חנוך בז'וזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנוך בז'וזה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1910
פטירה 21 באפריל 1964 (בגיל 54 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנוך בְּז'וֹזָה (191021 באפריל 1964) היה פובליציסט ופעיל פוליטי קומוניסטי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בז'וזה נולד בלודז' שבפולין הרוסית בשנת 1910. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל עם קבוצת חברים מהשומר הצעיר. הוא היה חבר בקיבוץ כרכור שלימים שינה את שמו לקיבוץ עין שמר. לאחר עזיבת הקיבוץ עבד בחקלאות בפרדסים וכפועל בנין. בשנת 1934 התחיל לימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בז'וזה הצטרף לפק"פ ב-1930, בתקופה זו הקומוניזם היה בלתי חוקי בפלשתינה תחת המנדט הבריטי וחנוך פעל במחתרת כיתר חבריו למפלגה, במרוצת הזמן הפך חנוך לחבר ועד הפק"פ בירושלים. חנוך נכלא על ידי הבריטים בשל פעילותו הקומוניסטית ולאחר שיצא מן הכלא הקים יחד עם חברים נוספים את הסקציה היהודית של המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה והיה לעורך הראשון של ביטאון הפק"פ - קול העם. לאחר מאבקים פנימיים במפלגה הקומוניסטית, פרש יחד עם קבוצתו והקים פלג קומוניסטי עצמאי בשם האמת, פלג שגם הוציא לאור ביטאון באותו שם. עם הקמת מדינת ישראל בז'וזה הצטרף בחזרה יחד עם חבריו לחברי הפק"פ והליגה לשחרור לאומי בייסוד המפלגה הקומוניסטית הישראלית. נחשב לאופוזיציה להנהגת המפלגה שדגלה בקו אנטי-ציוני וסולק ממנה בשל כך באפריל 1956.[1] בז'וזה היה פעיל בתחום ההסתדרותי ופרסם מאמרים רבים בתחום המקצועי, ההסתדרותי והפוליטי.

בז'וזה היה נשוי למתרגמת רות לבנית.[2]

בשנת 1965, לאחר מותו, הופיע בהוצאת עם הספר ספר זיכרונותיו "דרכים ראשונות".

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צעדים ראשונים בנתיב הקומוניזם הישראלי: (פרקי זכרונות), תל אביב: (דפוס אופק), 1956.
  • דרכים ראשונות, תל אביב: עם הספר, תשכ"ה.[3] (זיכרונות; הופיע לאחר מותו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]