חנה לסלאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנה לסלאו
Hana Laszlo.jpg

חנה לסלאו, 2004
תאריך לידה: 14 ביוני 1953
פרסים: פרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית הצגת הבידור הטובה ביותר לשנת 2005, פרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע בקאן (על "אזור חופשי"), אשת השנה בקולנוע בטקס "אנשי השנה 2005".
דמות ידועה: סבתא זפטא, המנקה קלרה
הופעת בכורה: ראש כרוב
חנה לסלאו, נטלי פורטמן ועמוס גיתאי במהלך צילומי הסרט "אזור חופשי".

חנה לֶסְלַאו (נולדה ב-14 ביוני 1953) היא שחקנית, קומיקאית וזמרת ישראלית.

לסלאו שיחקה במספר רב של סרטים, תוכניות טלוויזיה, הצגות והופעות בידור וידועה בלשונה החדה, בנוכחות הבולטת שלה בכל תפקיד ששיחקה ובדמויות הקומיות שהמציאה כמו "סבתא זפטא" ו"המנקה קלרה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריה ותחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסלאו גדלה ביפו לזוג ניצולי שואה ממוצא פולני (אביה ניצול גטו לודז') במשפחה בת ארבעה ילדים. היא שירתה בין השנים 1972-1973 בלהקת פיקוד דרום. התוכניות שבהן השתתפה במסגרת הלהקה היו "מדרום תיפתח הטובה" ו"חול בקפה".

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 השתתפה לסלאו בתוכנית הטלוויזיה לילדים "ראש כרוב" שם הנחתה שרה ורקדה לצד אמנים נוספים והחלה להסתמן כהבטחה. בשנת 1976 לקחה חלק ברביעיית הבנות של מועדון התיאטרון (יחד עם גליה ישי, מיקי קם ושולי לב) ובאותה שנה השתתפה בתוכנית הילדים "מה פתאום" (קישקשתא) והייתה הראשונה שהגישה בתוכנית זו את פינת המשחק שלוותה בשיר "כולכם שחקו נא איתי".

בשנות השבעים שיחקה לסלאו תפקידים קומיים בסרטים הישראליים: בסרט הפולחן "גבעת חלפון אינה עונה" (1976), "קשר הדבש" (1977), "הצילו את המציל" (1977), "מיליונר בצרות" (1978), "בלפר" (1978).

בשנת 1978 העלתה יחד עם גדי יגיל את המחזמר "החיים הם לא ירח דבש".

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים אלו היא שיחקה בסרטו של אסי דיין "עם ישראל חי" (1981) ובסרט "קוני למל בקהיר" (1983).

בשנת 1981 השתתפה לסלאו במופע הבידור "ברנשים וחלומות" לצד אילי גורליצקי, ירדנה ארזי, ששי קשת, שולה חן ועוד. מופע זה נחל הצלחה מרשימה. במהלך שנות השמונים השתתפה לסלאו במספר פרויקטים לילדים, בהם אלבומי הילדים שהקליטה "מאה שירים ראשונים - כל שירי הילדות שלנו" (1981), "אלבום שירים לטף מ-א ועד ת" (1985) ו"חג שמח ילדים", הצגות כמו "אלוף בצלות ואלוף שום" ובמופעי ילדים. בשנת 1985 הנחתה את הפסטיבל לשירי ילדים לצדו של אייל גפן והתחרתה עם השיר "קוראים לי סבתא זפטא" שזכה במקום האחרון,וכן התחרתה עם אייל גפן עם השיר "בבקשה זו לא מילה קשה" שזכה במקום השישי, ובפסטיגל 1989 הנחתה לצד ספי ריבלין וציפי שביט והתחרתה עם השיר "אבא'לה אמא'לה" שזכה במקום הרביעי.

באמצע שנות השמונים, לסלאו פרצה שוב לתודעת הקהל כאשר הופיעה בתוכנית הבידור בערוץ 1 "סיבה למסיבה" שם גילמה את דמותה של "סבתא זפטא" לראשונה, אשר זכתה לאהדה גדולה ובעקבות כך לפינה קבועה מדי שבוע. באחת הפינות היא שרה יחד עם ג'קי מקייטן את השיר הפארודי "מריומה" שהיה ללהיט התקופה ודורג במקום גבוה במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה. בנוסף, היא הנחתה מספר תוכניות של "זהו זה". בשנת 1986 יצאה לראשונה בתוכנית בידור "בחיוך ישיר" ,שבה הופיעה לראשונה בדמות המנקה קלרה (במערכון בו היא מחפשת את בעלה משה) ובמערכונים נוספים, ביניהם דמותה של אסתר התימניה משעריים שחוזרת מחו"ל ומספרת את קורותיה.

במהלך העשור העלתה לסלאו את תוכניות הבידור "סקס, שקרים וחנה לסלאו" ו"החיים על פי לסלאו" (שנחשבה לתוכנית המצליחה ביותר שלה), והפכה לסוללת דרך לקומיקאיות נוספות, שלא בלטו עד אז בנוף הבידור הישראלי.

שנות התשעים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים השתתפה לסלאו במופעי הבידור "הללויה הוליווד" ו"כשצביקה פגש את חנה" עם צביקה הדר, שלא זכו להצלחה.

