חנוך לוין - מחזות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חנוך לוין כתב 62 מחזות, קברטים ורביואים. 42 מהם הועלו (ובנוסף אסופה של כתביו שנערכה והועלתה לאחר מותו), ואילו 20 מכתביו הערוכים עוד לא הועלו.

תוכן עניינים

רשימת המחזות שהועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

(על פי סדר אלף-ביתי, במחזות עם ערכים משל עצמם מופיע קישור בלבד)

אורזי מזוודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איחש פישר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה לראשונה בקאמרי באוקטובר 2010 בבימויו של רוני פינקוביץ ובהשתתפות: שמואל וילוז'ני, אלברט כהן, מוטי כץ, קרן מור, סיימון קריכלי, יוסי רחמני, וערן שראל.

האשה המופלאה שבתוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבכיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההולכים בחושך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופס והופלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ב- 23 בנובמבר 1991 בבימויו של אורי פסטר

הוצאה להורג - אופרטה אכזרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בנובמבר 1979 בהפקת התיאטרון הקאמרי על בימת "צוותא" בבימויו של חנוך לוין

הלוויה חורפית - בורלסקה בשמונה מערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בספטמבר 1978 בתיאטרון "הבימה" בבימויו של חנוך לוין

הרטיטי את ליבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזונה הגדולה מבבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה באפריל 1982 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • מוזיקה: פולדי שצמן
  • בהשתתפות: יוסף כרמון - בראדך; חוה אורטמן - אשימא; רזיה ישראלי - בגווי; יהודית ינאי - איטיס; דב רייזר - ציחא ציחא; ששון גבאי - שוחט; נורית כהן - מיילדת; ששי סעד - איכר; רוז משיחי - מריק שפכים; ירמי עמיר - טבח; אלי גלזר - סריס דקדקן; ילון לוריא, יהודה דרי, תמיר רוזניס, דורון ברבי - עבדים
  • נגנים: מישה בלכרוביץ' - פסנתר; בני קדישזון/עופר שלחין - כלי הקשה; מורטון קם - קלרנית, סקסופון, חליל; מנשה רגיב - חצוצרה; מיקי דור - טרומבון; תמי אשל - זימרה

הזונה מאוהיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפץ - מחזה בשתי מערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון העירוני של חיפה במרץ 1972 בבימויו של עודד קוטלר

יאקיש ופופצ'ה - קומדיה עגומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסורי איוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילד חולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקובי ולידנטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולם רוצים לחיות - קומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במרץ 1985 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • מוזיקה: יוני רכטר
  • תנועה: אושרה אלקיים
  • תאורה: בריאן האריס
  • בהשתתפות: יוסף כרמון - פוזנא; ג'יטה מונטה - פוזנבוכא; ששון גבאי - במבה; רזיה ישראלי - ציצי; עדנה פלידל - האם; אבנר חזקיהו - האב; אילן דר - גולגלביץ'; יצחק חזקיה - מווצקי, מגיד-עתידות זקן; דרור טפליצקי - רחמנינוף, שחקן נודד, גיבן; יהודה מור - זקן גוסס, מגיד עתידות צעיר; יונתן צ'רצ'י - קיטע, קברן, אורח בנשף; נטע אורן - מצחצח נעליים, פוזנסמרק, אורחת בנשף; יהודית ינאי - גולגלה, אשה זאב, אורחת בנשף; רוני בליץ - מצורע, אורח בנשף, משרת; אסתי חיים - עיוורת, אורחת בנשף, פוזנסמרק; לשה רוזנברג - נערה בוכה, אורחת בנשף; יוני חן - בעל זפקת, אורח בנשף; אלינור מואב - זקנה גיבחת, אורחת בנשף, אלמנה, זמרת

כריתת ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה-גרוטסקה בשתי מערכות, עם פרולוג, אפילוג ותמונת ביניים. הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ב- 13 בינואר 1996 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
  • מוזיקה: אורי וידיסלבסקי
  • תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
  • הדרכה קולית: רחל הוכמן
  • בהשתתפות: ג'יטה מונטה - המלך; רוזינה קמבוס - המלכה; נאוה אורבך - הנסיכה; רבקה נוימן - שוליית גורף הביבים; עופר זוהר - המענה; דינה בליי - שוליית המענה; אייל נחמיאס - הסוהר; קטיה זימבריס - שוליית הסוהר; אמיתי יעיש - הגמד, המשורר; מיכאל כורש - הרופא; רבקה גור - הטבחית; סנדרה שונוולד - הגיבנת; ערן לביא, סם קליימן, שוקה ברגמן, אלי דיקר, רמברנדט, זיו בליסיאנו - אנשי שרת בארמון; גלית דדון, אתי קארי - זימרה
  • נגנים: רן בנגו - פסנתר; אורי וידילסלבסקי - תוף

כולם רוצים לחיות - קומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה ב-12 בפברואר 2005 בתיאטרון האוניברסיטה של אוניברסיטת תל אביב, בבימויה של שיר גולדברג.

