חסידות רחמסטריווקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא
רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא
רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית

חסידות רחמסטריווקה (ניתן גם: רחמסטריבקה), הקרויה על שם העיירה רחמסטרווקה (Ротмистровка) שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (המכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוחנן נולד בשנת תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולפייגא בת רבי דוד לייקעס תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לחנה בתו של הרב פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר וחתן רבי צבי אריה מאליק). לאחר פטירת אביו בכ' באייר תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר. נודע בענוותנותו הרבה. מסופר שלכל אחד מהבנים הוריש המגיד מטשרנוביל את אחת ממידותיו ורבי יוחנן ביקש ליטול את ה"גארנישט" (כלום - כינוי לענווה) אך כבר הקדימו אחיו רבי משה מקארסטשוב. נענה רבי יוחנן כי הוא יירש את מידת ה"גאר גארנישט" (כלום שבכלום) (גרסה אחרת אומרת שהוא נשאר ב"גארנישט"). רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו. חתניו היו רבי משה מטיטשלניק, אחיינו רבי יעקב לייב מטריסק, רבי יצחק פרידמן מבויאן ואחיינו רבי מרדכי משפיקוב.

ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם ברחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.

רבי דוד מזלטיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ת"ר, 1840 - י"ז באייר, תר"פ, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. היה חתנו של דודו רבי דוד מטולנא. התפרסם כפיקח וחסידיו היו בעיקר סוחרים שהיו מתייעצים איתו בעסקיהם. בשנת תרס"ה (1905) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל ונפטר מפצעיו‏[2]. בהוראת אביו עסק בחריטה וגילוף בכסף ונחושת. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום. שני בניו, רבי משה ורבי פנחס, כיהנו באוקראינה.

רבי משה מאודסה, חתן רבי דוד מסאווראן ובזיווג שני חתן רבי יחיאל מקרילוביץ (חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז). חתנו היה רבי שלום יוסף טברסקי משדה לבן.

רבי פנחס מאוסטילא (תר"מ - י"ט באייר תש"ג). רבי פנחס היה חתנו של רבי ישכר דב רוקח (הזקן) האדמו"ר מבעלזא (חתנו של רבי משולם זושא טברסקי בן דודו של אביו). בתו, טראני, נישאה לרבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירה. רבי פנחס כיהן באוסטילה ובפשמישל והיה נערץ על ההמונים. היה מפורסם כלמדן וצדיק. נרצח בשואה. בניו היו, רבי ישעיה משולם זוסיא חתן דודו רבי אהרן מבעלז, רבי יוחנן חתן רבי חיים צבי מסיגט, רבי דוד חתן רבי נפתלי מנירבטור, רבי זאב וולף חתן רבי יהושע מדולינה, רבי אלכסנדר שמואל חתן רבי שלום מלובוטשוב ורבי יצחק.

רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום (תר"ג - כ"ח בשבט תרצ"ו, 1936) כיהן ברחמסטריווקה. חסידיו היו מעיקר מהמוני העם. נישא לחוה בתו של רבי זאב אוירבך. עלה לירושלים כשני אחיו ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הרצחו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. שני בניו מילאו יחד את מקומו בירושלים, רבי אברהם דב ורבי דוד. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול.

רבי אברהם דוב (תרכ"ה - כ"ט באב תש"ה 1945) היה חתנו של רבי אפרים ממאציב (חתן רבי אברהם מטריסק). נטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. בניו היו הרב אפרים, הרב דוד והרב יוחנן, לא כיהנו באדמו"רות.

רבי דוד (תרל"ב 1872 - י"ג בתמוז תשי"א 1951). נשא את בתו של הרב אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקווירא. היה ידוע כתלמיד חכם גדול, ובזמן שהותו בניקולייב מסר שיעורי תורה. נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

בן נוסף היה רבי יעקב יוסף (תר"ל - י"ג באייר תרצ"א) מסטניסלב. נשא בזיווג ראשון לבתו של רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, בזיווג שני לבתו של רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב ובזיווג שלישי לבתו של רבי מתתיהו קטן מסטניסלב, שילדה לו את בנו יחידו, יוחנן. מילא את מקום חמיו באדמו"רות סטניסלב. נטמן בבית הקברות היהודי בווינה.

עוד בן היה רבי משה מפריז. היה חתנו של רבי יצחק מבוהוש.

