חסרי החולצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסרי החולצותספרדית: descamisados), הוא מונח המציין את תומכיו הפרוניסטים של חואן דומינגו פרון, נשיאה הפופוליסטי של ארגנטינה בין השנים 1946 - 1955 ושנית בשנים 1973 - 1974, לפני, במהלך ולאחר כהונתו.

מקור המונח במחאה ההמונית שנערכה ביום 17 באוקטובר 1945 נגד כליאתו של פרון, המחאה אשר הביאה לשחרורו. פרון נכלא בידי החונטה הצבאית בשל היוקרה הרבה שצבר. במהלך מחאה זו צבאו המוני פועלים על רחובות העיר בואנוס איירס, ובעיקר בכיכר מאי לנגד הבית הוורוד (מקום מושב הממשלה הארגנטינאית), ועל מנת להקל מעט את החום שיכשכו את רגליהם במימי המזרקות והסירו את חולצותיהם. בעקבות אירועים אלו החלו בני האליטה לכנות את תומכיו של פרון בזלזול בשם "חסרי החולצות".

בואנוס איירס, 17 באוקטובר 1945. הפוגה בהפגנה למען שחרורו של פרון בה "נולדו" חסרי החולצות.

במהלך רטורי אופייני לפופוליזם, אימצו הפרוניסטים את הביטוי המזלזל ונשאו אותו בגאווה. פרון, ואוויטה אשתו, התייחסו לתומכיהם בשם זה כגילוי חיבה, ובמהלך המירוץ לנשיאות של שנת 1945 תר פרון את ארגנטינה ברכבת אותה כינה "חסרת החולצה"‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 17 באוקטובר 1945, אתר המוקדש לאירועי 17 באוקטובר 1945, ובו תמונות וקטע וידאו מהאירוע המכונן של הפרוניזם, ושל מקור המונח "חסרי החולצות".ספרדית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעשה, כונתה הרכבת "חסר החולצה" (El Descamisado), משום שבספרדית המילה "רכבת" (el tren) היא זכרית, ולא נקבית כבעברית.