חנוך הניך הכהן לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קברו של הרב חנוך הניך מאלכסנדר

רבי חנוך הֶניך הכהן לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק. שימש כאדמו"ר לאלפי חסידים במשך ארבע שנים, בתקופה שבין פטירת החידושי הרי"ם, האדמו"ר הראשון מגור, לכהונת נכדו, השפת אמת.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקנ"ח (1798) לאביו רבי פנחס הכהן, נצר לשושלת רבנים עתיקה ובעצמו הרב בלוטמרסק הסמוכה ללודז'. שם משפחתו, שאטין. הוחלף מאוחר יותר ללוין. שמו ניתן לו על שם אבי אמו. אביו היה מתנגד חריף לחסידות, אך חנוך הבן הושפע מאחד ממלמדיו בילדותו ונמשך כבר מאז לחסידות. התארס בסביבות גיל 13 לבתו של יעקב יאקיל מעשירי פשיסחה, וכעבור כשנתיים התחתן והיה סמוך על שולחן חותנו בפשיסחה.

דבק ביהודי הקדוש מפשיסחא עד לפטירתו כעבור שנתיים בערך. לאחר מכן היה מגדולי תלמידיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה והיה במחיצתו במשך שתים עשרה שנה עד פטירתו. לאחר פטירתו עברה הנהגת החצר לידי רבי מנחם מנדל מקוצק כשעדיין ישב בטומשוב וגם רבי חנוך הניך היה מתלמידיו. ב1830 הוא תמך במרד הפולני ועקב כך הצטרך לשנות את שמו מששאטין ללוין. באותה תקופה התמנה רבי חנוך הניך לרבנות העיר אלכסנדר. לאחר פטירת הרבי מקוצק בשנת תרי"ט הצטרף לרוב חסידי קוצק שקיבלו את הנהגתו רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר הראשון מגור.

כעבור שבע שנים נפטר גם רבי יצחק מאיר אלתר. 13 ילדיו מתו על פניו ואילו נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר, ה"שפת אמת" היה אז רק בן 19 וסירב למלא מקום סבו. במשך ארבע שנים עד לפטירתו הנהיג רבי חנוך הניך את מרבית החסידים בעירו אלכסנדר שהפכה למרכז חסידי גדול. גם ה"שפת אמת" קיבל את מרותו והיה נוסע לאלכסנדר, שם זכה ליחס מיוחד. קודם לפטירתו שלח רבי חנוך הניך לקרוא ל"שפת אמת" ובשבת האחרונה לחייו ציווה לחסידיו לתת את העלייה לתורה השמורה לאדמו"ר ל"שפת אמת" ובכך רמז שהוא עתיד למלא את מקומו. רבה של קראקא הגאון רבי שמעון סופר בן החת"ם סופר כותב אליו כחסיד לרבי וגם מזכיר את עצמו ושם אימו בסוף מכתבו.

נפטר ביום י"ח באדר ב' תר"ל (1870). בנו היחיד יחיאל אפרים פישל הכהן לוין (1822-1894) לא המשיך את דרכו באדמורו"ת. נינו הוא רבי חנוך צבי הכהן לוין רב העיר בנדין ומראשי אגודת ישראל. במהלך חייו שימש רבי חנוך העניך ברבנות הערים נובידבור ופרושניץ. לחסידות אלכסנדר אין קשר לרבי חנוך העניך מלבד העובדה שמקורה באותה העיר.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד דרשה אחת לשבת שובה ותשובות אחדות לא הותיר אחריו כתבים, אך רבים מדבריו נרשמו בידי חסידיו ומצוטטים רבות. תורותיו לוקטו בספר "חשבה לטובה", והוצאו לאור בפיעטרקוב ה'תרפ"ט. מהדורה נוספת ומורחבת יצאה בירושלים. בפתח הספר מובאים שכתב ה"שפת אמת" משמו.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, ספר יד, הוצאת "המכון לחסידות", ירושלים תשי"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמו"רי גור

יצחק מאיר אלתרחנוך הניך הכהן לויןיהודה אריה ליב אלתראברהם מרדכי אלתרישראל אלתרשמחה בונים אלתרפינחס מנחם אלתריעקב אריה אלתר

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.