חסידות ויז'ניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מנחם מנדיל מוויז'ניץ, ה"צמח צדיק"
במרכז רבי ישראל הגר, "האהבת ישראל" מוויז'ניץ

חסידות ויז'ניץיידיש: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם ויז'ניץ היא החצר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק בראשות רבי ישראל הגר. חצר זו מונה כ-3,500 בתי אב בישראל וכאלף בחו"ל‏[1], והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. חצר נוספת בשם ויז'ניץ היא חצרו של אחיו הצעיר של רבי ישראל, רבי מנחם מנדל הגר, שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק. חצר זו מונה כ-350 משפחות בישראל וכ-100 בחו"ל[דרוש מקור].

חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן חסידות ויז'ניץ במונסי, חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה, חסידות דז'יקוב ברחובות וחסידות קוסוב בבורו פארק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות ויז'ניץ היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב, בעל ה"אהבת שלום". רבי מנחם מנדל היה בנו של רבי יעקב קופיל חסיד (תלמיד הבעש"ט) ותלמידם של רבי משה לייב מסאסוב ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. רבי זאב וולף הבטיח לו באחת מאיגרותיו: "שתתחדש המלוכה שלו, שלא תזוז ממנו, מבניו ומבני בניו, עד עולם". אחרי פטירתו בשנת תקפ"ו (1826) כיהן כאדמו"ר בנו, רבי חיים מקוסוב, בעל ה"תורת חיים". לאחר פטירתו, בשנת תרי"ד (1854), כיהן בנו רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ בעל ה"צמח צדיק", חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר עד שנת תרמ"ה (1884).

אחריו התמנה לאדמו"ר בנו, רבי ברוך מוויז'ניץ, בעל ה"אמרי ברוך". לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. לאחר פטירתו בשנת תרנ"ג (1893) ירש את תפקיד האדמו"ר מויזניץ בנו רבי ישראל הגר, בעל "אהבת ישראל". במלחמת העולם הראשונה נדד עם חסידיו מוויז'ניץ לאורדאה (גרוסוורדיין). נפטר בשנת תרצ"ו (1936).

ארבעה מבניו כיהנו כאדמו"רים לאחר פטירתו. בנו הבכור, רבי מנחם מנדל הגר, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה וכיהן בה כאדמו"ר וכראש ישיבה. נפטר בתש"א (1941) ואת מקומו מילא בנו רבי ברוך שנספה בשואה. שלושת בניו הנוספים של ה"אהבת ישראל" כיהנו כאדמו"רים ומנהיגי ציבור ברומניה ובבוקובינה. לאחר השואה הגיעו לארץ ישראל והשתקעו בה.

רבי אליעזר הגר, בעל ה"דמשק אליעזר", שכיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בעיירה ויז'ניץ הגיע לארץ ישראל בשנת 1944. הקים את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. נפטר בשנת תש"ו כתוצאה ממחלה. חסידיו עברו לאחיו, רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים", שהגיע לארץ ישראל כמה חודשים לאחר מכן. רבי חיים מאיר הגר הקים את שיכון ויז'ניץ בבני ברק ופעל להחייאת החסידות לאחר השואה. אח נוסף, רבי ברוך הגר, בעל ה"מקור ברוך", התיישב בחיפה והקים בה את חסידות סרט-ויז'ניץ על שמה של העיר סערט שבה כיהן כרב ואדמו"ר ברומניה קודם עלייתו. לאחר פטירתו בתשכ"ד (1963) התמנה לאדמו"ר בנו, רבי אליעזר הגר.

לאחר פטירתו של רבי חיים מאיר הגר בשנת תשל"ב (1972), התפצלה החסידות בפלג זה לשניים כשבנו הבכור של רבי חיים מאיר, רבי משה יהושע הגר, מילא את מקום אביו בשיכון ויז'ניץ בבני ברק ובנו השני רבי מרדכי הגר התמנה לאדמו"ר בקהילת ויז'ניץ במונסי שבמדינת ניו יורק בארצות הברית.

חסידות נוספת שהושפעה מחסידות ויז'ניץ היא חסידות תולדות אברהם יצחק שאדמו"רה רבי שמואל יעקב קאהן היה תלמיד ישיבת ויז'ניץ וחסידו של רבי חיים מאיר.

