חרדה חברתית
חרדה חברתית היא קבוצה של הפרעת חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. בין החרדות השייכות לקבוצה זו קיים פחד במה, פחד מבני המין השני, פחד מבעלי סמכות ועוד. לעיתים אנשים סובלים מכל הפרעות החרדה הללו בו זמנית, מצב שמוגדר כ "הפרעת חרדה מוכללת". החרדה גורמת לסובלים מההפרעה להימנע מאותם מצבים, על מנת שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם.[1] הפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא שבמצב המאיים הם יושפלו או יתנהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה, וכתוצאה מכך יחשפו ללעג או לביקורת.
תוכן עניינים |
[עריכה] שכיחות התופעה
השכיחות של חרדה חברתית מוכללת באוכולוסיה המבוגרת (מעל גיל 18) היא כ-6.8%[2], כאשר מספרם של הסובלים מחרדות חברתיות חלקיות גבוה בהרבה. כמו כן, היחס בין נשים לגברים הסובלים מההפרעה הוא 3:2 (אף על פי שרוב הפונים לטיפול בהפרעה הם גברים). רוב הסובלים מההפרעה מוגדרים כבעלי חרדה חברתית מוכללת, ואילו אצל מיעוטם החרדה ממוקדת במספר מצומצם של מצבים.
[עריכה] סימפטומים נפוצים
הסימפטומים הגופניים של החרדה החברתית שאותם חווים הסובלים מההפרעה זהים לאלו של הפרעת חרדה רגילה, ומקורם בתגובת הילחם או ברח. סימפטמים אלו כוללים: הזעה, הסמקה, רעד בגוף, בחילה, ורעד בקול. מעבר לסימפטומים הגופניים, בדומה להפרעות חרדה אחרות, רבים מהסובלים מחרדה חברתית סובלים במקביל מהפרעות חרדה נוספות, דיכאון, דיסטימיה או הפרעה בדימוי הגוף. כמו כן, בקרב הסובלים מההפרעה יש אחוז גבוה, ביחס לשאר האוכלוסייה, של התמכרויות לאלכוהול וסמים, כנראה כתוצאה מניסיון לטיפול עצמי בחרדה.
[עריכה] אבחנה
על פי ה-DSM IV, כדי שאדם יאובחן כסובל מחרדה חברתית, חייבים להופיע כל הקריטריונים הבאים:
- פחד ניכר וממושך ממצבים חברתיים שבהם האדם חשוף לזרים או למבט בוחן. האדם חושש שיתנהג בצורה שתהיה משפילה או מביכה. בילדים, הפחד הוא ממפגש עם בני קבוצת הגיל שלהם ולא רק ממפגש עם מבוגרים.
- חשיפה לחברה או לסיטואציה ביצועית כמעט תמיד מעוררת תגובת חרדה מידית או אף להתקף פניקה. בילדים, החרדה עשויה להיות מובעת על ידי בכי, התקפי זעם, קיפאון או הירתעות ממצבים שבהם מעורבים זרים.
- האדם מודע לעובדה שהפחד שלו מופרז וחסר היגיון. בילדים, מאפיין זה עשוי להיות חסר.
- האדם נמנע מהסיטואציה החברתית או הביצועית, או מפתח חרדה או מצוקה רבה בעת ההיחשפות לה.
- ההימנעות או הציפייה לסיטואציה, או החרדה שבזמן הסיטואציה מפריעים באופן משמעותי על שגרתו של האדם, על תפקודו בעבודה או על חיי החברה שלו.
- אם האדם מתחת לגיל 18, החרדה חייבת להימשך יותר מ-6 חודשים.
- החרדה אינה נגרמת כתוצאה מסמים, תרופות, מצבים רפואיים או הפרעות נפשיות אחרות (כמו הפרעת פאניקה, הפרעת חרדת נטישה, PDD או הפרעת אישיות סכיזואידית).
- התבטאות הפחד המוזכר בסעיף הראשון אינה קשורה להפרעה נפשית או רפואית אחרת (לדוגמה, גמגום או רעד אצל אדם הסובל מפרקינסון, או אכילה שונה מהרגיל אצל הסובלים מבולימיה או אנורקסיה)
[עריכה] טיפול
הטיפולים בחרדה חברתית שהוכיחו עצמם כיעילים הם טיפול בתרופות, וטיפול התנהגותי וקוגניטיבי קצר מועד. מחקרים שנעשו על הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בחרדה חברתית הראו את שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר[1]. קיימות מספר אפשרויות בטיפול התרופתי, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת ssri או snri שיש ליטול באופן רציף והשפעתם למשך כל היום, תרופות נוגדות חרדה ממשפחת בנזודיאזפינים כמו קלונקס או לחילופין חוסמי בטא כמו דרלין, להפחתת תסמיני החרדה כמו דופק מהיר הסמקה וכד' לפני ארוע מעורר חרדה (שכיח בשימוש מידי פעם ולא על בסיס יום יומי), אפשרות תרופתית נוספת שהיא חדשה יחסית היא הורמון ששמו אוקסיטוצין המשפר יכולות חברתיות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חרדה חברתית באתר בטיפולנט
- מדריך עזרה עצמית לחרדה חברתית
- פורום חרדה חברתית
- אתר למטפלים בחרדה חברתית
- ראובן וייס, חרדה חברתית: כשהביישנות הופכת למגבילה, ynet
- אריאלה אילון, חרדה חברתית: שיתוק שמתחיל בילדות, ynet
- מאמרים מתוך אתר חרדה חברתית - קבוצה תרגולית בחיפה
- מודל קוגניטיבי התנהגותי להיווצרות חרדה חברתית
- חרדה חברתית - קבוצה תרגולית במרכז
- אתר המספק מידע על חרדה חברתית ועצות לטיפולה
- ליאור כהן, אינטגרציה בין פסיכולוגיה חיובית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית, ספטמבר 2010, אתר פסיכולוגיה עברית
- צופי מרום, חרדה חברתית, אתר איט"ה - האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי
- הפרעת חרדה חברתית - מדוע תכונות אנושיות מתויגות כמחלה
- פחד קהל אצל מפורסמים ובכלל באתר "וואלה"
[עריכה] הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
