חקר החלל - מונחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מושגי יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היקום (universe): היקום הוא המכלול שמרכיביו הם כל החומר והאנרגיה הקיימים במציאות הפיזית, וכן המרחב (לרבות החלל והזמן) שבו מתרחשים כל האירועים.
  • חלל שמיימי: המרחב המקיף את כדור הארץ או את מערכת השמש.
  • גרם שמים: עצם המצוי בחלל.
  • מדעי החלל: המדעים העוסקים בחקר היקום ותולדות התפתחותו ובחקר גרמי השמים, הרכבם ותנועתם.
  • מהירות האור: האור נע במהירות של 300,000 ק"מ בשנייה (בקירוב טוב). לא ניתן להגיע אליה ועל אחת כמה וכמה לעבור אותה. ראו גם "תורת היחסות".
  • הנדסת חלל: מכלול הענפים בהנדסה העוסקים בתכנון, פיתוח, יצור ושיגור לחלל של לווינים, חלליות וחלליות מאוישות.
  • כוח המשיכה: (כבידה, גרוויטציה) הכוח המושך את גרמי השמים זה אל זה. כוח הכובד הוא הכוח היחיד שיש לו השפעה במונחים אסטרונומיים.
  • הסחה לאדום: תהליך בו משנה האור הנפלט מגרמי שמים רחוקים את אורך הגל שלו עקב התפשטות היקום. ההסטה לאדום היא מקרה פרטי של אפקט דופלר.

גרמי שמים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלקסיה (galaxy): אוסף גדול של כוכבים, המסתובבים סביב מרכז אחד, הלא הוא מרכז הגלקסיה, שהוא חור שחור גדול ביותר. גלקסיה טיפוסית מכילה עשרות מיליארדי כוכבים.
  • צביר גלקסיות: אוסף של גלקסיות אשר קשורות בכוח כבידה משותף.
  • מערכת כוכבי לכת: מערכת הגופים הנעים סביב כוכב מסוים.
  • כוכב (star): כוכב הוא כל גרם שמים מאסיבי בעל זוהר עצמי. הכוכב עשוי גז ומקרין אנרגיה אשר נוצרת כתוצאה מתהליכים תרמו-גרעיניים בליבתו. דוגמה לכוכב היא השמש. טמפרטורת פני השמש כ-6000 מעלות צלזיוס וטמפרטורת הליבה שלה מגיעה לכ-15 מיליון מעלות. ביקום טריליוני כוכבים, אך בעין לא-מצוידת ניתן לראות רק כ-3000 מהם. הכוכבים נראים ברקיע בקבוצות כוכבים (קונסטלציות).
  • כוכב לכת (planet): גרם שמים המסתובב סביב כוכב והנראה בזכות אור הכוכב המוחזר מפניו.
  • כוכב לכת ננסי (dwarf planet): גרם שמים גדול יותר מגופים קטנים במערכת השמש אך לא עומד בהגדרת כוכב לכת.
  • ירח (satellite): גרם שמים המקיף גרם שמים אחר כגון כוכב לכת או אסטרואיד.
  • אסטרואיד (asteroid): עצם סלעי החג סביב כוכב. הוא גדול משביטים וממטאוריטים וקטן מכוכב לכת (קוטרו יכול לנוע בין כמה מאות מטרים ל- 1000 ק"מ).
  • חגורת אסטרואידים: צביר אסטרואידים בתנועה היקפית סביב כוכב.
  • שביט (comet): גוף שמיימי כדורי קטן יחסית המורכב בעיקר מקרח, ונע במסלול אליפטי קיצוני סביב השמש, ובהתקרבו אליה יוצר זנב ארוך ובהיר של אבק וגז קפוא.

מדעי החלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסטרונומיה: המדע החוקר את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.
  • אסטרופיזיקה: המדע החוקר את הטבע הפיזיקלי של הגופים הנצפים על ידי האסטרונומים.
  • קוסמולוגיה: המדע העוסק בחקר מבנה היקום ובחקר ההיסטוריה של היקום.
  • קוסמוגוניה: התורה אשר חוקרת את אופן היווצרות היקום מראשיתו ועד מצבו הנוכחי. יש המכלילים את הקוסמוגוניה בתוך הקוסמולוגיה.
  • אקסוביולוגיה, או, בשמות אחרים, אסטרוביולוגיה, קסנוביולוגיה: מדע העוסק בחקר אפשרות קיומם של חיים תבוניים מלבד בכדור הארץ.