  • תפאורה: סונה הארוטיוניאן-קורצר
  • תאורה: תמר אור
  • מוזיקה: שי אלון ודן שפירא
  • ייעוץ ווקאלי: יונתן בן כנען
  • בהשתתפות: אפרת קרמזין - המדמה; נילי סחר - הכוזבת/נסיכה/סריס אומנת; סימה גורן - האמיתית/סריס שוט; אפרת בורוכובסקי - סריס המשכב/המפקד; ניר בלאסן - "הנסיכה"/יורש העצר; מיכל מוזר - סמל רפובליקה/סריס שער/סריס צעצוע; שירה קליין - כהן חצר/קצין רפובליקה; שירי אלרז - סריס נחרד/רופא/ילד/סריס צעצוע; יואב אמיר - סריס נבעת/נושא התלבושת; רועי שולברג - הכוזב/סריס האסלה; יוני גוטליב - האמיתי/"הקיסרית"; שירי גורפינקל - סריס השער; דן שפירא - זקן הסריסים; נתלי פיינשטיין - הקיסרית; ליאת קיסלוביץ' - סריס נרעש/חייל/סריס צעצוע/ילד קבר; קרן שכטר - סריס מתפלץ/ילד/סריס צעצוע; ליאת רוחם - סריס נבהל/נושא התלבושת.

מוריס שימל - קומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאכת החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתלבט - קומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בנובמבר 1990 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: בוקי שיף
  • מוזיקה: דן הנדלסמן
  • תאורה: הת'ר קארסון
  • תנועה: דניאלה מיכאלי
  • בהשתתפות: מוני מושונוב - קוקלוש; אורלי זילברשץ-בנאי - פיילה; ענבל אברהם - מונט-בלאן, הימאלייה; רות סגל - מרידנה; אלכס מונטה - ביינקס; נגה פז - משכנתה; יעקב כהן- ללקו; אליעזר אפלבוים - פוצ'ס; יוסף כרמון - שפאק; מירי פביאן - הויסה; יעל עמית - קישטא; צביקה שוורצברג - דובר נשיא ארצות הברית; עופר גולן - נשיא ארצות הברית; דוד קורן - קברן; דוד קורן, עדי כהן, שרון כהן, שרה גילאון, ליאור מסורי, ענת אפרתי, מיכל דדשוב, שרון שר - רופאים, סניטרים, אחיות, אנשי פמליית נשיא ארצות הברית
  • נגנים: סמדר הנדלסמן - פסנתר וקלידים; מיקו נרונסקי - קלידים; אברהם פלדר/איתמר ארגוב - חצוצרה

נכנע ומנוצח - קומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בינואר 1988 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • מוזיקה: דן הנדלסמן
  • תאורה: בריאן האריס
  • בהשתתפות: ג'יטה מונטה - בברה; תחיה דנון - חוטק; משה איבגי - ברוך; אברהם שושנר - בולא; שמוליק לוי - שפליצקה; יהויכין פרידלנדר - איצהו; יעקב כהן - משרת
  • נגנים: יעקב פורמן - כינור; מורטון קם - קלרנית, קלרנית בס; סמדר הנדלסמן/דן הנדלסמן - קלידים

נעורי ורדה'לה - מחזה בשתי מערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בפברואר 1974 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין

הנשים האבודות מטרויה - מחזה על-פי אוריפידס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בפברואר 1984 בבימויו של חנוך לוין

סוחרי גומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולומון גריפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

פופר - קומדיה עם פזמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בבמה 2 של תיאטרון חיפה ב- 13 ביוני 1976 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • מוזיקה: אלכס כגן
  • תאורה: יחיאל אורגל
  • תנועה: טוביה טישלר
  • בהשתתפות: ישראל גוריון - שורץ; רות סגל - שורציסקה; אלכס מונטה - פופר; אלברט כהן - כץ; רבקה גור - קולפה
  • פסנתר: מישה בלכרוביץ'
  • עוזרת במאי: נורית יערי

פעורי פה - מחזה בשתי מערכות, פרולוג ואפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 28 באוקטובר 1995 בבימויו של רוברט סטורואה

קרום - מחזה עם שתי לוויות ושתי חתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון חיפה בדצמבר 1975 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • בהשתתפות: אילן תורן - קרום; פני ליוביץ - האם; שמואל וולף - שקיטא; אלכס מונטה - תוגתי; מרדכי בן-זאב - דולצ'ה; רות סגל - פליציה; אילן דר - תכטיך; חנה רוט - טרודה; רחל דובסון - דופה; מאיה רוטשילד - צוויצי; שמואל קלדרון - ברתולדו; גיורא שמאי - ד"ר שיבויגן; שלמה בר-אבא - ספר, צלם, קברן; מכרם ח'ורי - סניטר, חתן; דליה כהן - כלה, אחות; יוסי קלמן - סניטר ב'

רווקים ורווקות - קומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 2002 בבימויו של אלדד זיו

רומנטיקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 2002 בבימויו של מיכה לבינסון

  • תפאורה ותלבושות: רוני תורן
  • מוזיקה: אלון אולארצ'יק
  • תאורה: מישה צ'רניאבסקי
  • בהשתתפות: זהרירה חריפאי; יוסף כרמון; גבי עמרני; מישה בלכרוביץ - קלידים

רצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוזס ובז'ז'ינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלה בחודש מאי 2012 בתיאטרון מיקרו הירושלמי בבימויה של אירינה גורליק, עם אילן חזן בתפקיד שוזס ואולגה קטאייבה בתפקיד בז'ז'ינה.

