חצרים (בסיס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חצרים - בח"א 6

Bacha 6 Hatserim.png
סמל בח"א 6
154 cadet graduation.jpg
טקס סיום קורס טיס בבסיס
נתוני השדה

קוד IATA

קוד ICAO
LLHB

סוג השדה צבאי
מפעיל חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה באר שבע, אופקים
קואורדינטות 31°14′00″N 34°39′45″E / 31.23333°N 34.66250°E / 31.23333; 34.66250קואורדינטות: 31°14′00″N 34°39′45″E / 31.23333°N 34.66250°E / 31.23333; 34.66250
גובה מעל פני הים 725 רגל
221 מטר
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
10R/28L 9,657 2,943 אספלט
10L/28R 7,948 2,423 אספלט
15/33 5,800 1,768 אספלט
מיקום חצרים
חצרים
חצרים

בסיס חיל-האוויר חצרים (בח"א 6) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא בסמוך לקיבוץ חצרים מערבית לבאר שבע. שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יפה.

בבסיס מוצבות כיום שלוש טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקים אחת:

  • טייסת 69 ("טייסת הפטישים") המפעילה כיום מטוסי F-15I ("רעם").
  • טייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף") המפעילה כיום מטוסי A-4 סקייהוק ("עיט"). הטייסת משמשת כיום בעיקר כטייסת הדרכה לחניכי קורס הטיס ולטייסי הקרב הצעירים, ומטוסיה מתוחזקים על ידי גורמים אזרחיים.

בבסיס שוכן גם בית הספר לטיסה (ביס"ט 12) של חיל האוויר בו מתקיים קורס הטיס. הקורס הינו השני באורכו כיום בצה"ל (אחרי תוכנית תלפיות ותוכנית חבצלות), אורכו כשלוש שנים ובמהלכו לומדים פרחי הטיס לתואר ראשון ומוסמכים לתפקידי צוות אוויר: טייס (במטוס קרב, מסוק קרב, מסוק סער או מטוס תובלה), נווט (במטוס קרב או מטוס תובלה) ומכונן (במטוס תובלה).

סמוך לבסיס זה נמצא מוזיאון חיל האוויר, ובו דגמים של מטוסים ותערוכת מטוסים ששירתו בחיל האוויר, מטוסי שלל ומערכות נ"מ. המוזיאון מנוהל על ידי יעקב טרנר, שהיה תת-אלוף בחיל האוויר וטייס קרב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות השישים של המאה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס חצרים נבנה בשנות השישים ונפתח ב-3 באוקטובר 1966 כ"כנף 6". מפקדו הראשון היה ג'ו אלון. הוא היה בסיס חיל האוויר הראשון שנבנה מן היסוד כבסיס חדש עבור חיל האוויר הישראלי, ולא על שטחי בסיס קיים של חיל האוויר המלכותי הבריטי.

בשנת 1968 קלט הבסיס את בית הספר לטיסה שעבר מבסיס תל נוף. באותה השנה קלט הבסיס גם את טייסת 123 שעברה מבסיס תל נוף.

ב-17 ביוני 1969 עברה טייסת 102 מבסיס חצור לבסיס חצרים.

שנות התשעים של המאה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביוני 1991 עברה טייסת 69 לבסיס חצרים.

ב-21 ביולי 1992 נפצעו קשה חייל וחיילת בבסיס, כאשר השתתפו ב"רולטת הרשת". כעבור ימים אחדים נפטר החייל מפצעיו.‏[1]

באפריל 1993 אישר מפקד הבסיס, תא"ל עמירם אליאסף, מפגן ירי לכבוד יום הורים באחת הטייסות. עקב ראות לקויה כתוצאה מעננות נמוכה, ירו המטוסים כדורים באופן שטוח, וכתוצאה מכך נפגעו שני חיילים. מפקד חיל האוויר, האלוף הרצל בודינגר, החליט להדיח את מפקד הבסיס, מפקד הטייסת שבמסגרתה נערכה הטיסה ומוביל הטיסה. חרף בקשתו של בודינגר שאליאסף ימשיך בשירותו בצה"ל בתפקיד אחר, בחר אליאסף לפרוש מצה"ל.

