חנה ריבקין-בריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנה ריבקין-בריק
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תאריך לידה 23 ביוני 1908
מקום לידה סוּרַאז', פלך צ'רניגוב, רוסיה (רוסיה הלבנה)
תאריך פטירה 19 בדצמבר 1970 (בגיל 62)
מקום פטירה תל אביב
לאום יהודייה שבדית ממוצא רוסי
תחום יצירה צילום
יצירות ידועות סדרת ספרי תצלומי ילדים מארצות שונות

חנה (אנה) ריבְקין-בּריק (לעתים נכתב רִבקין; בשבדית: Anna Riwkin-Brick;‏ 23 ביוני 190819 בדצמבר 1970) הייתה צלמת יהודייה שבדית ילידת רוסיה. נודעה בעיקר בסדרת ספרי תצלומי ילדים מארצות העולם שנעשו בשיתוף עם הסופרת אסטריד לינדגרן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה (אנה) ריבקין נולדה בקיץ 1908 למשפחה יהודית ציונית בסוּרַאז' שבפלך צ'רניגוב של רוסיה (רוסיה הלבנה), בתם של פרידה לבית פרלמן (1881–1944) ואלכסנדר (סֶנדֶר) ריבקין (1878–1930?). אביה, יליד הומל, למד פילוסופיה‎ באוניברסיטת היידלברג (עם יוסף קלוזנר); ב-1897, במהלך לימודיו, נמנה עם צירי הקונגרס הציוני הראשון, שהתכנס בבזל. בילדותה, ב-1912 שבה חזרה המשפחה לעיירת הולדתו של אביה, הומל, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה היגרה המשפחה לסטוקהולם בירת שבדיה. אביה, שהתבסס בעיר כתעשיין, היה גם מרצה וסופר חובב, ובית המשפחה היה מוקד תרבות ובית ועד לסופרים.‏[1] בילדותה למדה ריבקין בלט, אך עקב פציעה נעצרה הקריירה שלה בגיל מוקדם.

בשנת 1927 הועסקה כעוזרת צלם אצל מואיז בנקו (Moisé Benkow), ובשנת 1928, כשהייתה בת עשרים, פתחה את סטודיו הדיוקנאות שלה בסטוקהולם. בשנת 1929 נישאה לעיתונאי והמתרגם דניאל בריק, והחלה לשווק את עבודותיה על ידי הצגת דיוקנאות של סופרים ואנשי רוח צעירים מקרב מכריו של בעלה.

כרקדנית לשעבר המשיכה להתעניין בפן הצילומי של נושא המחול ואיירה ספר על ריקוד השבדי (Svensk danskonst på scen och i skola,‏ 1932). בשנת 1960 איירה ספר על בלט, Balettskolan, עם טקסטים של הכוריאוגרפית בירגיט קולברג (אנ').

משנת 1930 הוסיפה ריבקין עבודה עיתונאית לרפרטואר שלה, ושיתפה פעולה במספר ספרים עם עיתונאים וסופרים. לאחר מלחמת העולם השנייה עבדה עבור המגזין השבדי Se, ובמהלך עבודתה ערכה נסיעות רבות בתוך שבדיה ולחו"ל, כגון יפן, קוריאה, ישראל והודו. ברבים מהטיולים הללו הביאה חומר עודף שהשתמשה בו לאחר מכן לסדרה של 17 ספרי ילדים, שכל אחד מהם התמקד בחיי היום-יום של ילד במקום או במדינה מסוימים. אסטריד לינדגרן כתבה את הטקסט לתשעה מתוכם.

בין היתר, הוציאה בשנים 1948[2] ו-1955 ספרים על הופעתה של מדינת ישראל בשילוב של טקסט של בעלה, ולקחה חלק בתערוכת הצילומים "משפחת האדם", שהוצגה לראשונה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ב-24 בינואר 1955.

ריבקין-בריק נפטרה בדצמבר 1970 בתל אביב, בגיל 62. נקברה בבית העלמין הדרום.‏[3]

על פי צוואתה, לאחר מותה נתרמו תצלומיה למוזיאון לאמנות מודרנית (Moderna Museet) בסטוקהולם. בשנת 2004 נערכה בו תערוכה של תצלומיה. אוסף הצילומים הגדול שלה, שכלל 50,000 תצלומים, נתרם על פי צוואתה לארכיון הצילומים של קרן היסוד.‏[4] אוסף תצלומיה נמצא כיום בארכיון הציוני המרכזי[5] ולדברי דבורית שרגל, שיצרה סרט דוקומנטרי על ריבקין, הוא כולל 22,000 תצלומים.‏[6]

