חניבעל לקטר
 | |
| אנתוני הופקינס בתפקיד חניבעל לקטר | |
| סוג | רוצח סדרתי |
|---|---|
| שם ספר | דרקון אדום, חניבעל: מקור הרוע |
| שם סרט | הצייד, שתיקת הכבשים, חניבעל, חניבעל: מקור הרוע |
| תוכנית טלוויזיה | חניבעל |
| הופעה ראשונה |
דרקון אדום (ספר) הצייד (סרט) |
| הופעה אחרונה |
חניבעל: מקור הרוע (ספר) חניבעל: מקור הרוע (סרט) |
| מספר הופעות | 4 ספרים ו5 סרטים |
| יוצרים | תומאס האריס |
| גילום הדמות | בריאן קוקס, אנתוני הופקינס, גספארד אוליאל, אארן תומאס, מאדס מיקלסן |
| מידע | |
| כינויים | הקניבל |
| גיל | 20 |
| תאריך לידה |
20 בינואר 1933  |
| מקום לידה |
קובנה |
| גזע | אירופאי |
| מין | זכר |
| מקצוע | רופא, פסיכיאטר |
| מומחיות | כירורגיה |
| אזרחות | ליטאית ואמריקאית |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
הורים בעילום שם מישה (אחות קטנה) |
| אויבים |
Will Graham, Jack Crawford, Clarice Starling |
  | |
ד"ר חניבעל לקטר (באנגלית: Hannibal Lecter) הוא דמות בדיונית של רוצח סדרתי שיצר הסופר האמריקאי תומאס האריס. הוא הופיע לראשונה ברומן "הדרקון האדום", אך מוכר בעיקר בזכות הופעתו ברומן "שתיקת הכבשים" ובעיבוד הקולנועי שלו באותו שם. רוצחים סדרתיים אמיתיים כמו אלברט פיש, אד גין וטד בנדי שימשו כהשראה לדמותו.
לקטר, פסיכיאטר במקצועו, הוא גאון סוציופת המבצע רציחות להנאתו ללא רחמים, ללא נקיפות מצפון, ללא רגשות אשם ומבלי להתחשב בחוקי החברה. בנוסף לכך, ד"ר לקטר הוא גם קניבל המכין לעצמו מטעמים מאיברי קורבנותיו.
ד"ר חניבעל לקטר הופיע בארבעה מתוך חמשת ספריו של תומאס האריס, "דרקון אדום" (1981), "שתיקת הכבשים" (1988) "חניבעל" (1999) ו"חניבעל: מקור הרוע" (2006). כמו כן הופיעה דמותו של לקטר בסרטים המבוססים על אותם ספרים. בשני הספרים הראשונים "דרקון אדום" ו"שתיקת הכבשים" ד"ר לקטר איננו גיבור הספרים, אלא מופיע ברקע, אולם דמותו דומיננטית בהם. בספר השלישי "חניבעל" וברביעי "חניבעל מקור הרוע" קוּדם ד"ר לקטר לקדמת הבמה והפך לגיבור הספרים.
בארצות הברית הפכה דמותו של ד"ר לקטר למושג בתחום התרבות הפופולרית. כל שלושת הספרים הועלו על מסך הקולנוע והפכו להצלחה קופתית ו"שתיקת הכבשים" זכה אף למספר פרסי אוסקר. דמותו של ד"ר לקטר גולמה בשלושת הסרטים על ידי השחקן אנתוני הופקינס, שהצליח לעצב את דמותו המהפנטת והמפחידה של הגאון הרצחני באופן מרשים. ב - 2013 הופקה סדרת טלוויזיה המכונה "חניבעל". הסדרה הופקה ופותחה על ידי בריאן פולר ואת חניבעל מגלם השחקן הדֶני זוכה פרס המשחק בפסטיבל קאן 2012, מאדס מיקלסן. דמותו של חניבעל לקטר דורגה על ידי דאג ווקר מהאתר "ערוץ אחלה" במקום השמיני מתוך "11 התפקידים המפחידים ביותר".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרקון אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דרקון אדום (ספר)
"דרקון אדום" הוא סיפורו של רוצח סדרתי, העובד במעבדה לפיתוח סרטי צילום, מהם הוא שואב פרטים על קורבנות פוטנציאליים, חודר לבתיהם ורוצח את כל יושביהם. סוכן ה-FBI, המנסה לאתר את הרוצח, פונה לד"ר לקטר, הכלוא בכלא על רציחותיו הוא, על מנת להיעזר הן בכישוריו כפסיכיאטר והן ב"ניסיונו" כרוצח סדרתי, על מנת לפענח את התעלומה. בה בעת הרוצח עצמו מצליח ליצור קשר עם ד"ר לקטר ולהתייעץ עמו. ד"ר לקטר משחק משחק כפול עם שני הפונים.
