חצי קשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כתר האימפריה הממלכתי כולל ארבעה חצאי קשתות הנפגשים במרכז הכתר בזווית ישרה (במישור), ולא יורדים מטה לעבר מרכז הכתר.

חצי קשתאנגלית: half-arch) היא רצועת מתכת (בדרך כלל עשויה זהב, כסף או פלטינה) המעוטרת לרוב באבנים יקרות ויהלומים המחוברת לבסיס הכתר. לרוב חצאי הקשת מתחברים במרכזו של הכתר אל המונד - גלובוס מוזהב או עשוי אבן יקרה שנמצא בחלקו העליון של הכתר (מעליו נמצא לרוב צלב).

מספר חצאי הקשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתרי הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקובל בממלכה המאוחדת נהוג שכתרי ההכתרה והכתרים הממלכתיים יהיו בעלי ארבעה חצאי קשתות - מאחר שכתרים אלה מנסים להידמות לכתר ההכתרה הרשמי של הממלכה המאוחדת - כתר אדוארד הקדוש. בין הכתרים בעלי ארבע הקשתות ניתן למנות את כתר המלכה אליזבת משנת 1938, הכתר הממלכתי של ג'ורג' הראשון, כתר ההכתרה של ג'ורג' הרביעי וכתר האימפריה הממלכתי של המלכה ויקטוריה משנת 1838 ושל המלך ג'ורג' השישי משנת 1937. כמו כן בממלכה המאוחדת נהוג שגם כתרי הרעיה יהיו בעלי ארבע קשתות (כגון כתר מרי ממודנה וכתר המלכה אדלייד).

כתר האימפריאלי של הודו שנעשה עבור המלך ג'ורג' החמישי בשנת 1911 עבור הדלהי דורבר יוצא דופן ובו שמונה חצאי קשתות - מספר כפול מהמקובל.

כתרי נסיך ויילס הם לרוב בעלי קשת אחת שלמה (ולא שני חצאי קשתות כפי שסוברים בטעות) - בכתרים אלה המונד מחובר בראש הקשת, ולא מתחבר לחצאי הקשתות השונים, וזאת על פי הוראה שנתן המלך צ'ארלס השני בשנת 1677.

מסורת אירופאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתר רודולף השני - כתר האימפריה האוסטרית. הכתר כולל שני חצאי קשתות ושני חצאי כיפות.

הכתרים האירופאים (הצרפתים, הגרמנים והדניים) היו לרוב בעלי שמונה חצאי קשתות. הכתר ההכתרה הצארי הרוסי וכן כתר האימפריה האוסטרית כלל שני חצאי קשתות בלבד, כאשר שתי חצאי כיפה מלאות עלו מהכתר במקום שני חצאי הקשתות הנוספים.

צורת חצי הקשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי מסורות הנוגעות לצורת חצי הקשת - לפי מסורת אחת, חצי הקשת עולה מבסיס הכתר ואז יורד שוב למרכז הכתר (בו נפגשים חצאי הקשת) - כתר מסוג זה הוא כתר אדוארד הקדוש (כתר ההכתרה של הממלכה המאוחדת). לפי מסורת אחרת, חצאי הקשת שומרים על מישור במרכז הכתר במקום פגישתם, או עולים כלפי מעלה בלבד.

חצאי קשתות מתפרקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מהכתרים ניתן להוריד את חצאי הקשת והמונד וכך נותר רק בסיס הכתר שניתן לחובשו. כתרי המלכה הרעיה בממלכה המאוחדת הם כתרים מסוג זה - ואלכסנדרה מדנמרק, מרי מטק ואליזבת בווס ליון נהגו לחבוש את בסיס הכתר לראשם לאחר פירוק הקשתות והמונד. הדבר נעשה לאחר מותו של המונרך, כשהמלכה הרעיה הפסיקה להיות מלכה לצידו של מונרך מכהן והפכה למלכה אם.


חלקי הכתר

חצאי קשתותמונדצלבצלב פאטה