לאחר מספר שנים בהן לקחה פסק זמן מעולם הבידור, חזרה לסלאו להופיע בשנת 2001 במופע הבידור "קונגרס הנשים המצחיקות", אותו כתב דודו דותן. בשנת 2003 העלתה את המופע "יותר חנה מלסלאו", שם היא גוללה את סיפור חייה כבת הדור השני לשואה לצד הגיגים מצחיקים מחייה. תוכנית זו זכתה בשנת 2005 בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית הצגת הבידור הטובה ביותר של השנה. היא הופיעה גם במספר הצגות תיאטרון, בין היתר במחזמר "ברנשים וחתיכות" ובהצגות "צימוקים ושקדים" בתיאטרון יידישפיל ו"מבקר המדינה 2005" בהבימה. בשנת 2008 נכנסה לדמות הזונה בהצגה מאת חנוך לוין "יאקיש ופופצ'ה" של תיאטרון גשר, וכן את תפקיד המשרתת בהצגה טרטיף מאת מולייר בתיאטרון גשר ולאחר מכן כיכבה בהצגות הבידור "האמא של הרווקה" ו"אין כמו משפחה" ובהצגות הילדים "אלאדין", "בילבי", "101 כלבים דלמטים", "אצלנו בחצר" ו"סינדרלה".

בשנים 2005 -2004 היא הנחתה את שעשועון הטלוויזיה "החוליה החלשה", השתתפה בשתי העונות הראשונות של הטלנובלה "השיר שלנו" בתפקיד נעמי שחר, והוציאה קלטת וידאו לילדים בשם "בישול זה קול".

בשנת 2003 הופיעה בסרטו של עמוס גיתאי "עלילה", ובשנת 2005 שיחקה בתפקיד ראשי בסרטו נוסף של גיתאי, "אזור חופשי", אשר זכה להצלחה בינלאומית. לסלאו זכתה על התפקיד הדרמתי של ניצולת השואה אותו גילמה בסרט בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע בקאן ואף נבחרה כאשת השנה בקולנוע בטקס "אנשי השנה 2005". תפקיד זה הראה את כוחה הגדול גם בתפקידים דרמטיים על המסך הגדול; היא המשיכה בכך גם בסרט הישראלי "שבעה" של האחים שלומי ורונית אלקבץ ובסרט ההוליוודי "אדם בן כלב". בשנת 2008 זכתה במסגרת פסטיבל ורשה "OSKARIADA" במקום השלישי עם סרט הסטודנטים "מזל" בבימוי של רועי שר.

בטלוויזיה דיבבה לסלאו בתוכנית האנימציה "היפשושיות" בערוץ 24 את שתי הדמויות הראשיות, המבוססות על הזמרות יפה ירקוני ושושנה דמארי, המדברות על מוזיקה עכשווית בפורמט המבוסס על "ביוויס ובאטהד". היא העלתה עונה אחת של תוכנית האירוח "תעשו מקום לחנה לסלאו" בערוץ 2, השתתפה בעונה השלישית של סדרת המציאות "פעם בחיים" של yes, שבמסגרתה נשלחה יחד עם רנא רסלאן לחיות בכפר בדואי בדרום הארץ, והתארחה מספר פעמים בתוכנית "שולץ", שבה שיחקה את עצמה בהומור כאישה המונית ושתלטנית. כמו כן, שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "אמאל'ה" יחד עם אורנה בנאי.

ביוני 2009 עלתה בערוץ HOT3 של חברת HOT הסדרה "מה שנחוץ לרווק", אותה ביימה וכתבה עירית לינור, על פי ספרה של ג'יין אוסטן "גאווה ודעה קדומה", שם שיחקה את אורה שדה. בספטמבר 2009 החלה להשתתף כחברה בצוות הקבוע של תוכנית הטלוויזיה "צחוק מעבודה". ב-2010 החלה להגיש את התוכנית "תפילו אותי מהרגליים" בערוץ מוסיקה 24 והצטרפה לצוות השופטים בתוכנית הריאלטי של רשת "רוקדים עם כוכבים".

ביולי 2010 שיחקה כפסיכולוגית בסדרה הצרות שלי עם נשים ובאותה שנה שחקה במחזמר "101 כלבים דלמטים" בתפקיד קרואלה דה ויל.

בשנת 2011 החלה להשתתף בתוכנית 'בנות הזהב הגרסה הישראלית' ששודרה בערוץ 10 .

ב-15 באפריל 2012 עלתה לאוויר הסדרה היומית "תנוחי", המשודרת ב-HOT3 ומספרת את סיפורן של ארבע נשים רעות מטלנובלות-עבר. בסדרה מגלמת לסלאו שוב את נעמי שחר מהטלנובלה "השיר שלנו" ובחנוכה 2012 היא מככבת במחזמר "סינדרלה" בתפקיד האם החורגת המרשעת.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסלאו הייתה נשואה למפיק אביב גלעדי, ולשניים שני בנים. בהמשך היא נישאה בשנית לאיש העסקים בני בלוך, והשניים התגרשו כעבור שש שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]