חסידות ויז'ניץ בבני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית ויז'ניץ בערב חתונת נכד האדמו"ר הרב ישראל הגר

בנו הבכור של רבי חיים מאיר, רבי משה יהושע הגר (י"ג בסיוון תרע"ו - כ' באדר תשע"ב), התמנה לאדמו"ר בבני ברק, כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בסוף ימיו התפלגה החסידות בין שני בניו של האדמו"ר. הבן הגדול, רבי ישראל הגר ניהל בפועל את החסידות בשל מחלת אביו. הבן הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר הקים חצר נפרדת בבית כנסת חדש בשם "מרכז חסידי ויז'ניץ", סמוך לקריית ויז'ניץ. לאחר פטירת רבי משה יהושע הוכתרו שניהם לאדמו"רי ויז'ניץ - רבי ישראל הגר מכהן כיורשו של אביו באדמו"רות של החצר המרכזית של החסידות ורבי מנחם מנדל הגר מכהן כאדמו"ר של החצר שהקים‏[2]. אחיינו של רבי משה יהושע, רבי ישראל אליעזר אדלר שכיהן כרב הקהילה ברחובות, הוכתר חודשיים לאחר פטירת דודו כאדמו"ר מדז'יקוב, וחלק מהחסידים פנו אליו.

במרכז החסידות בקריית ויז'ניץ בבני ברק מתגוררות למעלה מ-2,300 משפחות. לחסידות ריכוזים נוספים בירושלים, ברחובות, באלעד, בביתר עילית, בבית שמש, במודיעין עילית, באשדוד, בחיפה בעפולה ובצפת. בחו"ל ישנם ריכוזים בארצות הברית - בורו פארק, ויליאמסבורג ומונסי, ובאירופה - בבלגיה, בלונדון ובמנצ'סטר.

לחסידות ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" שהוקם על ידי רבי משה יהושע במטרה לקרב בחורים מישיבות ליטאיות ותיכוניות ששורשם מחסידי ויז'ניץ במזרח אירופה. בזכות הארגון החסידות התרחבה באופן משמעותי. כיום הארגון משמש כאיחוד הבחורים שאינם לומדים במוסדות החסידות.

מוסדות החסידות בישראל מאוגדים תחת השם 'איגוד מוסדות ויז'ניץ בארה"ק'. הרשת כוללת כ-70 מוסדות: תלמודי תורה, ישיבות, כוללים, בתי ספר וסמינרים. מספר התלמידים במוסדות אלה נאמד בלמעלה מעשרים אלף. המוסד ה-70 של האיגוד (תלמוד תורה בעיר ביתר) נוסד בשנת תש"ע, בעת שחגגו בחסידות שבעים 70 שנה מאז הקים האדמו"ר את ישיבת ויז'ניץ בגרוסוורדין. לפי פרסומי החסידות בשנת 2012, במוסדות החסידות יש כ-15,000 תלמידים‏[3].

לחסידות ביטאון בשם "קשר איתן" היוצא מדי חודש, המכיל חדשות ומאמרים ומופץ חינם לחסידי ואוהדי בית ויז'ניץ בישראל ובעולם. לחסידות קו מידע טלפוני בשם "מערכת ויזניץ" עם עדכונים יומיים על הנעשה בחסידות ושידור אירועים. לחסידות ארגון סיוע רפואי בשם "רפואה וחיים".

בחג הסוכות תשע"א פרצה שריפה בבית המדרש המרכזי של החסידות בבני ברק ו-11 ספרי תורה עלו באש. לאחר החג נערכה לספרים הלוויה שבה השתתפו אלפי בני אדם.

בית הדין ויז'ניץ ורבני הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב הקהילה בבני ברק היה רבי משה יהושע הגר, עד להכתרתו כאדמו"ר. לאחר הכתרתו, מונה באופן רשמי בנו רבי ישראל (האדמו"ר הנוכחי) ואחריו אחיו רבי מנדל, ובפועל כיהן כרב הקריה הרב זושא לוריא. כיום, לאחר שהרב לוריא נחלש, מכהן כרב הרב יעקב מאיר שטרן, דיין בבית דינו של הרב וואזנר.

בערים אחרות מכהנים ברבנות הקהילה: הרב צבי הירש ויז'ניצר באשדוד, הרבנים מנחם מנדל פקשר ושרגא פייבל וינברגר באלעד והרב מרדכי שלמה שטיינמץ בהר נוף בירושלים. רבנים אחרים בחסידות הם הרב משה שטיין מו"צ בבית דינו של הרב וואזנר והרב אברהם צבי הכהן מו"צ בשיכון ה' בבני ברק.