רבי יוחנן מרחמסטריווקה ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי דוד בן רבי מנחם נחום, רבי יוחנן (י"ז באב תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקא. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם. הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות.

רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון תרפ"ט, 1929 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 2004) מילא את מקום אביו. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים". נודע כמתמיד. בנו השני הרב נחמן יוסף הוא חסיד חב"ד ומכהן כר"מ בישיבת אהלי תורה קראון הייטס בארצות הברית.

רבי חי יצחק, בנו השני של רבי יוחנן, מכהן באדמו"רות רחמסטריווקה בבורו פארק.

רבי זאב מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב וולף (ה' באדר תר"י - כ' בסיוון תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לבת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי‏[3]. היה מפורסם כלמדן ובעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסביבות שנת תר"צ. חתנו היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת תשע"ד יצא ספרו "זוהר אור בהיר" על קנייני התורה.

בנו היה רבי דוד, חתנו של בן דודו רבי אברהם דוב מרחמסטריווקה. דרשותיו מכונסות בספרי "מילין קדישין", שלושה כרכים. בן נוסף היה רבי נחום משה אב"ד קובלה‏[4].

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מכהנים שני אדמו"רים: רבי דוד טברסקי בן רבי ישראל מרדכי, בירושלים, ודודו, רבי חי יצחק טברסקי, בבורו פארק. שניהם שומרים על ידידות ביניהם, כפי שהייתה בין האדמו"ר הקודם מירושלים, רבי ישראל מרדכי, לאחיו, רבי חי יצחק. האדמו"ר מירושלים מצטט את דודו בדרשותיו וכאשר דודו הגיע לארץ העביר לו את הנהגת טיש וישב לצידו.

רבי דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שרבי ישראל מרדכי נפטר, סירב רבי דוד להתמנות לאדמו"ר והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו או שימנו לאדמו"ר את אחיו הרב נחמן יוסף, אך חסידיו התעקשו ובסופו של דבר הוא נאות לקבל את האדמו"רות. רבי דוד הוא תלמיד של רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר, ובדעותיו נוטה לדעותיו של רבו. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות באומרו שהוא חושש לקחת אחריות על כך. הוא הורה למוסדותיו להפסיק ליטול כסף מתקציבי מדינת ישראל[5]. נשוי לבתו של הרב משה ניישלאס (רב שיכון סקווירא) ולהם תאומות.

מרכז מוסדות החסידות נמצא בשכונת גבעת משה כוללים בית כנסת, ישיבה גדולה ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין בית הכנסת. הישיבה הקטנה נמצאת ברחוב דוד ילין בשכונות מקור ברוך-זיכרון משה. לחסידות מאות חסידים, רובם דור ראשון בחסידות.

בתי כנסת נוספים קיימים בבני ברק, באחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית, שלושה בבית שמש, ושניים בביתר עילית.

החסידות הוציאה דיסק של שירי החסידות (חלקם מאוקראינה וחלקם הולחנו בישראל) לכבוד חתונת בתו הראשונה של האדמו"ר הנוכחי. מדי שבוע מודפס עלון ובו דברי תורתו של האדמו"ר.

רבי חי יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חי יצחק טברסקי ("ר' איצק'ל", נולד תרצ"ה), האדמו"ר מרחמסטריווקה-בורו פארק. למד בישיבת עץ חיים בראשותו של רבי איסר זלמן מלצר בירושלים ואחר כך בישיבתו של רבי אהרון רוקח האדמו"ר מבעלזא שקירבו. בשנת תשי"ד נישא לבתו של רבי יעקב יוסף מסקווירה. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא והיה בעל השפעה בחסידות סקווירה. לאחר פטירת חותנו עבר לבורו פארק ופתח בית מדרש. לאחר פטירת אביו החל להתנהג באדמו"רות. החסידות בראשותו מונה מאות משפחות. לחצרו יש רשת תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו:
  2. ^ דף לזכר מרדכי טברסקי, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  3. ^ חתנו של רבי גדליה אהרן מסוקלובקה.
  4. ^ חתן דודו רבי יעקב לייב מטריסק. בנו של רבי נחום משה, רבי יוחנן, היה חתנו של רבי ישכר דב מבעלז
  5. ^ בדו"ח הכספי של עמותת ישיבת רחמסטריווקא לא מופיע הכנסות ממשרד החינוך וממשרד הדתות בשנת 2008 לעומת שנת 2007