שיץ - מחזה מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בבמה 2 של תיאטרון חיפה בינואר 1975 בבימויו של חנוך לוין

השמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הסמטה ב-2005 בבימויו של יובל זמיר

  • תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
  • מוזיקה: יוסי בן נון
  • תאורה:אלון שטמפקה
  • בהשתתפות: דורי אנגל - צ'ווצ'וואדזה/שוליקר; מאיר אשרף - נינו המצביא; אורן יאדגר - שמקדרולי/בוזס/חושט/חריאלתי; מיכל כהן - זאזא; אלחי לויטפפ - כרתלינה/ארצ'יל/רוחו של שוליקר; שגית סול - פוטי; סאמי קורן - קשקה/ רוחו של פוטי.

רשימת קברטים ורביואים שהועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ואני והמלחמה הבאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'יגולו מקונגו - גלויות מהחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה במועדון "צוותא" בתל אביב ב- 7 ביולי 1989 בהפקה משותפת של "צוותא" והתיאטרון הקאמרי, בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה: משה שטרנפלד
  • תלבושות: עפרה צדיק
  • תאורה: חני ורדי
  • מוזיקה : מיקי גבריאלוב
  • בהשתתפות: גידי גוב, תיקי דיין, יוסי פולק
  • נגנים: רון דרויאן - קלידים; אלכס פולק - גיטרה; מורן אפשטיין - סקסופון

מלכת אמבטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטריוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברט לוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב- 2001 בבימויו של ישראל גוריון

המופע הורכב ממבחר מערכוניו של חנוך לוין, כאשר לעתים מערכונים אחרים פרי עטו הוספו או הוסרו, או נתווספו שחקנים וזמרים אורחים.

קטשופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש עומד מאחורי אישה יושבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע הורכב ממבחר מערכונים מתוך מלכת אמבטיה, הג'יגולו מקונגו ורביואים אחרים, המחזות של קטעי פרוזה מאת חנוך לוין, (הכוללים את קטע הפרוזה הפותח את הספר "איש עומד מאחורי אישה יושבת", אשר נותן למופע את שמו), כמו גם את השיר "הקומדיה הגדולה". הועלה לראשונה באולם נחמני בתל אביב ב-2011 בבימויו של אהרון לוין.

מחזה ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע הדוד מקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופק על ידי תיאטרון אגדה חדשה, הוצג לראשונה בפסטיבל להצגות ילדים בחיפה ב- 1987 בבימויו של צביקה קורמן-כרמון עיבוד הספר המקורי מאת לוין נעשה על ידי גיל הר אבן. מוזיקה מאת עדי כהן. המחזה מספר את סיפורו של מקס הליצן שעוזב את הקרקס בו נולד ובו חי כל חייו ויוצא למסע במטרה לפגוש אנשים חדשים ולהכיר את העולם האמיתי להפתעתו הוא מגלה שבעולם מתנהלת מלחמה נוראה אשר הולכת ומכחידה כל דבר טוב מקס מחליט לגלות מי אשם במלחמה במטרה לעצור אותה, מכאן הופך מסעו למירוץ של לך ושוב בין דמויות שונות שכל אחת מאשימה את השנייה ומתנערת מחלקה באשמה אבל מקס לא מוותר ולאחר מאמצים רבים מצליח להביא לסיום המלחמה ולהשכנת שלום בעולם. שחקנים:קרן מור/קטיה זימבריס, כץ/יוסי אשדות, זרה ורתניין, אמנון בעהם, משה מלכה,יוסי סמדג'ה

ההצגה זכתה במקום השני בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה 1987.

מחזות שטרם הועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

(על פי סדר אלף-ביתי)

  • האיש עם הסכין באמצע.
  • אלמו ורות - קומדיה.
  • גאולה - מחזה בארבעה חלקים.
  • ונשיקה לדודה - קומדיה בארבע עונות.
  • חייב להיענש - קומדיה.
  • החייל הרזה.
  • חרד ומבוהל - בורלסקה.
  • הכובש.
  • כל הנערים.
  • כלודוג המלך האומלל - בעקבות 'אדוראד ה- 2' למרלו ועיבודו של ברכט.
  • מבויש עד תום - קומדיה.
  • המביט.
  • משפט אונס - חזיון כלימה.
  • משרת מסור לגברת מחמירה - קומדיה.
  • מתאבל ללא קץ - קומדיה בכיינית.
  • הנאחזים - מחזה בשתי מערכות.
  • עווית והתפתלות - מחזה בשתי מערכות.
  • הקיסר - על פי 'איון' לאוריפידס.
  • הקיסר גוק - מחזה בחמש מערכות ואפילוג. (המחזה הועלה בבימויו של גיל פרמון בתור פרויקט בגרות בבית ספר ליד"ה בשנת 2006).
  • תיאופנו היפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]