לחסידות בית דין שמרכזו בשיכון ויז'ניץ. בית הדין הוקם מלכתחילה לטפל בענייני הקהילה והשיכון, אך בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, החל לתפקד כבית דין רגיל לענייני ממונות. ראש הבית דין הוא הרב משה שאול קליין, דיין בבית דינו של הרב וואזנר ורב שכונת אור החיים. הדיינים הם הרב יעקב מאיר שטרן, הרב שרגא פייבל וינברגר מאלעד, הרב ישראל מילר והרב אריה טוביאס.

כמקובל בחסידויות רבות, בני משפחת האדמו"ר מכהנים ברבנות בקהילות כשתפקידם הוא לנהל את הקהילות ולהנהיג את סדרי התפילות והאירועים. הרבנים הם: הרב זאב ארנסטר בקריית מאור חיים בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, הרב אליעזר ארנסטר בקריית מאור חיים בצפת (שניהם בני הרב משה, מקים קהילות מאור חיים), הרב ברוך שטרנבוך (חתנו של הרב מנחם ארנסטר) רב הקהילה באחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית והרב חיים מאיר ארנסטר (בנו של הרב מנחם) רב החסידות במנצ'סטר.

ישיבות וסמינרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות שתי ישיבות גדולות:

ישיבה נוספת הייתה ישיבת ישועות משה באלעד, בראשות הרב ישראל ברכר המכהן כראש הישיבה הקטנה של החסידות בעיר. הישיבה הוקמה בעיר אשדוד ושכנה בה עד שנת תשע"ג. במהלך שנת תשע"ד נסגרה הישיבה ותלמידיה פנו לשתי הישיבות האחרות של החסידות.
לחסידות חמש ישיבות קטנות, 2 בבני ברק, ירושלים, אשדוד ואלעד.

לחסידות סמינרים בירושלים, בני ברק ואשדוד. בסמינר בבני ברק לומדות בנות רבות שאינן משתייכות לחסידות, בעיקר מהחסידויות השמרניות. בסמינרים לומדים בעברית, מה שעורר התנגדות כלפיהם מצד חוגי העדה החרדית ועוד.

החסידות בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי איש החסידות מייצג את "הסיעה המאוחדת" במפלגת אגודת ישראל-יהדות התורה ובדרך כלל מכהן בכנסת[4]. בעבר שימש בתפקיד שמואל הלפרט וכיום מנחם אליעזר מוזס. לחסידות נציגים גם בכמה ערים שבהן קהילות חסידי ויז'ניץ: בבני ברק (כיום מכהן איש החסידות מנחם מנדל אייזנברג כסגן ראש העיר), בירושלים, באשדוד, באלעד (סגן ראש העיר חיים מאיר כץ), בביתר עילית, ברחובות במודיעין עילית ובבית שמש.

כמו כן ארבעה ממזכירי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל היו חסידי ויז'ניץ: שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר), שמואל אבישי שטוקהמר, יעקב ולצר והרב מרדכי שטרן.

מאפייני החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילה: חסידות ויז'ניץ בולטת בתפילות נלהבות בנעימה מיוחדת. האדמו"רים נהגו להסתובב בשעת התפילה בין החסידים לחזקם להתפלל בכוונה ובשמחה.

אהבת ישראל: האדמו"ר השלישי, רבי ישראל הגר, בלט במידת אהבת ישראל ולימים אף כונה על שמה. הוא קירב יהודים פשוטים שכמעט לא שמרו תורה ומצוות. רבי ישראל נהג לומר שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות הוא כקרח הנמס כשהוא נכנס למים, כלומר לאווירה תורנית. בזמנו התחלקה החסידות לשתי שכבות, האליטה (בעיקר מבוקובינה) והפשוטים (ממרמורש). לאליטה מסר הדרכות בעבודת ה' ודברי תורה ואת הפשוטים יותר קירב בעזרת חלוקת שיריים וברכות. בנו רבי חיים מאיר הקים בארץ ישראל חסידות קפדנית בהנהגה ובלבוש, והחסידות השתנתה מהאופי העממי שהיה לה באירופה. לעומתו, אחיו רבי ברוך, האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ, נהג בדרכי נועם ובסגנון מתון יותר. עם זאת חסידי ויז'ניץ השתתפו בשנות החמישים בהקמת הנח"ל חרדי בהסכמת האדמו"ר.

לימוד תורה: בשנת תשל"ז תיקן רבי משה יהושע תקנה ששמה "שיעורי תורה ברבים" וכוללת חובת השתתפות בסדר לימוד של שעה מדי ערב בבתי המדרש של החסידות.

