חקובו טימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חקובו טימרמן

חקובו (יעקב) טימרמןספרדית: Jacobo Timerman; ‏6 בינואר 1923 - 11 בנובמבר 1999) היה מו"ל, סופר ועיתונאי יהודי ארגנטינאי מפורסם שנרדף על ידי החונטה הצבאית בארגנטינה בשל כתיבתו וחשיפת פשעיהם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמרמן נולד בעיר באר שבאוקראינה. בשנת 1928 היגרה משפחתו לארגנטינה, השתקעה בבואנוס איירס, והצטרפה לקהילה היהודית. בצעירותו היה חקובו חבר בתנועת השומר הצעיר. בתחילת שנות ה-60 החל טימרמן בכתיבה עיתונאית במספר עיתונים בארגנטינה, ובסוף שנות ה-60 יסד יחד עם שותפו דוד גרייבר את העיתון לה אופיניון, שאימץ קו ליברלי תקיף ונגד החונטה הצבאית ששלטה במדינה באותם הימים. ב-15 באפריל 1977 נחטף טימרמן מביתו ושהה במעצר עד לזיכויו על ידי בית דין צבאי באוקטובר 1977. עם זאת אסרה עליו החונטה הצבאית לצאת מביתו עוד כשנתיים. ב-25 בספטמבר 1979 לאחר לחץ בינלאומי שהופעל על החונטה הצבאית הוטס טימרמן לישראל.

בישראל פרסם את ספריו אסיר לא שם, תא ללא מספר על מאסרו בארגנטינה שזכה להצלחה בינלאומית, והספר המלחמה הארוכה ביותר: ישראל בלבנון ובו מתח ביקורת על פעולות צה"ל במלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1984 לאחר השבת השלטון הדמוקרטי שב טימרמן עם משפחתו לארגנטינה שם עסק בכתיבה, הוא מת בביתו בבואנוס איירס ב-11 בנובמבר 1999.

בנו הקטור טימרמן הוא פוליטיקאי ארגנטינאי ומונה בשנת 2010 לשר החוץ של ארגנטינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]