חסינות תאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסינות תאית היא תגובה חיסונית שלא מעורבים בה נוגדנים. לעומת זאת מעורבים בה מקרופאגים, תאי הרג טבעיים, ולימפוציטים ציטוטוקסיים מסוג T המשחררים ציטוקינים כתגובה לאנטיגן.

חסינות תאית מגנה על הגוף בכך שהיא:

  1. מפעילה את מנגנון האפופטוזה בתא מודבק ובכך גורמת לו למות.
  2. גורמת למנגנוני תאי ההרג הטבעיים והמקרופאגים להרוג את הפתוגן.
  3. מאמנת את הלימפוציטים וכך גורמת לתגובה מהירה יותר בפעם הבאה.

מנגנון זה עוזר במקרים בהם הפתוגנים מסוגלים להרוס ולשרוד את הפאגוציטים. מנגון זה הוא היעיל ביותר נגד פגיעה תוך-תאית של וירוס, אבל יעיל גם במקרים של סרטן.

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.