שבת: רבי חיים מאיר הגר הדגיש את ערך השבת בחסידות. הוא הנהיג שירת זמירות שבת עד שעה מאוחרת, לעתים עד אור הבוקר. רבים מדברי תורתו נסובים על כך. כמו כן התחיל לשיר את הניגון יה אכסוף (בנעימה שהלחין בעצמו), שלא הושר עד אז בחסידות.

לבוש: חסידי ויז'ניץ נוהגים ללכת בשבת במכנסיים קצרים המגיעים עד תחת הברך ונקשרים בשרוך ובגרביים לבנים המגיעים עד לברכיים (בכך נבדלים חסידי ויז'ניץ מחסידי בעלזא, שגרביהם שחורים אף בשבתות). בשאר ימי השבוע לובשים מכנסיים שחורים ארוכים. בני משפחת האדמו"ר ומעט מהזקנים לובשים גם ביום חול את המכנסיים הקצרים עם גרביים שחורים. עוד נוהגים חסידי ויז'ניץ בניגוד לשאר החסידים, לחבוש את הכובע כשלולאת הסרט נמצאת בצידו הימני של הכובע.

ניגוני ויז'ניץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגון לל"ג בעומר במירון המושר גם בחסידות ויז'ניץ, מנגנים: מ. ברלין, ב. ברזבסקי, א. חשין (קלרניתות), א. סגל (תוף), ר. רוזנטל (מצלתיים), הוקלט במירון, ל"ג בעומר, תשכ"ח (1968).

לחסידות אוסף של מאות ניגונים. הניגונים כוללים זמירות שבת, תפילות ופסוקים. ניגוני ויז'ניץ בדרך כלל מאופיינים בעממיות והם קליטים וסוחפים. חלק מהניגונים הם בעלי מוטיבים צועניים שהיו פופולריים באזורים שבהם היו חסידי ויז'ניץ באירופה.

לחסידות עשרות ניגונים איטיים ומורכבים לפיוט מנוחה ושמחה , המהווים את עיקר זמירות השבת של ויז'ניץ (חלקם הופיעו בתקליטים כמו "שבת און ויז'ניץ" "א ויז'ניצער ניגון" ב-3 חלקים, "כתר מלוכה" ב-2 חלקים). ניגון מפורסם של החסידות המושר בעת עריכת הטיש על ידי האדמו"ר במתכונת של חזן וקהל, הוא יה ריבון עלם, שלמעשה מורכב משלוש מנגינות שונות: אחת לשלושת הבתים הראשונים של הפיוט, השנייה (מזמנו של רבי חיים הגר מקוסוב) לבית הרביעי ושלישית לבית החמישי‏[5]. על ניגון זה אמר רבי חיים מאיר הגר ש"זהו ההימנון הויז'ניצאי" (ולפי המשוער לכן מושר בעמידה).

רבי חיים מאיר הגר הביא לחסידות ניגונים עממיים רבים ו"גיירם", בהם מפורסמים הניגון "אוי ווי הייליגע שאבעס" (אוי שבת קודש!), "אשר בחר בנו", "הללו את ה'" ו"צור משלו אכלנו". בזמן ביקורו בארץ ישראל לפני המלחמה, ביקר במירון, שם קלט מספר ניגוני מירון והחל לשיר אותם בטיש. הניגון של החסידות על "אודה לקל" (המושר בסיום הטיש לפנות בוקר‏[6]), הושר בקיבוצים עם המילים "בוקר בא לעבודה".

מלחיני החסידות העיקריים הם ניסן יוסט (במזרח אירופה) ויצחק אונגר (בישראל). גם רבי חיים מאיר הלחין מספר ניגונים, בהם: מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, נפשנו חכתה לה', ממקומך מלכנו, רננו צדיקים, ניגון לפני אמירת התורה וניגון מרש.

החסידות הוציאה כ-30 דיסקים של ניגונים. כמו כן קיים אוסף הקלטות ביתיות של אליהו גנץ ויוסף שכטר הכולל כ-200 ניגונים.

בחסידות מושרים גם ניגונים רבים שאינם של החסידות במקורם, כמו ניגוני דז'יקוב-רופשיץ שאדמו"רי השושלת הם נכדיהם, ניגונים של יעקב תלמוד (אחד מהם הולחן במהלך השתתפות בטיש של רבי חיים מאיר), ניגוני מודז'יץ ועוד. כמו כן מושרים בחסידות ניגונים של מלחינים מפורסמים מאירופה של לפני המלחמה כמו פיניע חזןחסידי בויאן), בעריש ווישיוועראוברלנד), והחזן זיידל רובנר.

