חסידים ראשונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מהי חשיבותו של דף זה? בערך זה חסר מידע שיבהיר את חשיבותו, או אף את עצם קיומו של מושא הערך, וייתכן שמקומו אינו באנציקלופדיה. אם אתם בקיאים בנושא שבו דן הדף, אנא הרחיבו אותו, או הסבירו את חשיבותו בדף השיחה שלו. אין להסיר את התבנית ללא דיון בדף השיחה. התבנית הוצבה על הדף בתאריך 18.05.2008. אם חשיבותו של הדף לא תובהר במהלך השבוע הקרוב הוא עלול להימחק.

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: אין ציון מקורות לערך; דרוש להציג את התמונה הכללית של המחקר, על כל דעותיו. מקצתו נראה כתאוריות מקוריות. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חסידים ראשונים הוא כינויה של קבוצת יהודים אדוקים בדתם בהתקופה ההלניסטית, שהתקיימה בין המאה ה-2 לפנה"ס לבין המאה ה-4 לפנה"ס.

[עריכה] היסטוריה

כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר מוקדון, גרמה להפצת התרבות ההלניסטית בממלכת יהודה והשפיעה השפעה עמוקה על העם היהודי, שבא במגע ישיר עם התרבות הזרה. מספר רבי שררה ובכללם גם כהנים, סגלו לעצמם עד מהרה את דרכי היוונים והתרשלו בקיום המצוות והמנהגים של הדת היהודית או זנחו אותם לגמרי. המוני העם הושפעו פחות מן התרבות היוונית, אך גם בקרבם הייתה התרופפות רבה של הקשר עם המסורת היהודית, וכן נטייה לקבל השפעות זרות. החסידים נלחמו במגמה זו, דבקו בכל כוחם בדת היהודית והתנגדו בחריפות להכנסת התרבות ההלניסטית, בהיותם משוכנעים כי אלה יביאו לעבודת אלילים ולפריעת מוסר. על כן היו החסידים הקורבנות הראשונים של הרדיפות הדתיות בימי מלכותו של אנטיוכוס הרביעי. כאשר הניף מתתיהו הכהן ממודיעין את נס המרד, הצטרפו רבים מן החסידים אליו,והשתתפו בקרבות שנהלו החשמונאים שהביאו לשחרורה של ירושלים ולחידוש העבודה בבית המקדש. אך לאחר שאנטיוכוס החמישי הכיר בחופש דתי ליהודים, ראו החסידים שהשיגו את מטרתם, ולא השתתפו יותר עם החשמונאים ששאיפתם הייתה לזכות בעצמאות מדינית.

לאחר מינויו של אלקימוס ככהן גדול בשנת 162 לפנה"ס, העדיפו החסידים אותו על יהודה המכבי כראש העם. אקלימוס איבד את תמיכת החסידים לאחר שטבח ברבים מהם. לאחר מכן, לא התנגדו החסידים יותר ליונתן הוופסי ושמעון התרסי אחי יהודה המכבי שנטלו לעצמם את הכהונה הגדולה. במקביל, הטבח גרם להתמעטות מספר החסידים ולהילמות הכת.

משערים שהחסידים הם אבותיהם הרוחניים של הפרושים, שנתארגנו כמפלגה בימי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס.

[עריכה] הזכרת החסידים במשנה ובגמרא

החסידים הקפידו מאוד על קיום המצוות והחמירו על עצמם בדינים, כמו שכתוב במסכת ברכות "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כבד ראש. חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכונו את לבם למקום..."(ברכות ה,א). במשנה ובגמרא כונו החסידים בשם "חסידים ראשונים" וגם כונו הרבה פעמים בשם "אנשי מעשה".