חקלאות עירונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חקלאות עירונית בשיקגו

חקלאות עירונית היא עיסוק בעיבוד, טיפוח ואספקת מזון באזורים אורבניים. היא אינה בהכרח עיסוק בלעדי בצמחים, אלא כוללת בתוכה גם משקי חי. העיסוק בחקלאות עירונית הוא לרוב עבור רווח כלכלי או לשם ייצור פרטי של מזון, אם כי בקהילות רבות הדגש הוא דווקא על פנאי, חברה ומנוחה. החקלאות העירונית משלבת בין האוכלוסייה העירונית לחקלאות. הדבר נעשה פעמים רבות על ידי השכרת שטחי קרקע קטנים יחסית בדרך כלל בשולי העיר או בשטחים אבודים במרכז העיר, בדרך כלל בתמיכה מוניציפלית או ממשלתית. יחד עם זאת גם אדניות וגינות גג למיניהן אשר מתבצעים בהם גידולים חקלאיים נתפסים כחקלאות עירונית. היא מאפשרת למשתמשיה במה למפגשים חברתיים וקהילתיים כמו גם העצמה אישית וכמובן תוצרת חקלאית לשימושן הפרטי. אחד היתרונות של החקלאות העירונית כפי שהיא מצטיירת בעולם הוא מזון איכותי בעלות נמוכה.

היסטוריה לפי אזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אירופה - החקלאות העירונית באירופה קיימת מאות שנים. ראשיתה בגינות מטבח במאה ה-19. כחלק מהמהפכה התעשייתית צומצמו שטחי גינות העזר ואלו אשר הוקמו מחדש היו בשולי העיר. גינות אלו היו בעיקר עבור מעמד הפועלים. החקלאות העירונית תפסה תאוצה והייתה בעלת משמעות רבה בעיקר במהלך שתי מלחמות העולם. חלקות אלו תרמו רבות בהזנת האוכלוסייה. היקפי החקלאות העירונית היום באירופה גדולים. מאחר שהם אינם מסובסדים על ידי האיחוד האירופי או הממשלות המקומיות למעט מקרים בודדים, היא תופסת חלק גדול יותר מתרבות הפנאי והנופש ופחות באספקת תוצרי מזון.

מטרותיה - נופש, פנאי, איכות חיים.

  • ארצות הברית - החקלאות העירונית בארצות הברית התפתחה מלכתחילה כתוצאה ממשברים - משבר כלכלי ומלחמות עולם. בעשורים האחרונים ישנה מגמה עולה של חקלאות עירונית. בעיקר בשל עזיבת חלקות עירוניות לטובת הפריפריה. המגרשים הריקים עוברים הסבה לשטחי חקלאות עירונית ומאפשרים בכך אספקת מזון בריא יותר עבור האוכלוסייה החלשה בערים.

מטרותיה - רווחה ואספקת מזון, מנוהל על ידי ארגוני רוחה לעזות לקהילות נזקקות.

  • המזרח התיכון - החקלאות העירונית קיימת זמן רב והיינה חלק מהמסורת בין אם על גגות הבתים או בבוסתנים צמודים אל הבתים. בשל משברים רבים הנוטים לפקוד מרחב זה כגון: קונפליקטים פוליטיים, פליטים, בצורות ועוד קרנה של החקלאות העירונית עלה.

מטרותיה - רווחה.

חקלאות עירונית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-91% מהאוכלוסייה בישראל גרה בערים ורק 2% מתושביה מתפרנסים מחקלאות. בישראל הפעילות החקלאית העירונית מועטה, אם כי ישנה התעוררות ועניין בערים רבות לפרויקטים מסוג זה.

החקלאות העירונית בישראל הופיעה לראשונה בישראל בשנות ה-30, אם כי בצורה שונה, אז היא אופיינה במשקי עזר. חלקת אדמה אשר צמודה לבית ובה יכלו לגדל תוצרת לשימוש אישי. שכונות אלו אשר כונו שכונות עובדים הוקמו בשל אי יכולת היישובים החקלאים לקלוט גלי עליה גדולים. מודל זה אשר אומץ ממדינות מערב אירופה, נחל הצלחה מועטה אם בכלל, למרות תמיכת גופים ממשלתיים. עם התרחבות הערים שטחים אלו נקנו לצורכי נדל"ן.

כיום כאמור ישנה מגמה החוזרת אל החקלאות העירונית. בניגוד למדינות אירופה בישראל מהלך זה זוכה להכרה מינימלית מטעם הרשויות השונות.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד ליתרונותיה של החקלאות העירונית באירופה, בה הדגש על פעילות חברתית היא חזקה, בישראל מסתמן כי אחד מיתרונותיה היא האפשרות לאנונימיות, לעבוד ללא צורך בחברות. ייתכן וזה קשור לאופי של ישראל המכיל בתוכו הזדמנויות רבות למפגש וחברות. לעומת זאת יש מחסור במקומות המאפשרים לפרט אפשרות לפרטיות. ייתכן והשגה זו מתאימה רק לחלק מהמקומות העוסקים בחקלאות עירונית, שכן ישנם גינות קהילתיות, הנמצאות תחת הגדרת חקלאות עירונית, אשר חלק ממטרותיהן הוא לאפשר מפגש ושיחה בין הגננים. החקלאות העירונית נתפסת בישראל כפעילות פנאי. חשוב לציין כי אומנם אחוז מועט מתושבי ישראל מתפרנסים מחקלאות, אך הערכה ועדנה לחקלאות עדיין קיימת בקרב רבים מתושבי מדינת ישראל.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני חסרונות בולטים בחקלאות העירונית:

