חננאל בן חושיאל
| חננאל בן חושיאל | |
|---|---|
| תאריך לידה | 965 |
| תאריך פטירה | 1055 |
| השתייכות | ישיבת קירואן |
| רבותיו | אביו רבינו חושיאל, רבי יעקב בן נסים |
| תלמידיו | הרי"ף, רבי נתן מרומי (בעל ספר הערוך) |
| חיבוריו | פירוש לתלמוד, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות. |
רבנו חננאל בן חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10. פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי",[1] אך אביו, רבינו חושיאל, היגר לקירואן שבאפריקה הצפונית (ראו גם אגדת ארבעת השבויים). ידוע כי למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות - בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.
חיבוריו [עריכה]
פירושו לתלמוד [עריכה]
רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי,[2] אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש מופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי, ומוזכר בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".
סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל שמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.
כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהם כמשלים.
מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו. בחיבוריו של רש"י הוא אינו מוזכר, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.
פירושו לתורה [עריכה]
ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- חננאל בן חושיאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר HebrewBooks
- HANANEEL BEN ḤUSHIEL, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הרשב"ם בפירושו למסכת בבא בתרא
- ^ אנציקלופדיה לגדולי ישראל. ראו בפרק לקריאה נוספת.
| תקופת חייו של חננאל בן חושיאל על ציר הזמן |
|---|
|
|
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית |
רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת |
|
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד |
רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה |
|
| בית המדרש בעיר טולדו |
רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה |
|
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית |
הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד |
|