חסידות רחמסטריווקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא
רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא
רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית

חסידות רחמסטריווקה (ניתן גם: רחמסטריבקה), הקרויה על שם העיירה רחמסטרווקה (Ротмистровка) שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (המכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוחנן נולד בשנת תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולפייגא בת רבי דוד לייקעס. תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לחנה בתו של הרב פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו.

ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם ברחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.

רבי דוד מזלטיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי (ת"ר, 1840 - י"ז באייר, תר"פ, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ה (1905) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים רבים מירושלים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל ונפטר מפצעיו‏[2]. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום. שני בניו, רבי משה ורבי פנחס, כיהנו באדמו"רות באירופה.

רבי משה מאודסה, חתן רבי דוד מסאווראן ובזיווג שני חתן רבי יחיאל מקרילוביץ (חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז). חתנו היה רבי שלום יוסף טברסקי משדה לבן.

רבי פנחס מאוסטילא, חתנו של רבי ישכר דב רוקח (הזקן) האדמו"ר מבעלזא. כיהן באוסטילה ובפשמישל והיה נערץ על ההמונים. היה מפורסם כלמדן וצדיק. נרצח בשואה.

רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום (תר"ג[3] - כ"ח בשבט תרצ"ו, 1936) כיהן ברחמסטריווקה. חסידיו היו מעיקר מהמוני העם. נישא לחוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מפולנאה, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת תרפ"ו עלה לירושלים כשני אחיו ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הרצחו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. שני בניו מילאו יחד את מקומו בירושלים, רבי אברהם דב ורבי דוד. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול.

רבי אברהם דוב (תרכ"ה - כ"ט באב תש"ה 1945) היה חתנו של רבי אפרים ממאציב (חתן רבי אברהם מטריסק). היה בקי בפילוסופיה יהודית. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. בניו היו הרב אפרים, הרב דוד והרב יוחנן, לא כיהנו באדמו"רות.

רבי דוד (תרל"ב 1872 - י"ג בתמוז תשי"א 1951). נשא את בתו של הרב אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקווירא. היה ידוע כתלמיד חכם גדול, ובזמן שהותו בניקולייב מסר שיעורי תורה. נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

בן נוסף היה רבי יעקב יוסף (תר"ל - י"ג באייר תרצ"א) מסטניסלב. נשא בזיווג ראשון לבתו של רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, בזיווג שני לבתו של רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב ובזיווג שלישי לבתו של רבי מתתיהו קטן מסטניסלב, שילדה לו את בנו יחידו, יוחנן. מילא את מקום חמיו באדמו"רות סטניסלב ובימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. לאחר הצהרת בלפור היה חבר ב"חברת יישוב ארץ ישראל" יחד עם כמה מאדמו"רי בית רוז'ין. לאחר כמה שנים, התמזגה החברה עם סניף המזרחי בווינה ורבי יעקב יוסף מונה לנשיא המזרחי באוסטריה, יחד עם רבי שלמה-חיים מסדיגורא. התכונן לעלות לארץ ישראל, אך נפטר קודם שהספיק לעשות זאת. נטמן בבית הקברות היהודי בווינה.

עוד בן היה רבי משה מפריז. היה חתנו של רבי יצחק מבוהוש.

רבי יוחנן מרחמסטריווקה ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי דוד בן רבי מנחם נחום, רבי יוחנן (י"ז באב תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקא. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם. הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות.

רבי ישראל מרדכי (ז' בסיוון תרפ"ט, 1929 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 2004) מילא את מקום אביו. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים". נודע כמתמיד. בנו השני הרב נחמן יוסף הוא חסיד חב"ד ומכהן כר"מ בישיבת אהלי תורה קראון הייטס בארצות הברית.

רבי חי יצחק, בנו השני של רבי יוחנן, מכהן באדמו"רות רחמסטריווקה בבורו פארק.

רבי זאב מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב וולף (ה' באדר תר"י - כ' בסיוון תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לבת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי‏[4]. היה מפורסם כלמדן ובעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסביבות שנת תר"צ. חתנו היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת תשע"ד יצא ספרו "זוהר אור בהיר".

בנו היה רבי דוד, חתנו של בן דודו רבי אברהם דוב מרחמסטריווקה. דרשותיו מכונסות בספרי "מילין קדישין", שלושה כרכים. בן נוסף היה רבי נחום משה אב"ד קובלה, חתן דודו רבי יעקב לייב מטריסק. בנו של רבי נחום משה, רבי יוחנן, היה חתנו של רבי ישכר דב מבעלז.

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מכהנים שני אדמו"רים: רבי דוד טברסקי בן רבי ישראל מרדכי, בירושלים, ודודו, רבי חי יצחק טברסקי, בבורו פארק. שניהם שומרים על ידידות ביניהם, כפי שהייתה בין האדמו"ר הקודם מירושלים, רבי ישראל מרדכי, לאחיו, רבי חי יצחק. האדמו"ר מירושלים מצטט את דודו בדרשותיו וכאשר דודו הגיע לארץ העביר לו את הנהגת טיש וישב לצידו.

רבי דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שרבי ישראל מרדכי נפטר, סירב רבי דוד להתמנות לאדמו"ר והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו או שימנו לאדמו"ר את אחיו הרב נחמן יוסף, אך חסידיו התעקשו ובסופו של דבר הוא נאות לקבל את האדמו"רות. רבי דוד הוא תלמיד של רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר, ובדעותיו נוטה לדעותיו של רבו. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות באומרו שהוא חושש לקחת אחריות על כך. הוא הורה למוסדותיו להפסיק ליטול כסף מתקציבי מדינת ישראל[5]. נשוי לבתו של הרב משה ניישלאס (רב שיכון סקווירא) ולהם תאומות.

מרכז מוסדות החסידות נמצא בשכונת גבעת משה כוללים בית כנסת, ישיבה גדולה ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין בית הכנסת. הישיבה הקטנה נמצאת ברחוב דוד ילין בשכונות מקור ברוך-זיכרון משה. לחסידות מאות חסידים, רובם דור ראשון בחסידות.

בתי כנסת נוספים קיימים בבני ברק, באחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית, שלושה בבית שמש, ושניים בביתר עילית.

החסידות הוציאה דיסק של שירי החסידות (חלקם מאוקראינה וחלקם הולחנו בישראל) לכבוד חתונת בתו הראשונה של האדמו"ר הנוכחי. מדי שבוע מודפס עלון ובו דברי תורתו של האדמו"ר.

רבי חי יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חי יצחק טברסקי ("ר' איצק'ל", נולד תרצ"ה), האדמו"ר מרחמסטריווקה-בורו פארק. למד בישיבת עץ חיים בראשותו של רבי איסר זלמן מלצר בירושלים ואחר כך בישיבתו של רבי אהרון רוקח האדמו"ר מבעלזא שקירבו. בשנת תשי"ד נישא לבתו של רבי יעקב יוסף מסקווירה. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא והיה בעל השפעה בחסידות סקווירה. לאחר פטירת חותנו עבר לבורו פארק ופתח בית מדרש. לאחר פטירת אביו החל להתנהג באדמו"רות. החסידות בראשותו מונה מאות משפחות. לחצרו יש רשת תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]