד שנת 1975.

את הרומן הראשון שלה פירסמה בקהיר בשנת 1970, והוא נשא את השם "התאבדותו של אדם מת" (אנתחאר רג'ל מית - إنتحار رجل ميت). רומן זה - וכמוהו גם יצירות מאוחרות יותר פרי עטה של א-שייח' - עוסק במערכת היחסים בין המינים, מאבקי כוח, ושליטה פטריארכלית.

ב-1976 עברה להתגורר בערב הסעודית בשל מלחמת האזרחים בלבנון, אירוע שהותיר את חותמו עליה והביא ללידת ספרה השלישי "הסיפור של זהרה" (חכאית זהרה - حكاية زهرة). את הספר הוציאה לאור בכספה הואיל ואף מוציא לאור לא היה מוכן לפרסם ספר שמבקש להתמודד עם מציאויות חברתיות כואבות, הן בתחום הפוליטיקה והן במיניות והחיים הפרטיים.

בשנת 1982 עברה להתגורר בלונדון, ובשנת 1989 פירסמה ספר נוסף "ניחוח האייל" (מסכ אלר'זאל - مسك الغزال), שגם הוא נאסר לפרסום במדינות אחדות במזרח התיכון. ספר זה עמד בראש רשימת רבי המכר באותה תקופה. בשנת 1992 פירסמה את הרומן "דואר ביירות" (בריד ביירות - بريد بيروت), שמציג חליפת מכתבים - אשר כולם נכתבו במהלך מלחמת האזרחים בלבנון - בין אישה מוסלמית בשם אסמאהן לבין מספר ממוענים שונים, חלקם חיים וחלקם מתים. בשנת 1994 פרסמה את "אטאטא את השמש מהגגות" (אוקנס אל-שמס ען אל-סטוח - أكنس الشمس عن السطوح), שהוא אוסף של 19 סיפורים קצרים. הספר תורגם לעברית בהוצאת אנדלוס.

אל-שיח' פירסמה גם יצירות נוספות ובהן מחזות. יצירותיה מעוררות אצל הקורא שאלות בכל הנוגע למערכות יחסים בין תרבות, מגדר, גזע, אומה ומדינה. היא זוכת פרס הרומן הערבי לשנת 2011.

הסיפור של זהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסיפור של זהרה

"הסיפור של זהרה" (חכאית זהרה - حكاية زهرة) הוא רומן שנכתב בשנות השמונים (1986). בכותרתו הוא נושא את שמה של גיבורת הסיפור, זהרה (زهرة، פרח), שמשתייכת לקטוגרית דמויות הידעות בחקר הספרות בשם אנטי גיבור. זהרה, נערה מדרום לבנון ובת למשפחה שיעית, עוברת בילדותה התעללות מינית בידי בן-דודה ומנסה עם התבגרותה להימלט מזכרונות אלה והן מאהבה נכזבת בביירות. כתוצאה, נוסעת זהרה לאפריקה, שם היא מתחתנת עם בחור בשם מאג'ד, אך מאבדת את שפיותה וחוזרת לביירות ששקועה במלחמת האזרחים הלבנוני.

הסיפור של זהרה הוא אינו הסיפור האישי שלה אלא סיפורה של לבנון. עם זאת, וכמו סיפורן של נשים רבות, התרבות המתוארת בספר של התעללות מינית, אונס, תופת, שיגעון וחוסר-יכולת לשלוט במצב, מהווים סמלים אוניברסליים ואישיים. הרומן תורגם לעברית על ידי חמזה ר'אנאים וראה אור בשנת 2004 בהוצאת אנדלוס.

ספריה בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בירות בלוז: רומן; מאנגלית: דינה מרקון, ירושלים: כרטא ('ספרות מן הים התיכון'), תשס"א 2001.
  • הסיפור של זהרה; מערבית: מחמד חמזה ע'נאים, תל אביב: אנדלוס, 2004.
  • אטאטא את השמש מהגגות; מערבית: רנה פלסר; עריכת התרגום: ימפה בולסלבסקי, תל אביב: אנדלוס, 2005.