חנה אזולאי-הספרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנה אזולאי-הספרי
חנה 48.JPG

חנה אזולאי-הספרי, אוגוסט 2004
תאריך לידה: 29 ביוני 1960 (בת 54)
מקום לידה: באר שבע
פרסים: פרס אופיר 1995
"פרס תא המבקרים" לקולנוע
דמות ידועה: "לבנה" בחולה אהבה בשיכון ג', "רחלי" בשחור, סולי ברזל בפולישוק ו"נאדיה" בנאדיה.
הופעת בכורה: נאדיה
עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים: מחזות: "בטולות שידוך" (התיאטרון הקאמרי), "סליחות" (תיאטרון בית ליסין) "מימונה" (תיאטרון בית ליסין)
פרופיל ב-IMDb

חנה אזולאי-הספרי (נולדה ב-29 ביוני 1960) היא שחקנית, תסריטאית, מחזאית ובמאית קולנוע ישראלית, זוכת פרס אופיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזולאי-הספרי נולדה בשכונה ד' בבאר שבע בשם חנה אזולאי. בנעוריה עברה לגור בפנימייה ולמדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים. לאחר שהפכה לשחקנית תועדה (יחד עם אחרות) בסרט "מחוננות" ובו חזרה לאותה תקופה בחייה בביקורת. בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל. לאחר שירותה הצבאי למדה משחק בחוג לתיאטרון ובחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזולאי-הספרי הייתה ממקימי "קבוצת התיאטרון הפשוט", שבה הופיעה בהצגות רבות ובהן בהצגה "תשמ"ד", שזכתה במקום ראשון בפסטיבל עכו ועל משחקה קיבלה אף את פרס "השחקנית הטובה ביותר" 1983.

שיחקה בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון באר שבע ובתיאטרון בית ליסין וגילמה תפקידים רבים ומרכזיים.

כתבה את המחזות:"בטולות שידוך" שהוצג בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון "The Red Lion" בלונדון; את "סליחות" שהוצג בבית ליסין, ואת "מימונה" שהוצג אף הוא בתיאטרון בית ליסין.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחקה בסרטים ישראלים רבים, בהם: "נאדיה" (בתפקיד נאדיה), "כביש ללא מוצא" (בתפקיד אילנה), "המחצבה" (בתפקיד אסתר), "בנות" (בתפקיד שולי חזן), "שחור" (בתפקיד חלי), "חולה אהבה בשיכון ג'" (בתפקיד לבנה) "שושלת שוורץ" (בתפקיד רונית), "שבעה" (בתפקיד סימונה), צמות בבימוי יצחק חלוצי, ובסרטים האמריקאים "מחץ הדלתא-3" ו"המגן האנושי".

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחקה בסדרות טלוויזיה רבות ובהן "אסתי המכוערת" (בתפקיד מיכל קצב), "אהבה מדרגה ראשונה" (בתפקיד נאוה כהן), "צמות" ו"הבורר" (בתפקיד גילה אסולין), פולישוק (בתפקיד סולי ברזל הרל"שית) וכן במספר סדרות טלוויזיה גרמניות.

כתבה את התסריט לסרט "שחור". יצרה והנחתה את הסדרות הדוקומנטריות "הפועלות" ו"אימפריה קטנה שלי", על העצמת נשים באמצעות יזמות עסקית. כמו כן, כתבה את התסריט של מספר פרקים בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי". הפיקה, כתבה, ביימה ושחקה בסרטה "אנשים כתומים" שיעלה לאקרנים במהלך 2013.

זכתה בפרס "חבר השופטות" בפסטיבל הנשים ברחובות 2013 על סרטה "אנשים כתומים".

משנה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה אזולאי-הספרי ויוני המנחם בסרט "מבעד לעיניים"

אזולאי-הספרי היא יוצרת פמיניסטית מזרחית. הדמויות אותן היא משחקת, יוצרת ומציגה בסרטיה הקולנועיים והתיעודיים, מעלות סוגיות הנוגעות במגדר, זהות ומעמד בחברה הישראלית. סרטיה "שחור" ו"אנשים כתומים", וסרטי תעודה אותם היא מנחה ומובילה, כגון הסדרות "הפועלות" ו"איפריה קטנה שלי" בה מככבות נשים מהפריפריה, מעלים לסדר היום הציבורי סוגיות של צדק חברתי. בחודש מרץ 2015 הציגה קטעים מסרטה "אנשים כתומים" בוועידה הבינלאומית למעמד האישה באו"ם ונשאה נאום בגנות התופעה של נישואי ילדות בעולם.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזולאי-הספרי מתגוררת כיום ביפו, נשואה לבמאי והמחזאי שמואל הספרי ולהם שלושה ילדים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס השחקנית הראשית של האקדמיה לקולנוע (פרס אופיר) בשנת 1987 (עבור תפקידה בסרט "נאדיה").
  • פרס השחקנית הראשית של האקדמיה לקולנוע (פרס אופיר) בשנת 1995 (עבור חולה אהבה בשיכון ג').
  • סרטה "שחוּ‏ר" זכה בפרס האקדמיה הישראלית כסרט השנה לשנת 1994.
  • צל"ש בפסטיבל ברלין 1995 לסרט "שחוּ‏ר".
  • פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל "טרויה" שנערך בפורטוגל בשנת 1995 לסרט "שחור".
  • פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים 2008 על תפקידה בסרט "שבעה" בבימוי שלומי אלקבץ ורונית אלקבץ.
  • פרס תא המבקרים לשנת 2008 על תפקידה בסרט "שבעה"
  • פרס "חבר השופטות" בפסטיבל הנשים ברחובות 2013 על סרטה "אנשים כתומים"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנה אזולאי-הספרי בוויקישיתוף
קודמת:
1994 - רונית אלקבץ
זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר לשנת 1995 - חנה אזולאי-הספרי ("חולה אהבה בשיכון ג'") הבאה:
1996 - לוסי דובינצ'יק