שתיקת הכבשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שתיקת הכבשים
ב"שתיקת הכבשים" מנסה סוכנת ה-FBI קלריס סטרלינג להיעזר בד"ר לקטר הכלוא, על מנת לעלות על עקבותיו של רוצח שחטף נערה, שהיא בתה של סנטורית (על מנת, כפי שיתברר במהלך הסיפור, לתפור חליפת גוף מעורה). הסוכנת נכנסת לקרב מוחות עם ד"ר לקטר, והוא בכח אישיותו המהפנטת, מצליח לחדור לפינות אפלות וכואבות מעברה ולבסוף אף מנצל את הסיטואציה ונמלט לחופשי.
חניבעל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב"חניבעל" שב ד"ר לקטר לארצות הברית מאיטליה אליה נמלט, ומצליח להערים על אדם אותו הפך בעבר לנכה המנסה ללכוד אותו, לענותו ולרוצחו כנקמה פרטית. הקריירה של קלריס סטרלינג ב-FBI מתדרדרת שלא באשמתה ולקראת סיום הספר מצליח ד"ר לקטר לחטוף את סטרלינג.
חניבעל: מקור הרוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חניבעל: מקור הרוע (ספר)
ב"חניבעל: מקור הרוע" מסופר סיפורו של חניבעל לקטר, ילד בן 4, החי בטירה עתיקה באירופה עם אמו אביו ואחותו מישה. כשפורצת מלחמת העולם השנייה אמו ואביו נהרגים למול עיניו וחבורת נאצים שמצאו מחסה בביתו בזמן מלחמת העולם השנייה הורגים את אחותו הקטנה ומבשלים אותה עקב העובדה שמלאי המזון אזל - כל זאת מול עיניו. במשך הסרט, כאשר הוא כבר בן 20, חניבעל הופך לרוצח סדרתי בכך שהוא מוצא את כל אותם אנשים שאכלו את אחותו הקטנה ונוקם בהם ברצח זוועתי.
סרטי הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צייד אדם (1986) הוא העיבוד הראשון לספרו של האריס "דרקון אדום". את דמותו של חניבעל לקטר גילם השחקן בראיין קוקס. הסרט כשל בקופות; ניסיון שני להחיות את דמותו של חניבעל לקטר נוסה 5 שנים לאחר כן ב"שתיקת הכבשים".
- שתיקת הכבשים (1991) הפך לאחד משלושת הסרטים היחידים שזכו בחמשת פרסי אוסקר: אנתוני הופקינס כשחקן הטוב ביותר, ג'ודי פוסטר כשחקנית הטובה ביותר, ג'ונתן דמי כבמאי הטוב ביותר, וכן פרס על התסריט והסרט עצמו. הוא אף היה מועמד לפרס על העריכה ועל הקול.
- חניבעל (2001) בוים על ידי רידלי סקוט. בתפקיד קלריס משחקת ג'וליאן מור. הסרט יצא סמוך מאוד ליציאתו של הספר ולא זכה לביקורות טובות, בעיקר בגלל התעלמות ממספר דמויות ושינוי קיצוני של הסיום המקורי (שתומאס האריס יצר בעצמו לבקשתם של יוצרי הסרט).
- דרקון אדום (2002) בכיכובם של רייף פינס ואדוארד נורטון בתור וויל גראהם. זהו העיבוד השני לספרו של תומאס האריס.
- חניבעל: מקור הרוע (2007) מתאר את שנות ילדותו של חניבעל מגיל 6 עד 20.
סדרת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2013 ל-2015 שודרה סדרת הטלוויזיה "חניבעל". הסדרה מגוללת את יחסיו של לקטר עם ויל גראהם, סוכן ה-FBI לשעבר שהיה הראשון לזהות אותו ולהביא ללכידתו.
לאחר שלוש עונות, הסדרה בוטלה.
תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדרקון האדום, הוצאת ש. פרידמן, 1983
- שתיקת הכבשים, הוצאת מודן, 1992
- חניבעל, הוצאת מודן, 1999
- חניבעל: מקור הרוע, הוצאת מודן, 2007
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| "חניבעל לקטר" מאת תומאס האריס | ||
|---|---|---|
| דמויות | חניבעל לקטר • קלריס סטארלינג • ג'ק קרופורד • ויל גראהם • פרדריק צ'ילטון • פרנסיס דולרהייד • בפאלו ביל • מייסון ורגר • פרדי לאונדס • בדליה דו מאורייר | |
| ספרים | הדרקון האדום (1981) • שתיקת הכבשים (1988) • חניבעל (1999) • חניבעל: מקור הרוע (2006) | |
| סרטים | הצייד (1986) • שתיקת הכבשים (1991) • חניבעל (2001) • דרקון אדום (2002) • חניבעל: מקור הרוע (2007) | |
| טלוויזיה | חניבעל (2013–2015) • קלריס (2021–) | |