בשנת 1973 קבעה אגודת הצלמים של שבדיה פרס שנתי לצילום על שמה.‏[7]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה של ריבקין-בריק, דניאל בריק (Daniel Brick;‏ 1903–1987), היה עורך דין, נציג הסוכנות היהודית בשבדיה, מראשי ההסתדרות הציונית בשבדיה, משורר, סופר ומתרגם, העורך-המייסד של העיתון היהודי-שבדי הציוני "יודיסק קרניקה" (Judisk Krönika (אנ')).‏[8][9]

אחותה הבכורה, אוגניה סֶדרברג (Eugénie Söderberg;‏ 1903–1973) (אנ') הייתה סופרת ועיתונאית שבדית-אמריקאית. הייתה נשואה למיקאל סדרברג, בנו הצעיר של היאלמר סדרברג (אנ'), עד מותו ב-1931. כעבור עשור היגרה לארצות הברית, ושם נישאה לסוחר האמנות וחוקר אפלטון הוגו פֶּרלס (אנ').

לאנה ריבקין לא היו ילדים משלה. אחיה ואחיותיה לא הביאו גם הם ילדים לעולם כך שמשפחת ריבקין הגיעה לסוף דרכה עם מותו של אחרון האחים.

אחיה הצעיר יוסף ריבקין (Josef Riwkin;‏ 1909–1965) (שב'), היה עורך ומתרגם, אשתו אסתר ריבקין הייתה גם היא סופרת.‏[1]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום עברי:

  • אֶלֶה קָרִי הילדה מלפלנד; תמונות: חנה ריבקין-בריק; סִפור: אלי ינס (גר'); עברית: לאה גולדברג, מרחביה: ספרית פועלים ('אנקורים'), תשי"ד.‏[10] ("מעֻבַּד לילדי ישראל על ידי לאה גולדברג על פי הספר 'נודי הצפון' מאת אלי ינס וחנה ריבקין")
  • מלכת שבא הקטנה: סיפור מחיי ילדים עולים; מסופר על ידי לאה גולדברג; מצולם על ידי חנה ריבקין-בריק, תל אביב: ספרי צבר, 1956.
  • נוֹריקוֹ-סאן, הילדה מיפן; תמונות: חנה ריבקין-בריק; סִפור: אסטריד לינדגרן; עברית: לאה גולדברג, מרחביה: ספרית פועלים ('אנקורים'), 1957.
  • סִיאָה הילדה מאפריקה; צִלמה: חנה ריבקין-בריק; סִפרה: אסטריד לינדגרן; עִבְּדה: לאה גולדברג, מרחביה: ספרית פועלים ('אנקורים'), 1959.‏[11]
  • בני הדודים משבדיה; [תמונות] אנה ריבקין בריק; [סִפור] אסטריד לינדגרן; עברית אביבה אגמון, תל אביב: אור עם ('סדרת ילדי העולם'), 1959.
  • לילבֶּס, ילדת-הקרקס; צִלמה: חנה ריבקין-בריק; סִפרה: אסטריד לינדגרן; עִבְּדה: לאה גולדברג, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"א.
  • הרפתקה במדבר; צילומים: חנה רבקין-בריק; סיפור: לאה גולדברג, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ו.
  • נואי הילדה מתילנד; תמונות: חנה רבקין-בריק; סִפור: אסטריד לינדגרן; עברית: לאה גולדברג, תל אביב: ספרית פועלים, תשכ"ח 1967.
  • גֶנֶּט הילדה מאטיופיה; תמונות: חנה ריבקין-בריק; סִפרה: ורה פורסברג; עברית: מירה מאיר, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ל.‏[12]
  • דירק, הילד מהולנד; תמונות: חנה ריבקין-בריק; סִפור: אסטריד לינדגרן; עברית: לאה גודלברג, מרחביה: ספרית פועלים, תש"ל.‏[13]
  • סָלימה, הילדה מקשמיר; תמונות: חנה רבקין-בריק; סִפור: ורה פורסברג; עברית: מירה מאיר, מרחביה: ספרית פועלים, תשל"ג.
  • מַטִּי מפינלנד; אנה ריבקין-בריק, אסטריד לינדגרן; עברית: אביבה אגמון, תל אביב: אור עם ('ילדי העולם'), תשל"ט 1979.
  • מוֹקִיהָנָה מהָוָי [=הוואי]; צילומים: אנה ריבקין-בריק; סיפור: אויגניה סודרברג (אנ'); תרגום: אביבה אגמון, תל אביב: אור עם ('ילדי העולם'), תש"ם.

תערוכותיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1954מוזיאון תל אביב[14] (תערוכה המסכמת 25 שנות צילום, בנושאי ישראל, יוון, טורקיה, לפלנד, דיוקנאות ותמונות-ריקוד; הוצגה במקור בסטוקהולם).
  • 1969 (תשכ"ט) – "אנה ריבקין-בריק: מסע מסביב לעולם – בעין המצלמה", מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף).‏[15]

לאחר מותה:

סרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בדצמבר 2014 יצא לאקרנים סרט דוקומנטרי של דבורית שרגל, "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?" העוסק בחיפוש אחר גיבורי הספרים המצולמים של אנה (חנה) ריבקין-בריק.‏[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאה גולדברג, 'הצלמת חנה ריבקין-בריק', בתוך קובץ מאמריה בין סופר ילדים לקוראיו: מאמרים בספרות ילדים; כינסה והקדימה דברים: לאה חובב, תל אביב: ספרית פועלים ('השכלה וחינוך'), תשל"ז, עמ' 96–98. (המאמר התפרסם במקור ב"דבר הפועלת" שנה כ', חוברת 10, תשרי תשט"ו, אוקטובר 1954.)
  • Helene Ehriander, 'Everyday and Exotic: Astrid Lindgren's Co-operation with Anna Riwkin-Brick,' in: Bettina Kümmerling-Meibauer and Astrid Surmatz (eds.), Beyond Pippi Longstocking: Intermedial and international aspects of Astrid Lindgren's works, New York: Routledge, 2011, pp. 155-172.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סדרת ילדי העולם:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Barbara Lipman-Wulf, Eugenie Soderberg Collection: Introduction, Nordstjernan-Svea (Brooklyn, N.Y.), 110: 24 (June 17, 1982), באתר האוספים המיוחדים וארכיוני האוניברסיטה, אוניברסיטת סטוני ברוק (באנגלית).
  2. ^ אירמה פולאק, הצלחה מיוחדת לספר על ארץ-ישראל בשוודיה, דבר, 29 באפריל 1949.
  3. ^ חנה רבקין-בריק, דבר, מודעת אבל, 20 בדצמבר 1970 (מודעה).
  4. ^ אנה ריבקין-בריק תוריש 50,000 צילומים לקרן-היסוד, דבר, 20 בפברואר 1969; את החתן והכלה צילמה בגן הילדים, מעריב, 22 בינואר 1971; אריאלה הראל, אמנות דוקומנטארית: (תערוכת צילומים מאת חנה ריבקין-בריק, מוזיאון ישראל), דבר, 2 ביוני 1972.
  5. ^ אנה ריבקין, באתר הארכיון הציוני המרכזי.
  6. ^ דבורית שרגל, כך עורכים בוויקיפדיה, בבלוג "ולווט אנדרגראונד", 11.12.2014.
  7. ^ פרס על-שם חנה ריבקין-בריק, דבר, 11 ביוני 1973.
  8. ^ https://www.realisten.se/2007/12/21/manga-vill-gratulera-nar-judisk-kronika-fyller-75-ar/
  9. ^ נטיעת יערות קהק"ל לכבוד עסקנים משבדיה, על המשמר, 30 במרץ 1952.
  10. ^ יפה קרינקין, אלה קרי, הילדה מלפלאנד, על המשמר, 13 באוגוסט 1954, המשך.
  11. ^ סיאה הילדה מאפריקה, דבר, 7 באוגוסט 1959.
  12. ^ מ. משבסיפורים לקטנים ולגדולים, מעריב, 14 באוגוסט 1970; הפעם – אתיופיה, דבר, 28 בספטמבר 1970.
  13. ^ מאיר בראלי, ספר לילד | דירק הילד מהולנד, דבר, 14 באוגוסט 1970.
  14. ^ נפתחו תערוכות פיסול וצילום במוזיאון: תערוכת תצלומים אמנותיים, דבר, 22 בנובמבר 1954; תערוכת פסלים וצילומים נפתחה במוזיאון תל-אביב, על המשמר, 22 בנובמבר 1954; ביקורת: בלה ברעם, ריתמוס החיים: בעין המצלמה, דבר, 10 בדצמבר 1954.
  15. ^ ביקורת: רחל אנגל, מראות ברחבי עולם בעין העדשה, מעריב, טורים 1–2, 14 בפברואר 1969; מינה זיסלמןתצלומי אנה ריבקין-בריק, דבר, טור 1, 21 בפברואר 1969.
  16. ^ אריאלה הראל, אמנות דוקומנטארית: (תערוכת צילומים מאת חנה ריבקין-בריק ז"ל, מוזיאון ישראל), דבר, 2 ביוני 1972.
  17. ^ איזה עולם קטן, באתר מוזיאון ישראל
  18. ^ סמדר שילוני, לפגוש גיבורת ילדות: אני ונוריקו-סאן מיפן, באתר ynet‏, 3 בדצמבר 2014.