חצר המשכן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המשכן וסביבו החצר (ציור מאתר מכון המקדש).
הקמת הגדר, ציור של מכון המקדש

חֲצַר הַמִּשְׁכָּן הייתה החצר שסביב המשכן אשר שמשה לעבודת הקרבת הקורבנות. אורכה של החצר היה מאה אמות (60 מטרים) ורוחבה חמישים אמות (30 מטרים). בחצר הוצבו מזבח הנחושת והכיור. סביב החצר הייתה גדר של קליעים (מעין רשת) התלויה על 56 עמודי עצי שיטים.

מבנה החצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות החצר מפורטות בהנחיות שניתנו למשה רבנו לבניית המשכן, בספר שמות:

(9) וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ לַפֵּאָה הָאֶחָת; (10) וְעַמֻּדָיו עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת, וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף; (11) וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן בָּאֹרֶךְ קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ, וְעַמֻּדָו עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף; (12)וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת יָם קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה, עַמֻּדֵיהֶם עֲשָׂרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה; (13) וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה; (14) וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף, עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה; (15) וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה קְלָעִים, עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה; (16) וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם, עַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה; (17) כָּל עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף וָוֵיהֶם כָּסֶף, וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת; (18) אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת.

– שמות כ"ז, ט-יח.

מבנה אוהל מועד עצמו היה ממוקם במרחק 20 אמות מהגדר המערבית של המשכן, ו-20 אמות מהגדרות הצפוניים והדרומיים. חצר המשכן הייתה מחולקת איפוא לשני "חלקים" מחצית החצר (50 על 50 אמות) בו נמצא מבנה האוהל, והמחצית השנייה (50 על 50) בה נמצא המזבח. המזבח עצמו היה ממוקם 10 אמות מפתח האוהל.

גובה גדר הקליעים 15 אמות. בכך היא גבוהה מגובה המשכן עצמו, שגובהו 10 אמות, וזאת על מנת שלא יראו מחוץ למשכן את הכהנים בעובדתם. ב"מעשה חושב" פרק ה' סעיף ב מצוין: "גובה הקלעים חמש עשרה אמרה: וזהו גובה החצר." הביטוי בספר שמות "וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר" - מוסבר על ידי המלבי"ם: "לרבי יוסי פירשו קומתם מעל גובה המשכן והמזבח, והיה גובה הקלעים ט"ו אמה", היינו ספר שמות מציין את הפרש הגבהים מעל המשכן והמזבח.

לחצר המשכן היה פתח הפונה לצד מזרח שרוחבו 20 אמות. הפתח נמצא במרכז הצלע המזרחית של גדר החצר, 15 אמות מכל קצה של הגדר. לפני הפתח עמד מסך שגובהו 20 אמות, ורוחבו כרוחב הפתח - 20 אמות.

גדר הקלעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדר קלעים שאורכה 280 אמות הקיפה את חצר המשכן. הדגר מתוארת בספר שמות, פרק ל"ח פסוק 17:

"קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ לַפֵּאָה הָאֶחָת"

הגדר הייתה תלויה על 56 עמודים. אורך הגדר בצידו הצפוני של המשכן 100 אמות, בצידו המערבי 50 אמות, בצידו הדרומי 100 אמות, ובצידו המזרחי - שני מקטעים של 15 אמות וביניהם פתח המשכן.

קלעי החצר היו עשויים רשת שש שזורה - ההסבר הניתן לעשייתה רשת - שאם היה מדובר בגדר בד אטומה או גדר קרשים היו הרוחות החזקות עוקרות את הגדר ממקומה.

רש"י מפרש: "'קלעים' - עשויה כמין קלעי ספינה, נקבים נקבים, מעשה קליעה, ולא מעשה אורג."

הקלעים היו מחוברים לעמודי הגדר ב"קונדסין" - מן ווים, כפי שמציין רש"י: "היה עושה כמין קונדסין, אורכן שישה טפחים ורוחבם שלושה, וטבעת נחושת קבועה בו באמצעו, וכורך שפת הקלע סביבו במיתרים כנגד כל עמוד ועמוד, ותולה הקונדס דרך טבעתו באונקליות שבעמוד העשוי כמין וו."

הקלעים היו מחוזקים ביתדות בקרקע.

בדופן המזרחית של הגדר היו שני מקטעים של 15 אמות - המוחזקים על ידי שלושה עמודים, מרווח של חמש אמות בין עמוד לעמוד. מרווח זה בין עמוד לעמוד נשמר גם ביתר כתלי המשכן - בפאות הדרומית והצפונית שאורכן 100 אמה היו 20 עמודים, ובפאה המערבית שאורכה חמישים אמה היו 10 עמודים.

המסך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מול שער החצר ניצב המסך שהוחזק על ידי ארבעה עמודים, וגובהו 20 אמה. המסך היה עשוי "תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם"


העמודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמודים עצמם עשויים עץ. עוביים של העמודים היה אמה על אמה וגובהם 15 אמות [יש אומרים שגובהם היה 5 אמות]. העמודים היו מחושקים בחישוקי כסף לנוי - אך לא מצופים לחלוטין, כך שניתן היה לראות את העץ. האדנים בהם היו העמודים תקועים היו עשויים נחושת. בראש העמודים היו ראשי כסף בהם היו הווים שעליהם נתלו הקלעים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה לוין, מלאכת המשכן, הוצאת "מלאכת המשכן", תל אביב, 1968