חרבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרבין
哈尔滨
哈尔滨市徽.jpg
סמל העיר
Flag of the City of Harbin.svg
דגל העיר
Harbin montage.pngפוטומונטאז' של חרבין
מדינה / טריטוריה Flag of the People's Republic of China.svg  סין
חבל ארץ דאולי
מחוז היילונגג'יאנג
ראש העיר שא ג'ונגסין
שטח 53,796 קמ"ר
גובה 150 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

4,754,753‏
9,873,742‏
קואורדינטות 45°45′00″N 126°38′00″E / 45.75°N 126.633333333333°E / 45.75; 126.633333333333קואורדינטות: 45°45′00″N 126°38′00″E / 45.75°N 126.633333333333°E / 45.75; 126.633333333333
אזור זמן UTC +8
http://www.harbin.gov.cn
רחוב הואה אר במחוז דאולי

חרביןסינית מפושטת: 哈尔滨, סינית מסורתית: 哈爾濱, רוסית: Харби́н) היא בירת מחוז היילונגג'יאנג שבצפון מזרח סין. מרכזה של העיר נמצא במחוז דאולי. העיר שוכנת על גדות נהר שונגואה. העיר היא מרכז תעשייה אזורי וכן מרכז התקשורת המרכזי בצפון מזרח סין.

מקור שמה של העיר בשפת מנצ'ו ומשמעה: "מקום לייבוש רשתות דייגים".

בעיר חרבין מתגוררים כ- 3.8 מיליון תושבים, ובעיר רבתי מתגוררים כ-9.54 מיליון תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות הראשונה באזור זה הוקמה בשנת 2,200 לפני הספירה לערך, בסוף תקופת האבן. העיר המודרנית הוקמה בשנת 1898 מכפר דייגים קטן. הזרז להקמת העיר הייתה הקמת רכבת מזרח סין על ידי רוסיה - כהמשך לקו הרכבת הטרנס סיבירית, במטרה לקשר את עיר הנמל דיירן לוולדיבסוטוק.

בעקבות תבוסת רוסיה במלחמת רוסיה יפן (1904-5) פחתה השפעתה של רוסיה באזור, ולעיר הגיעו תושבים של מדינות אירופאיות רבות (בעיקר גרמניה וצרפת) וכן אנשי עסקים מארצות הברית והקימו באזור חברות מסחריות, מפעלים ובנקים, ובמהרה הפכה חרבין למרכז התעשייה והכלכלה של צפון מזרח סין, ולמטרופולין רב תרבותי.

בדצמבר 1918 במהלך מלחמת האזרחים הרוסית ברחו פליטים רבים מתומכי הצבא הלבן אל העיר. כמו כן הגיעה אל העיר קבוצה גדולה של יהודים רוסיים. בשנות ה-30 גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר בשל הגירה מגרמניה הנאצית, ומספרה היה יותר מעשרים אלף יהודים.

ספר שו"ת משברי ים, שנדפס בעיר חרבין בשנת 1926 על ידי הרב קיסילוב, ששימש כרב הקהילה של היהודים פליטי רוסיה בעיר.

בשנת 1935 נמכרה מסילת הברזל ליפן, וגברה ההשפעה היפנית בעיר - השפעה שהגיע לשיאה עם הפיכת העיר לבירת מדינת הבובות היפנית מנצ'וקוו. היפנים החזיקו בעיר כוחות צבא גדולים, והקימו במקום מפעלים לייצור נשק ביולוגי.

בשנת 1946 נכבשה חרבין על ידי ברית המועצות, ומרבית בני הלאומים הזרים בעיר נמלטו ממנה, בעיקר לאוסטרליה, ברזיל וארצות הברית. אזרחים רוסים רבים שברחו לעיר במהלך מלחמת האזרחים הרוסית הוצאו להורג על ידי החיילים הסוביטיים. בהמשך הפכה חרבין לחלק מסין הקומוניסטית.

ב-13 בנובמבר 2005 גרמה דליפת בנזן ממפעל בקרבת העיר לזיהום משמעותי, שהביא להפסקת הזרמת מי השתייה לעיר. השלטון המקומי בעיר הכחיש את הדליפה וטען שמדובר בניקוי שגרתי של מערכת המים.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית סופיה הקדושה

חרבין מכונה סנקט פטרבורג של המזרח בשל סגנון הבנייה הייחודי שבה - בעל ההשפעה הרוסית המרובה.

רחוב ג'ונג יאנג (הרחוב המרכזי, המכונה גם רחוב קיטאייסקיה) הוא מרכז העסקים הראשי של העיר. ברחוב זה נמצאים מבנים רבים בסגנון אירופאי, ובהם מבנים בסגנון הבארוק ואף סגנון בנייה ביזנטיני.

כנסיית סופיה הקדושה שנבנתה בסגנון הרוסי בשנת 1932, משמשת כיום למוזיאון להיסטוריה התרבותית והארכיטקטונית של חרבין.

השפעה רוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם כיום מרובה ההשפעה של התרבות הרוסית והכלכלה הרוסית בעיר. בשל הקירבה לרוסיה, מיובאים לעיר מוצרי צריכה רבים. המטבח המקומי מושפע אף הוא מהמטבח הרוסי. גם העגה המקומית משתמשת במילים רבות מהשפה הרוסית.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם הקרח והשלג בחרבין

בחרבין נערך מידי שנה פסטיבל שלג וקרח, בשל היותה הצפונית ביותר בערי סין, ובשל קרבתה של העיר לסיביר. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 21.2 מעלות צלזיוס, ובחורף 16.8- מעלות צלזיוס בממוצע (הטמפרטורות הנמוכות מגיעות ל- 38.1- מעלות).

מידי שנה, מאז שנת 1985 נערך בעיר פסטיבל בינלאומי לפיסול בקרח ובשלג - אחד מארבעת פסטיבלי הפיסול בקרח הידועים בעולם (יחד עם פסטיבל השלג ספורו ביפן, קרניבל החורף של קוובק בקנדה ופסטיבל סקי בנורבגיה).

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המכללות והאוניברסיטאות בעיר ניתן למנות את:

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר פרושׂה על פני שמונה רבעים:

  • דַאולִי (道里区)
  • נַאנְגַאנְג (南岗区)
  • דונְגְלִי (动力区)
  • פִּינְגְפֿאנְג (平房区)
  • שְׂיָאנְגְפֿאנְג (香坊区)
  • דאו-ואי (道外区)
  • סונגביי (松北区)
  • הולאן (呼兰区)

העיר כוללת ארבע נפות עירוניות:

  • אַצֶ'נג (阿城市)
  • שָׁאנְגגְ'ה (尚志市)
  • שְׁואנגצ'נג (双城市)
  • ווּצ'אנג (五常市)

וכן העיר כוללת שבע נפות:

  • פֿאנְגְג'נג (方正县)
  • בּין (宾县)
  • יִילַאן (依兰县)
  • בּאיֵן (巴彦县)
  • טונגהֶה (通河县)
  • מוּלאן (木兰县)
  • יֵנְשׁוֹאוּ (延寿县)

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]