נוסח ויז'ניץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות ניגון משלה לנוסח התפילה, שהולחן על ידי אדמו"רי השושלת. רבי חיים מאיר הגר התבטא פעם: "כמדומה לי שהתווים של התפילה הם נוסח ויז'ניץ". כמו כן אמר שנוסח ויז'ניץ מפרש את מילות התפילה. חלק מנעימות התפילה מיוחסות בחסידות לאבי השושלת, רבי יעקב קופיל חסיד, שהיה בעל תפילה אצל הבעל שם טוב[7].

חסידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנשים המשפיעים בחצר הם חיים משה פלדמן - איש עסקים המתגורר בלונדון, והגבאים צבי כץ ויהושע קרויזר.

חסידות ויז'ניץ-מונסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות ויז'ניץ מונסי

בנו השני של רבי חיים מאיר הגר - רבי מרדכי הגר (נולד בי"ח בתמוז תרפ"ב, 1922) - מכהן משנת 1972 כאדמו"ר מוויזניץ במונסי שבניו יורק. במקום קהילה בת כ-1,400 משפחות. כמו כן יש לחסידות ויזניץ-מאנסי מרכזים ומוסדות בויליאמסבורג, בורו פארק, קיימישא, לונדון, אנטוורפן ומונטריאול. בישראל יש לחסידות מוסדות בבני ברק, בירושלים ובבית שמש. בנו הרב ברוך שמשון הגר מכהן כרב חסידי ויזניץ-מונסי בבית שמש.

חסידות סרט-ויז'ניץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות סרט ויז'ניץ

בן נוסף של רבי ישראל הגר מויז'ניץ, רבי ברוך הגר, כיהן באדמו"רות בעיירה סירט. לאחר השואה בנה את רמת ויז'ניץ בחיפה ובה ביסס את חצרו. לאחר פטירתו בשנת תשכ"ד (1963) הוכתר בנו, רבי אליעזר הגר, כממלא מקומו. בתי מדרש נוספים קיימים בבני ברק, ירושלים, אלעד, אשדוד וכן בית מדרש בארצות הברית.

ספרי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוברות ועלונים:

  • "בית ויז'ניץ" - ירחון של החסידות (מתמוז תשנ"ב)
  • "צעירי ויז'ניץ" - עלון של ארגון צעירי ויז'ניץ (מתמוז תשנ"ב)
  • בטאון "ויז'ניץ" - ירחון של החסידות (מתשרי תשס"ד)
  • בטאון "קשר איתן" - ירחון של החסידות (מתשרי תש"ע)
  • "איגוד בני החבורות" ויז'ניץ - עלון שבועי של בני החבורה. (מתשס"ו)
  • "מלכות ויז'ניץ" - ירחון של חסידותו של רבי מנחם מנדל מבני ברקתשס"ח)
  • "פונעם רבינ'ס הויף" - (ביידיש: מחצר הרבי) עלון שבועי ובו שיחות של האדמו"ר במהלך השבוע וכן תיעוד פגישות שלו עם רבנים ואדמו"רים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי ספר הטלפונים של החסידות.
  2. ^ כשהאדמו"ר מבעלזא הוריד הכובע • מאחורי הקלעים של הכתרת אדמו"רי ויז'ניץ. אתר בחדרי חרדים. בחסידות ויז'ניץ ההכתרה מתבצעת על ידי נתינת קוויטל לאדמו"ר.
  3. ^ מוסף "חיי אור", המודיע, פסח תשע"ב.
  4. ^ מקומה של "הסיעה המאוחדת" (יוצאי רומניה והונגריה) במקום השלישי באגודת ישראל לאחר "הסיעה המרכזית" (יוצאי פולין) ושלומי אמוני ישראל. החלוקה המעשית מתבצעת לפי הסכמים פנימיים לפני כל בחירות ולפי המנדטים שהמפלגה מקבלת
  5. ^ ביצוע באתר הזמנה לפיוט. בביצוע זה מושרת המנגינה של שלושת הבתים הראשונים על כל הבתים. כיום בדרך כלל כולל הניגון מנגינה נוספת שמקורה בחב"ד המושרת בבית השלישי. רבי חיים מאיר שמע מנגינה זו בשהותו באוקראינה לאחר חתונתו והצמידה למילות הפיוט, מפני שלא רצה לשיר בחיי אביו את הניגון המקובל לויז'ניץ.
  6. ^ כיום חלקו האחרון של הניגון מושר בנוסח אנטניא.
  7. ^ מקור.