ב-1 במרץ 1994 הודממה טייסת 69.

ב-19 בינואר 1998 נחתו בבסיס שני מטוסי ה-F-15I ("רעם") הראשונים ונקלטו בטייסת 69 ("טייסת הפטישים") שנפתחה כבר בקיץ 1997 לקראת הגעת המטוסים. המטוסים החדשים התקבלו בבסיס בטקס חגיגי במעמד שר הביטחון יצחק מרדכי, הרמטכ"ל רא"ל אמנון ליפקין-שחק, מפקד חיל האוויר האלוף איתן בן-אליהו, נציג חיל האוויר האמריקאי, מייג'ור-ג'נרל קלינטון הורן, ומפקד הבסיס תא"ל עמוס ידלין. כ-3,000 איש הגיעו לבסיס כדי לצפות בנחיתתם של המטוסים החדשים וביניהם רבים מוותיקי טייסת 69 ומשפחות חללי הטייסת. המטוסים, שהוטסו על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני, הגיעו לישראל בטיסה שארכה 14 שעות. בדרכם לישראל טסו המטוסים טיסה ישירה לבריטניה, שבמהלכה תידלקו חמש פעמים באוויר, משם טסו לאיטליה ומשם המשיכו ישירות לישראל, ללא תדלוקים נוספים. לפני נחיתתם ביצעו המטוסים החדשים יעף מעל הצופים בליווי שני מטוסי F-15 איגל ("בז") ושני מטוסי F-4 פנטום ("קורנס").

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באוגוסט 2002 נפתחה בבסיס טייסת 123 ("ציפורי המדבר") כטייסת UH-60 בלק-הוק ("ינשוף"). חמשת המסוקים הראשונים של הטייסת הגיעו לישראל בתחילת החודש בבטנו של מטוס C-5 גלקסי של חיל האוויר האמריקני שנחת בבסיס נבטים. 123 היא טייסת הבלק-הוק השנייה שנפתחה בישראל לאחר טייסת 124 ("טייסת החרב המתהפכת") המוצבת בבסיס פלמחים.

ב-5 ביולי 2006 נפתחה בבסיס טייסת 107 ("טייסת אבירי הזנב הכתום") מחדש כטייסת F-16I ("סופה"). 107 היא טייסת ה"סופה" השלישית שהוקמה אחרי טייסת 253 ("טייסת הנגב") וטייסת 119 ("טייסת העטלף") המוצבות בבסיס רמון.

מפקדי הבסיס לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אל"ם ג'ו אלון מקים הבסיס ומפקדו הראשון
אל"ם ישעיהו (שייקה) ברקת
אל"ם עמיחי שמואלי מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים
יעקב טרנר 1977 - 1981 לימים ראש להק כוח האדם ומפכ"ל המשטרה.
תא"ל אשר שניר 1981 - 1983 מפקד הבסיס במלחמת לבנון
תא"ל דן פסח
תא"ל רון חולדאי לימים ראש עיריית תל אביב
תא"ל משה מלניק
תא"ל עוזי רוזן
תא"ל עמירם אליאסף
תא"ל אבי ברבר
תא"ל עמוס ידלין 1995 - 1998 לימים ראש אמ"ן
תא"ל רני פלק 1998 - 2001
תא"ל יוחנן לוקר 2001 - 2004 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
תא"ל שלי גוטמן 2004 - 2007
תא"ל חגי טופולנסקי 2008 - 2010 לימים ראש מטה חיל האוויר
תא"ל זיו לוי 2010 - 2012
תא"ל טל קלמן 2012 - 2014
תא"ל ניר ברקן 2014-

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחר גולדמן, חורים ברשת, באתר "העין השביעית"