חקר זמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אין הסבר מהו חקר זמן. יש מטרה יש שיטות אבל אין מהות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בהנדסת תעשייה וניהול, חקר הזמן הינו תהליך שבו נמדד ונקבע הזמן הדרוש לביצוע עבודה מסוימת על ידי עובד מיומן בקצב נורמלי, לפי רמת הביצוע שנקבעה מראש.

מטרת חקר זמן היא קביעת סטנדרטים של משך ובעקבות כך גם עלות לפרויקטים ספציפיים
התוצר של חקר הזמן הינו פרק הזמן התקני לביצוע מטלה באיכות הרצויה.

נתונים ותוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך תוצאות חקר הזמן ניתן לקבוע 2 גורמים מרכזיים בתהליך הייצור:

  1. קביעת זמני תקן לייצור - לצורך תכנון הייצור, הערכת ובקרת עלויות תפעול ולשם יצירת בסיס להערכה ותגמול של עובדים.
  2. קביעת תקן כוח אדם - לצורך תכנון וניהול כוח אדם ולשם הגדרת תפקידים בעלי עומס עבודה סביר.

קיימות 3 שיטות העוזרות לקביעת זמני תקן:

  1. הערכות – הערכת משך העבודה הנדרש בצורה סובייקטיבית על ידי מנהל או עובד.
  2. נתונים היסטוריים – קביעת זמן תקן ע"פ נתונים בפועל של זמני ביצוע המטלות. שיטה זו מגדירה את זמן התקן ע"פ המבוצע בפועל ולא ע"פ זמן העבודה הנדרש. כלומר, לעובד יש אינטרס לעבוד לאט יותר כך שזמן התקן העתידי לביצוע מטלה זו יהיה גדול יותר.
  3. טכניקות מדידת עבודה – חקר זמן מחזורי, חקר זמן אקראי, דגימת עבודה, זמני תנועה קבועים (MOST, MTM)

עם התפתחות הטכנולוגיה והתחרות הענפי הייצור השונים, גדל המאמץ למציאת שיטות כמותיות לקביעת זמני תקן על מנת להסתמך כמה שפחות על הערכות ונתונים היסטוריים.

טכניקות מדידת עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר זמן מחזורי (חקר זמן בדיד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר זמן מחזורי מיועד למדידת עבודה מחזורית החוזרת על עצמה בתדירות ברורה וקבועה ולקביעת זמן תקן לאלמנט ו/או מחזור.

לפני ביצוע החקר יש להגדיר את כלל האלמנטים המופיעים במחזור אחד וקביעת סוג האלמנט:

  • אלמנט מחזורי ישיר – פעולה מחזורית המתבצעת בכל מחזור וקשורה באופן ישיר לביצוע העבודה.
  • אלמנט לא מחזורי ישיר – פעולת לוואי שאינה מתבצעת בכל מחזור וקשורה באופן ישיר לביצוע העבודה. כגון: ניקוי התחנה והצטיידות.
  • אלמנט זר בלתי נמנע – פעולה אשר קשורה באופן עקיף לביצוע העבודה. כגון: קבלת הוראות, תדרוך עובדים.
  • אלמנט זר נמנע – פעולה אשר אינה קשורה באופן ישיר ו/או עקיף לביצוע העבודה. כגון: שיחה עם עובד אחר, הפסקת סיגריה.
  • אלמנט מכונה – אלמנט המבוצע על ידי מכונה אשר מגדירה את קצב ביצוע האלמנט.

כדי להפיק זמן מדוד מייצג לאלמנט עבודה, יש לבצע מספר תצפיות גדול מספיק כך שהממוצע הסטטיסטי של תצפיות אלו יהיה בעל האמינות הדרושה וברמת הדיוק הרצויה.

חקר זמן אקראי (חקר זמן רציף)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה לחקר כלל מרכיבי תהליך העבודה תוך תיעוד אלמנטים קבועים ואקראיים המתרחשים בזמן ביצוע החקר. השיטה משמשת למדידת עבודה לא מחזורית בה האלמנטים המבוצעים אינם קבועים. בניגוד לחקר זמן מחזורי, האלמנטים הנמדדים לא יוגדרו מראש לפני תחילת ביצוע החקר. רצף האלמנטים הדרוש לביצוע פעולה מוגדרת ייחשב כמחזור העבודה.

דגימת עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה למציאת אחוז/הסתברות להתרחשות פעילות באמצעות דגימות בזק של הפעילות. השיטה מאפשרת הסקת מסקנות על ביצוע אלמנטי עבודה מתוך תצפיות על מדגם רגעים ללא צורך בצפייה רציפה בתהליך העבודה. שימוש בשיטה זו יעשה כאשר אין סדר קבוע לעבודה הנחקרת ו/או כאשר נדרש למצוא פרמטרים כלליים (עומס, נצילות וכו'). קיימים 2 סוגים של דגימת עבודה:

  • דגימה במופע קבוע – ביצוע תצפית באינטרוולים קבועים. בשיטה זו עלולים להיות אלמנטים אשר לא יופיעו בחקר.
  • דגימה במופע אקראי – מועדי התצפיות נקבעים על סמך רשימת מספרים אקראיים. שיטה זו הינה בעלת ערך מבחינת ההסתברות להעלות כל גורם במדגם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • B. Nieble and A. Freivalds, Methods, Standards and Work Design, McGraw Hill, 11th Edition.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]