מושגים בקוסמולוגיה וקוסמוגוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התפשטות היקום: תהליך בו גרמי השמים מתרחקים זה מזה עם הזמן בכיוון מנוגד למרכז התפשטות.
  • קריסת היקום: תהליך בו גרמי השמים קרבים זה לזה עם הזמן לכיוון מרכז מסוים.
  • יקום פתוח: (מוות תרמודינמי, מוות קוסמי) מצב בו היקום מתפשט עד אינסוף.
  • יקום סגור: מצב בו עתיד היקום לקרוס עד לנקודה מסוימת.
  • היקום המתנדנד: מצב בו היקום מצוי במחזוריות של קריסה והתפשטות.
  • המפץ הגדול: מודל קוסמולוגי המסביר את התהוות היקום בהתפשטות מנקודה מסוימת בזמן ובמרחב.
  • המצב היציב: מודל קוסמולוגי המסביר את התהוות היקום בהתפשטות חומר בחלל ובהיווצרות מקבילה של חומר אחר במקומו, כך שנוצרת יציבות מבחינת כמות החומר ופיזורו בחלל. מודל זה הוצע בשנות ה-50 והופרך.
  • חומר אפל: חומר בלתי נראה, שהרכבו עדיין אינו ידוע, שמהווה חלק ניכר (כ-20%) ממסת היקום.
  • אנרגיה אפלה: דבר, המהווה כ-75% ממסת היקום. האנרגיה האפלה היא האחראית להתפשטותו המאיצה של היקום. ראו גם "הקבוע הקוסמולוגי".
  • קרינת רקע קוסמית: קרינה המגיעה מכל מקום ביקום באופן אחיד ושווה (איזוטרופי) והיא לפי התאוריה המקובלת שריד למפץ הגדול.

יחידות אורך באסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחידה אסטרונומית (AU): המרחק הממוצע בין כדור הארץ לבין השמש. אורכה כ-150 מיליון ק"מ.
  • שנת אור (ly): המרחק שעובר האור במשך שנה. שנת אור שווה לכ-9,450 מיליארד ק"מ.
  • פארסק (pc): הפארסק מוגדר כמרחק בינינו לבין כוכב, שהפרלקסה שלו היא שניית קשת אחת (1/3600 של מעלה). פארסק אחד שווה 3.26 שנות אור, או 30,800 מיליארד ק"מ.

גרמי שמים אקזוטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ענק אדום: כוכב בשלבי התפתחותו האחרונים. גודלו פי עשרה ויותר מגודל השמש, טמפרטורת פני השטח שלו נמוכה למדי וצבעו אדום.
  • ננס לבן: שריד לכוכב, שמסתו פחות מגבול צ'נדרסקהר.
  • כוכב נייטרונים: שריד לכוכב שמסתו בין גבול צ'נדרסקהר לבין שלוש מסות שמש (גבול אופנהיימר-וולקוף).
  • חור שחור: גרם שמים שעוצמת כוח המשיכה שלו כה גדולה עד שמהירות הבריחה ממנו עולה על מהירות האור.
  • פולסר: כוכב שמתקבלים ממנו פּוּלְסים (פעימות) של קרינת רדיו או של קרינת רנטגן במחזוריות קבועה ומדויקת.
  • קווזר (ראשי תיבות של quasi-star, "כאילו-כוכב"): עצם שמימי בעל טמפרטורה ובהירות עצומה, הנמצא בתוך מרכזה של גלקסיה פעילה.
  • ננס חום: גרם שמיימי, שאין בו מספיק מסה כדי להצית תהליכי בעירה תרמו-גרעינית ולהפוך לכוכב מן המניין.
  • כוכבים זוגיים: מספר כוכבים המצויים במרכזה של אותה מערכת חומר המקיפם.
    • זוגות אופטיים: (כוכבים כפולים) כוכבים שאין ביניהם קשר פיזיקלי כלשהו, אולם מבחינת הצופה הם נראים כזוג משום שבאקראי שניהם מופיעים כמעט על אותו קו ראיה.
    • זוגות נראים: זוגות כוכבים אמיתיים שבהם המרחק בין שני הכוכבים במערכת הזוגית הוא גדול מספיק כדי שניתן יהיה לזהות שמדובר בזוג כוכבים ולא בכוכב בודד.
    • זוגות אסטרומטריים במערכות כוכבים בהן רק רכיב אחד נראה בתצפית ישירה, אולם תנועתו מראה שהיא מושפעת מנוכחות רכיב נוסף, בלתי נראה.
    • זוגות ספקטרוסקופיים זוג כוכבים השייך לקבוצה זו נראה ככוכב בודד.
      • זוגות ספקטראליים הזוגות בהן לא ניתן להבחין באפקט דופלר.
    • זוגות לוקים במקרים מיוחדים מאוד של כוכבים זוגיים בהם כאשר קו הראייה אל המערכת כמעט מתלכד או מתלכד לגמרי עם מישור המסילות.
  • נובה: התפרצות חזקה של אנרגיה, הנובעת מתהליכי משיכה כבידתית (ראו כבידה) של ננס לבן במערכת כוכבים כפולה.
  • סופרנובה: התפרצות עצומה של אנרגיה, הנובעת מתהליכי קריסה כבידתית (ראו כבידה) של כוכבים.
  • ייחודיות (singularity): נקודה במרחב בה האנרגיה והצפיפות אינסופיות.
  • אופק האירועים: אזור הנמצא בשולי החור השחור אשר גופים או אנרגיה המצויים בתוכו אינם יכולים לצאת מתחומו עקב המשיכה הענקית שמפעיל עליהם החור השחור.
  • רדיוס שוורצשילד: רדיוס אופק האירועים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]