חנן ביטינסקי-זלץ
 | |
| חנן ביטינסקי באוניברסיטה | |
| לידה | 24 ביוני 1903 |
|---|---|
| פטירה | 25 באוקטובר 1986 (בגיל 83) |
| ענף מדעי | ביולוגיה, זואולוגיה, מורה |
| מקום מגורים | ישראל |
חנן (הנס) בּיטינסקי-זַלץ (24 ביוני 1903, קארלסרוהה, באדן, גרמניה – 25 באוקטובר 1986, תל אביב) היה ביולוג וזואולוג ישראלי, פרופסור לאנטומולוגיה במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב (1954–1974), מראשוני הזואולוגים העבריים.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-1903 בעיר קארלסרוהה שבבאדן, הקיסרות הגרמנית. למד זואולוגיה באוניברסיטאות של ברלין ופרייבורג. את תואר הדוקטורט קיבל ב-1929,[1] והמשיך לפוסט-דוקטורט במכון הגרמני-איטלקי למחקר ימי (Deutsch-Italienisches Institut für Meeresbiologie) שברוביני, באוניברסיטת ייל בארצות הברית ובמכון ג'ון אינס להורטיקולטורה (אנ') בלונדון. עוד בהיותו תלמיד היה ציוני נלהב וחבר תנועת "בלאו וייס". בשנת 1931 נישא לפאולה ליפשוץ, ובשנת 1939 עלה עמה לארץ ישראל.
שנותיו הראשונות בארץ ישראל היו קשות מבחינה כלכלית. באוניברסיטה היחידה באותו הזמן, האוניברסיטה העברית בירושלים, לא היו משרות פנויות מתאימות, והוא נאלץ לעבוד באופן זמני בתחנת ניסוי חקלאית ברחובות ובסמינר הקיבוצים. לאחר קום המדינה ב-1948, קיבל לבסוף משרה בכירה כראש המחלקה האנטימולוגית במשרד החקלאות והקים את השירות להסגר צמחים. בתקופה זו ערך מספר מחקרים פרטיים בפאוניסטיקה ובטקסונומיה של ארץ ישראל. ב-1954 החל ללמד אנטומולוגיה במכון האוניברסיטאי למדעי הטבע שהוקם באותם ימים ואשר הפך מאוחר יותר לאוניברסיטת תל אביב, שם המשיך את מחקריו והחינוך הדור הצעיר. ב-1974 פרש לגמלאות.
פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביטינסקי היה הראשון לקבל תואר פרופסור במחלקה הזואולוגית ולימד בתחומים רבים ומגוונים כגון היסטולוגיה, אמבריולוגיה, פלאונטולוגיה ואבולוציה. בנוסף, תחביביו כללו היסטוריה, ארכאולוגיה ואומנות. ידיעותיו הרבות בתחום רחב כל כך הקנו לו את השם "אנציקלופדיה מהלכת" בקרב הסטודנטים. הוא היה אחד המדענים הראשונים שכתבו על הקשר בין הורמונים להתפתחות איברי החרקים. ב-1934 פרסם מאמר מפורסם שבו תיאר את סינכרון צמיחת האיברים בפרפראים על ידי הורמונים. מ-1934 החל לפרסם רשימות פאוניסטיות של אסיה הקטנה ואיראן. כשעלה לישראל הגדיל בצורה ניכרת את הידע לגבי משפחות החרקים באזור, בעיקר של יקרוניתיים ודבוראים.
בהיותו אספן נלהב החזיק בכמה מהאוספים הגדולים והמקיפים ביותר שהיו בישראל, שכללו חרקים, מאובנים, ספרים, ממצאים ארכאולוגיים, עבודות אומנות, בולים וכתבי יד. ב-1983 תרם לאוניברסיטת תל אביב את שלושת האוספים הגדולים שלו: חרקים, מאובנים וכתבים המדעיים.
ב-1962 היה אחד ממייסדיה המרכזיים של החברה האנטומולוגית בישראל. ביטינסקי פרסם 88 מאמרים, רובם בתחום האנטומולוגיה. וחקר ותיאר 168 מינים חדשים מקבוצות טקסונומיות שונות, כגון פרפראים, דבוראים, חיפושיות ואחידי כנף.
בסתיו 1983 התאלמן מאשתו פאולה.[2] פרופ' ביטינסקי-זלץ עצמו נפטר כעבור כשנתיים וחצי, ביוני 1986, בגיל 83. הותיר בת, רות שדה, ושלושה נכדים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- E. Rivnay, "Prof. Dr. Hanan Bytinski-Salz – 65 years," Israel Journal of Entomology, 4,2 (1969), 207-215.
- A. Freidberg, "Hanan Bytinski-salz (1903–1986): in memoriam," Phytoparasitica, 15,1 (1987), 85-86.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Jehoshua Kugler, "Obituary: Hanan (Hans) Bytinski-Salz, 1903–1986," Israel Journal of Entomology, 20 (1986), 95–97 (באנגלית)
- Qabir Argaman, "Obituary: Hanan (Hans) Bytinski-Salz," Sphecos (A Forum for Aculeate Wasp Researchers), 14 (1987), 17–18 (באנגלית)
- "Hans (Hanan) Bytinski-Salz," in: Reinhard Rürup, Schicksale und Karrieren: Gedenkbuch für die von den Nationalsozialisten aus der Kaiser-Wilhelm-Gesellschaft vertriebenen Forscherinnen und Forscher, Göttingen: Wallstein, 2008, S. 167–168 (בגרמנית)
- חנן ביטינסקי-זלץ באתר אוספי הטבע הלאומיים – אוניברסיטת תל אביב
- הנס ליאופולד ביטינסקי-זלץ באתר The Genealogy of the Kirchheimer and Grossman families
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הדיסרטציה (רשומה ב-WorldCat) ראתה אור כמאמר: "Untersuchungen über das Verhalten des präsumptiven Gastrulaectoderms der Amphibien bei heteroplastischer und xenoplastischer Transplantation ins Gastrocoel," Wilhelm Roux' Archiv für Entwicklungsmechanik der Organismen, 114,4–5 (1929), S. 593–664.
- ^ פאולה ביטינסקי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
