חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנניה יום טוב טייטלבוים
אדמו"ר חסידות סיגט
Teie2.jpg

מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
תאריך לידה ו' בסיוון ה'תקצ"ו
מקום לידה סיגט, רומניה
תאריך פטירה כ"ט בשבט ה'תרס"ד
סיגט, רומניה
מקום קבורה סיגט, רומניה
חסידות חסידות סיגט
מקום מגורים טעטש רומניה
מקום פעילות טעטש
מספר בשושלת הרביעי
הקודם יקותיאל יהודה טייטלבוים
הבא חיים צבי טייטלבוים
תחילת כהונה ה'תרמ"ג
סיום כהונה כ"ט בשבט ה'תרס"ד
נושאים בהם עסק התנגדות לציונות
חיבוריו קדושת יום טוב
אב יקותיאל יהודה טייטלבוים
אם רחל אשכנזי
בת זוג חנה אשכנזי (זיווג שני)
ילדים חיים צבי טייטלבוים, יואל טייטלבוים (ויואל משה), אסתר מייער, העסיא טייטלבוים (זיווג ראשון) הורביץ (זיווג שני), שרה שפירא (זיווג שני)

חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד. היה האדמו"ר הרביעי לשושלת חסידות סיגעט בהונגריה (כיום רומניה). נולד לרב יקותיאל יהודה טייטלבוים שהיה האדמו"ר השלישי לשושלת חסידות סיגעט ולמרת רחל אשכנזי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים נולד לאביו הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים שהוא היה בנו של הרב אלעזר ניסן טייטלבוים מהעיר דרוהוביץ' שבאוקראינה. אמו היא רחל אביה היה הרב משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא.
בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג התמנה לרבה של העיר סיגעט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, אחת מאמרותיו המפורסמות: [דרוש מקור] "אסור להצטרף אליהם בכל דרך שהיא, והוא ראוי להישאר רחוק מהם ואנשים שלהם.
גם אם הוד מלכותו הסולטאן הטורקי, או כל השליטים של כל המדינות, מחליט לתת רשות לעם ה 'ללכת על אדמתם ועל נחלתם, ארץ אבותיהם, ארץ הקודש, כפי הגאולה 2 התחיל בימי עזרא - אנחנו אומרים שאם הגאולה לא באה מהקב"ה גואל עצמו, כמו יציאת מצרים, אז ה 'אינו חפץ בו, זה לא הדרך לגאולה האמיתית, שהובטח על ידי הנביאים.
ואני חושב שכל חז"ל שיש להם אמונה חזקה ובלתי מעורערת בתורה ובמסורת היה אומר את אותו הדבר. אנחנו אפילו לא רואים תרחיש כזה הגאולה הפוגה זמנית או מהגלות. ההיבט השלילי שלה היו עולים על החיובי, על חכמי התלמוד לימדו אותנו מנבא לנו את הגאולה העתידית לא תהיה כמו הגאולה לפי עזרא, באמצעות החלטות של השליטים הארציים."

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.‏[1]

ילדיו:

לאחר פטירתו של הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מונה בנו הבכור חיים צבי טייטלבוים להיות לממשיך דרכו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דער הייליגער קדושת יום טוב, די... לעבן’ס געשיכטע פון... רבינו חנני’ יום טוב ליפא, אב"ד... סיגעט..., שלמה יעקב גלבמן, קרית יואל, תשס"א (תולדות חייו ביידיש)


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tzvi Rabinovicz. The Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson, 1996. עמ' 488.