  1. השתלטות של הגננים על חלקות הקרקע על ידי בניית מבנים ארעיים. הדבר יכול לגרום לקונפליקטים רבים בין הנהלת הגינה לגננים.
  2. השטחים המוקצים לחקלאות העירונית בדרך כלל מגודרים ומאפשרים גישה רק לחברת הגננים אשר שילמה עבור החכרת השטח. כתוצאה מכך נוצר מצב ששטחים ריקים בערים ההופכים לחקלאות עירונית סגורים עבור רוב הציבור, כאשר כמות השטחים הפתוחים בעיר היא מצומצמת.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות העירונית נוגעת במספר רבדים בחברה:

  • השפעות כלכליות - חקלאות עירונית במדינות שונות (תלוי גודל מדינה, תנאים סביבתיים וסובסידיה) מהווה הקלה כלכלית עבור הצרכן העירוני. הוזלה במחירי הובלה כמו גם יצירת מקומות עבודה זמינים נוספים בעיר מאפשרים תוצרת חקלאית ברמה גבוה ובמחירים סבירים.

במקרים מסוימים יכול להוות מאגר ביטחון עבור קהילות מוחלשות הן כמקור הכנסה כלכלי בו אוכלוסיית השכונה מוצאת מקום עבודה והן מבחינת מקור תזונה. השפעה זו נפוצה בעיקר במדינות מתפתחות או קהילות מתקשות כלכלית כמו במרחבים העירוניים בארצות הברית.

  • השפעות חברתיות - ישנם יתרונות רבים לחקלאות העירונית בתחום החברתי כמו שיפור מערך הקשרים החברתיים בשכונה או בקהילה, כלי שיקום שכונות קשות, או מערך חינוכי עבור ילדים ונוער.

בין היתר החקלאות העירונית מאפשרת מסגרת לשמירת מסורות חקלאיות בין אם על ידי תרבות גינות או דרך גידול המזון באותו חבל ארץ ועד לשימוש בצמחי מרפא ותבלין בין אם באוכל ובין אם לשם רפואה עממית.

  • השפעות סביבתיות - כאמור החקלאות העירונית מפחיתה את ניוד המזון אל מחוזות מרוחקים. המשמעות הסביבתית הינה הפחתה בכמות ה- CO2 הנפלט אל האוויר. כמו כן, ישנו חיסכון באריזות המזון. שילוב של שני אלמנטים אלו מקטינים את טביעת הרגל האקולוגית. דרך נוספת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית העירונית נתונה בסוג הצמחים השותלים ובאופן גידולם. בנוסף חקלאות עירונית נוטה להיות ירוקה יותר בכך שהיא משתמשת בפסולת עירונית אורגנית ומייצרת זבל כמדשן במקום דישון סינתטי. כמו כן שימוש במים אפורים הינו רווח.

פעמים רבות ממקמים את אזורי החקלאות בשטחים פתוחים לא מנוצלים ברחבי העיר. המשמעות היא שאזורים אלו הופכים להיות מטופחים במקום מוקד לזריקת פסולת. במקומות מסוימים בעולם החקלאות העירונית מהווה מסדרון אקולוגי ובשל המגוון הרב של הגידולים הוא מהווה אמצעי להגדלת המגוון הביולוגי העירוני.

  • השפעות בריאותיות - לחקלאות העירונית ישנן השפעות בריאותיות במספר רמות. אוכלוסיות עניות בעולם נוטות לאכול פחות פירות וירקות, אך כאשר הן לוקחות חלק בפרויקטים של חקלאות עירונית מחקרים מראים כי צריכת הירקות והפירות עולה בכ-10%. כאמור הערך התזונתי של פירות וירקות הגדלים בקרבת מקום הצריכה עולה שכן הוא בדרך כלל טרי יותר מאלו המיוצרים באופן מסחרי.

שימוש בחקלאות עירונית ככלי תרפי אשר תרומותיו הן בעיקר פסיכולוגיות נפשיות, אם כי גם מהווה אמצעי להורדת לחץ דם גבוה וכולסטרול. שימוש מסוג זה בחקלאות עירונית מצוי בדרך כלל בקרב אוכלוסיות חלשות יותר הרואות בה כמקור פנאי ותרבות ופחות כמקור כלכלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אטינגר אנדרז אמי, חקלאות בת קיימא בישראל: הפרחת השממה או הפרחת הסביבה, בבל, 2002
  • אילן שלמה, הגן הפורה - גישה אקולוגית לגן ולנוף, משפחת אילן, 1997
  • דר' טל אלון-מוזס ואדר' נוף לירון אמדור, פיתוח חקלאות עירונית בישראל, טכניון מכון טכנולוגי בישראל, אפריל 2005
  • Twiss J., Dickson J., Duma S., Kleinman T.,Paulsen H.,Rilveria L.,Community gardens: lesson learned from California health cities and communites, American Journal of Public Health,September 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חקלאות עירונית בוויקישיתוף