חסן אל-בנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חסן אל-בנא
Hassan al-Banna.jpg
תאריך לידה 14 באוקטובר 1906
תאריך פטירה 12 בפברואר 1949 (בגיל 42)
עיסוק מורה, עיתונאי, פוליטיקאי, הוגה דעות
לאום מצרי
הושפע מ ג'מאל א-דין אל-אפגאני, רשיד רידא, מוחמד עבדה, מוסטפא כאמל, סעד זע'לול
השפיע על מוחמד מורסי, סייד קוטב

האימאם חסן אחמד עבד אלרחמן מחמד אל-בנא (ערבית: حسن أحمد عبد الرحمن محمد البنا ; 14 באוקטובר 1906 - 12 בפברואר 1949) היה מייסדה ומנהיגה הראשון של תנועת האחים המוסלמים במצרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסן אל-בנא נולד במחמודיה שמצפון-מערב לקהיר, כבן בכור למשפחה מוסלמית אדוקה. אביו, השיח' עבד אל-רחמן אל-בנא, היה בוגר המוסד הדתי אל-אזהר, אשר שימש כאימאם ומורה דת במסגד המקומי ובנוסף ללימודי הדת עסק בתיקון שעונים. אל-בנא קיבל חינוך מסורתי אסלאמי בראשית דרכו שכלל את שינון הקוראן, לימוד החדית', הפיקה, ולשון הערבית הספרותית. בהיותו בן 12 החל ללמוד בסמינר למורים בעיר דמנהור. ב-1923 עברה המשפחה לקהיר ואל בנא סיים את לימודי התיכון, והחל ללמוד בסמינר למורים "דאר אלעלום" שבעיר, שם התמחה בלימודי הדת והלשון הערבית. במהלך שהותו בסמינר למורים אל-בנא החל לפתח את עמדתו הסלפית הקוראת לשיבה לשורשי הקוראן, ואימוץ האידאלים של חברת המוסלמים הראשונים מן המאה ה-7.

לאחר שסיים את חוק לימודיו במכללה להוראה בשנת 1927 קיבל אל-בנא משרת הוראה בבית-ספר היסודי שניהלה "האגודה לצדקה מוסלמית" בעיר איסמעיליה, הסמוכה לתעלת סואץ. בנוסף לשיעורים שנתן במשך היום הוא נהג להרצות למבוגרים בשעות הערב במסגרות שונות, בבתי קפה ואף ברחובות. אל-בנא נהנה מבקיאות בקוראן ובספרות המוסלמית, והדבר בולט בנאומיו וכתביו. אל-בנא היה בקיא גם בהשקפת העולם המערבי בנושאי דת וחברה, על אף שלא ידע שפה זרה.

בשנת 1928 הקים חסן אל-בנא את "אגודת האחים המוסלמים" באסמעיליה. בתחילה היה זה ארגון מקומי, אחד מני רבים שעסקו בהטפה לאדיקות דתית ובפעילות צדקה. אסמעיליה התאימה במיוחד להקמת גוף עממי מהפכני וקסנופובי, בהיותה שוקקת פקידים זרים שחיו בחיי רווחה יחסית למקומיים, דבר שסימל יותר מכל את דמות הזר שנישל אותם מאדמתם. ברקע הקמת התנועה עמדה גם המרירות של רבים בחברה המצרית כלפי השלטון הבריטי, וכן משבר כלכלי גדול שידעה כלכלת מצרים עקב ירידת מחירי הכותנה בעולם.

תנועתו של אל בנא צמחה תוך שנים אחדות לגוף ארצי גדול, וב-1932 חזר לקהיר והקים בה את מרכז הארגון, בעוד הוא ממשיך בפעילותו כמטיף ומורה. תוך כעשור הפכו ה"אחים המוסלמים" לגוף פוליטי משמעותי במצרים, עם כ-500,000 פעילים במדינה, והשפעה חברתית ופוליטית גם במדינות ערביות נוספות. אל בנא השתתף גם במאבק נגד השלטון הבריטי, ואף נעצר לתקופה קצרה בזמן מלחמת העולם השנייה בעוון חתרנות. אל בנא הטיף לבניית מסגדים, בתי ספר ומועדונים, לחיזוק האסלאם ולשנאת זרים, ולאיחוד בני האומה האסלאמית במצרים ומחוצה לה. הוא האמין בצורך לגבש את המוסלמים לכלל אומה אחת גדולה שבראשה יעמוד ח'ליפה (מעין "להחזיר עטרה ליושנה"). אל-בנא הדגיש את המימד החברתי-תרבותי ופחות את המימד הפוליטי, והיה אחד מהוגי הדעות המקוריים והחשובים ביותר שהשפיעו על האסלאם הרדיקלי המודרני. מקור השפעה תאולוגי ופוליטי משמעותי עבורו היה הוגה הדעות רשיד רידא.

אל-בנא הנהיג את תנועת האחים המוסלמים במצרים עד ה-12 בפברואר 1949, עת נורה למוות במונית בקהיר. קרוב לוודאי שהמשטר המצרי המונרכי הוא שאחראי להתנקשות, לאחר שחשש מעליית כוחו ומאפשרות של הפיכה אסלאמית. חשש זה התחזק בעקבות ההתנקשות בחייו של ראש ממשלת מצרים מחמוד פהמי נוקראשי בדצמבר 1948 שבעקבותיו הוצא הארגון מחוץ לחוק.

אחיו הצעיר של אלבנא הוא גמאל אלבנא, רפורמיסט-ליברל מוסלמי.נכדו של אלבנא, טארק רמדאן, הוא פילוסוף ומטיף מוסלמי-שווייצרי ידוע.

על שמו קרא החמאס רקטה נגד טנקים מפיתוח עצמי ("אל-בנא") של החמאס שנתגלתה כחסרת תועלת מול השריון הישראלי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האסלאם הוא בשורתנו והג'האד דרכנו: חסן אל-בנא: קובץ איגרות, תרגם, הוסיף מבוא והערות: אפרים ברק, מרכז משה דיין לחקר המזרח-התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב, 2012
  • אפרים ברק, הצלבנים עדיין כאן: תולדות הפונדמנטליזם האסלאמי, הוצאת רסלינג, 2013, עמודים 103-125
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ומדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.